הבנק העולמי: שינוי במדיניות הגבלות כניסת סחורות לעזה ולגדה חיוני לשיקום הכלכלה הפלסטינית

הבנק העולמי

דו"ח חדש של הבנק העולמי על המצב הכלכלי בגדה המערבית ורצועת עזה מציג תמונת מצב קשה של הכלכלה הפלסטינית עם 0.9% צמיחה וירידה בתוצר לנפש. הבנק העולמי קורא לשינוי במדיניות ישראל להגבלת תנועת סחורות המוגדרות לשימוש כפול (dual-use) לרצועת עזה והגדה המערבית. הדו"ח מצביע על כך שהכלכלה הפלסטינית, אשר בשנת 2018 לא ראתה צמיחה של ממש, עומדת כעת בפני זעזוע חמור עקב המחלוקת בין ישראל לרש"פ בנוגע להפחתת כספי המיסים.

לפי הדו"ח, הכלכלה ברצועת עזה רשמה ב-2018 התכווצות חדה מאוד של 7%. מדובר בהידרדרות החדה ביותר שהתרחשה בכלכלת הרצועה פרט לשנים שבהן התרחשו סבבי אלימות/מלחמה. גם הצמיחה בגדה רשמה האטה, ובסך הכול בממוצע לא נרשמה כל צמיחה בכלכלה הפלסטינית. בהתחשב בגדילה של האוכלוסייה הפלסטינית בכ-3% בשנה, מדובר בפועל בירידה של כ-2% בתוצר לנפש ובהידרדרות ברמת החיים הממוצעת של הפלסטינים.

האבטלה עלתה והגיעה לשיעור של 31% בגדה, ויותר מ-50% ברצועה. הדו"ח מצביע על אתגרים קריטיים שהכלכלה הפלסטינית עומדת בפניהם וממליץ על שינוי מדיניות ההגבלות על יבוא מוצרים בסיסיים וטכנולוגיות מודרניות על מנת לאפשר לכלכלה הפלסטינית להשתפר ולהתקדם. הדו"ח יוצג בפני ועידת המדינות התורמות (AHLC) שתתכנס בבריסל ב-30 באפריל.

מחלוקת חדשה סביב כספי המיסוי בין ישראל לרש"פ מאיימת על המצב הכלכלי הרעוע בלאו הכי

על רקע ההדרדרות הכלכלית והירידה בתרומות ממדינות בינלאומיות, המחלוקת הנוכחית בין ישראל לרש"פ לגבי כספי המיסים שישראל גובה מהפלסטינים יכולה להרע את המצב ולהביא לגידול בחובות הרש"פ מ-400 מיליון למיליארד דולר. המחלוקת נוצרה בעקבות ההחלטה החד-צדדית של ישראל להפחית 138 מיליון דולר מכספי המסים שישראל גובה מפלסטינים כדי לקזז את התשלומים שהרש"פ משלמת למשפחות "שהידים" ואסירים. תשלומי המיסים שישראל גובה עבור הרש"פ מהווים כ-65% מתקציבה. בתגובה להפחתת הכספים, הרש"פ החליטה להחרים כליל את כספי הגביה. כתוצאה מכך, הרש"פ נאלצה לקצץ את שכר עובדיה ב-30%, הקטינה תשלומים סוציאליים בסיסיים והגדילה את ההלוואות מבנקים מקומיים.

"נדרשת החלטה דחופה כדי למנוע הידרדרות נוספת בפעילות הכלכלית וברמת החיים", אומרת אנה בג'רד, מנהלת אזורית של הבנק העולמי בגדה המערבית ורצועת עזה ומנהלת האסטרטגיה והפעילות של הבנק במזרח התיכון וצפון אפריקה. "כספי הגביה הם מקור הכנסה עיקרי לתקציבי הרשות והמחלוקת מורגשת בקרב כל חלקי האוכלוסייה תחת כלכלה מוחלשת גם כך. מעבר לכך, מדיניות העברת הסחורות לשימוש כפול כפי שהיא מתבצעת היום מגבילה גיוון והתפתחות כלכלית ברת-קיימה בשטחים. ישנו צורך קריטי בשינוי מדיניות הסחורות לשימוש כפול", אומרת בג'רד.

הגבלת סחורות וטכנולוגיות פוגעת באופן ניכר בפרודוקטיביות של הכלכלה הפלסטינית

הכלכלה הפלסטינית נפגעת באופן חמור מההגבלות על הפעילות הכלכלית ותנועת הסחורות לעזה ולגדה. ההגבלות על צריכת סחורות וטכנולוגיה לעזה, המוגדרות כסחורות 'שימוש כפול' (dual-use) – המשמשות למטרות אזרחיות-כלכליות אשר יכולות לשמש גם למטרות צבאיות, הוחמרו בשנים האחרונות. ישראל הוסיפה 62 מוצרים חדשים שכניסתם לרצועת עזה מוגבלת לרשימת 56 המוצרים שעליהם חלות הגבלות כניסה לגדה ולרצועה כאחד, הרבה מעבר לרשימה המוסכמת על הקהילה הבינלאומית. נזקי ההגבלות החלים למעלה מעשור מורגשים בעיקר בייצור, טכנולגיה וחקלאות, ופוגעים ביכולתם של עסקים לגיטימיים לייצר מספיק מקומות עבודה עבור האוכלוסייה הגדלה.

היישום השוטף של ההגבלות על העברת סחורות לשימוש כפול בעייתי במספר רמות: ההגבלות אינן מבחינות דיין בין שימושים לגיטימיים ללא חוקיים. אין שקיפות ביישום ההגבלות ועסקים פלסטינים אינם יכולים לערער על החלטות מינהליות. תהליך קבלת היתר, בסופו מקבלים רישיון סוחר ומעבר המוגבל ל 45 יום בלבד, הינו מסורבל ועשוי להימשך חודשים של ביקורת באמצעות המנהל האזרחי הישראלי, שירות הביטחון הכללי ומתאם פעולות הממשלה בשטחים. כניסת סחורות לעזה מורכבת אף יותר, דבר המעכב את אספקתם של פרויקטים ציבוריים ותשתיות, שכן אלה דורשים מספר פריטים ברשימת השימוש הכפול, כולל חומרי בניין, מכונות וכימיקלים.

יתר על כן, ההגדרות של מוצרים לשימוש כפול רחבות מדי. לדוגמה, ההגבלה על "ציוד תקשורת, ציוד לתמיכה בתקשורת, ציוד המכיל פונקציות תקשורתיות", מגבילה את הגישה לקווי ייצור מודרניים, חלקי חילוף, ציוד רפואי ומכשירי חשמל ביתיים. הגדרה רחבה זו מגבילה את התפתחות ענף ה-ICT הפלסטיני ומובילה ליצירת פער טכנולוגי גדול עם המדינות השכנות. דוגמה נוספת הינה הפגיעה בענף החקלאות המוביל ישירות למצב התזונה בשטחים. ההגבלות על חומרי הדברה פגעו באיכות חומרי הדישון המשמשים את החקלאים הפלסטינים ובכך פגעו קשות בתוצר החקלאי. הפריון של הייצור החקלאי בגדה וברצועה ירד לרמה של 50% מהפריון של החקלאים בירדן ו-43% מהפריון החקלאי בישראל. הפגיעה בחקלאות פוגעת בביטחון התזונתי של הפלסטינים.

המלצות הבנק העולמי

בטווח הקצר, הבנק העולמי קורא להסרת מגבלות וחסמים ולשינוי מדיניות ההגבלות על סחורות לישמוש כפול בשטחים; להגדלת מספר העסקים שיורשו לייבא חומרים כימיים במסגרת סידורים ביטחוניים; וליצירת הסדרים שיאפשרו לחקלאים גישה לחומרי דישון.

בטווח הבינוני, הבנק העולמי ממליץ על גישה שתאפשר לסחורות לעבור בין הגדה והרצועה לשימושם של עסקים לגיטימיים. יש לאפשר לעסקים פלסטיניים שיעמדו תחת מעקב להעביר באופן בטוח ומאובטח סחורות ולהקל את פרוצדורות הרישוי שהם נזדקקים להם כדי לקבל היתר לכך. הבנק ממליץ שנציגי האו"ם ברצועת עזה ישגיחו באמצעות מעקב פיזי או מעקב מרחוק שייבוא הסחורות לא ינוצל לרעה.

בטווח הארוך, על ממשלת ישראל לשנות את הפיקוח שלה על המסחר של הרש"פ באופן שיתאים יותר לסטנדרטים בינלאומיים. על הרשות הפלסטינית לפעול כדי לבנות פיקוח אמין ולקחת אחריות על העברת הסחורות בין שני החלקים שבתוך תחומי השיפוט שלה.