שר הכלכלה והתעשייה, אלי כהן וראש עיריית שנגחאי, יינג יונג, חתמו הבוקר על הצהרה לחיזוק היחסים הכלכליים בין ישראל ושנגחאי

שר הכלכלה והתעשייה, אלי כהן וראש עיריית שנגחאי, יינג יונג

שר הכלכלה והתעשייה, אלי כהן: " סין מהווה יעד אסטרטגי עבור מדינת ישראל ומשרד הכלכלה והתעשייה ובהתאם בסין יש את מספר הנספחים הגבוה ביותר – 6. חיזוק היחסים עם שנגחאי שהינה הבירה הכלכלית של סין, עם למעלה מ-25 מיליון תושבים, היא חיונית להמשך גידול הסחר בין המדינות שגדל ברבעון הראשון השנה ב-80% והסתכם בכ-1.55 מיליארד דולר"

שר הכלכלה והתעשייה, מר אלי כהן, נפגש הבוקר, יום ד', בירושלים, עם ראש עיריית שנגחאי, מר יינג יונג, והשניים חתמו על הצהרת כוונות לחיזוק היחסים הכלכליים ושיתופי הפעולה בתחום המחקר והפיתוח בין רשות החדשנות לעיריית שנגחאי.

הצהרת הכוונות מהווה מנגנון משותף במסגרתו חברות ישראליות וסיניות מהעיר שנגחאי, יכולות לבצע פרויקטים של מחקר ופיתוח חדשניים בתמיכה ממשלתית. בישראל תומכת רשות החדשנות, האמונה על יישום ההסכם, בעד- 50% מעלויות המו"פ המוכרות, בעוד שהחברה הסינית יכולה לקבל סיוע מימוני באמצעות הוועדה למחקר וטכנולוגיה של עיריית שנגחאי (STCSM).

כך, חברות משני הצדדים נחשפות לשווקים השונים והממשלות משתתפות איתן בסיכון על ידי תמיכה פיננסית. כמו כן משמש ההסכם פלטפורמה רחבה ליצירת מגוון שיתופי פעולה תומכי חדשנות בכלים שאינם מימוניים.

אל ביקורו של ראש העיר שנגחאי, הצטרפו נציגים ממספר תאגידי ענק מתחום הספנות ובראשם יו"ר SIPG , שזכתה במכרז הבינלאומי להפעלת נמל המפרץ החדש בחיפה, העיר התאומה של שנגחאי.

שנגחאי היא העיר המאוכלסת ביותר בעולם, בה מעל ל-24 מיליון תושבים, ונחשבת למרכז המסחרי והפיננסי של סין וכן מרכז סחר עולמי, בה נמצא הנמל העמוס ביותר בעולם. בשני העשורים האחרונים, שנגחאי הייתה אחת הערים שהתפתחו בקצב המהיר ביותר בעולם. מאז 1992 נרשמה בעיר צמיחה דו-ספרתית כמעט כל שנה, כאשר שלושת התעשיות הגדולות ביותר בשנגחאי הן שירותים פיננסיים, קמעונאות ונדל"ן. על פי תכניות העיר, שנגחאי מתכננת להתמקד בעתיד בפיתוח של שירותים פיננסים, לוגיסטיקה, בידור ותרבות.

שנגחאי מהווה גם יעד מרכזי להשקעות זרות, בעיקר בשל מיקומה האידאלי כ"שער" למדינות מזרח אסיה, ורמת הגלובליות וההתפתחות הכלכלית שלה. נכון לשנת 2016, 580 תאגידים בין לאומיים הקימו מטות אזוריים בשנגחאי ו- 411 מרכזי מחקר ופיתוח זרים פעלו בעיר. באותה שנה, השקעה זרה בשנגחאי היוותה כמעט 14% מסך כל ההשקעות הזרות בסין.

שר הכלכלה והתעשייה, אלי כהן: "משרד הכלכלה והתעשייה פועל במספר דרכים לחיזוק הקשרים הכלכליים עם השוק הסיני ומשקיע משאבים רבים לתמוך בחברות ישראליות בפעילותן בשוק הסיני. החתימה על הצהרת הכוונות עם עיריית שנגחאי, היא דוגמא אחת מיני רבות לפעילויות שיוזם מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה לקידום יחסי הסחר בין ישראל לסין."

עינת לב, הנספחת הכלכלית בשנגחאי: "בשנים האחרונות אנחנו רואים התעניינות הולכת וגוברת של חברות משנגחאי בישראל, לרבות רכישת חברות ישראליות, השקעות, ומעורבות בפרויקטים תשתיתיים, כדוגמת BRIGHT DAIRY שרכשה את תנובה, GIANT שרכשה את פלייטיקה, PINGAN שהשלימה השקעות בקרנות וחברות ישראליות, FOSUN שרכשה את אלמה לייזרס ואת אהבה וSIPG שזכתה במכרז הבינלאומי להפעלת נמל המפרץ החדש בחיפה. הנספחות הכלכלית בשנגחאי מסייעת לחברות ישראליות למצוא שותפים סינים ולהעמיק את הפעילות שלהן בשוק השנחנזי. "

מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה, מפעיל בסין 6 נספחויות כלכליות, בהן כ-40 עובדות ועובדים, שתפקידם לסייע לחברות הישראליות בפיתוח קשרים עסקיים בשוק הסיני, במציאת הזדמנויות עסקיות ובקידום השקעות זרות.

על פי נתוני מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה, בעוד שסך יצוא הסחורות הישראלי לסין (ללא הונג קונג) בכל שנת 2017 עמד על כ- 3.3 מיליארד דולר, בשלושת החודשים הראשונים של שנת 2018, הגיע יצוא הסחורות לסין לסך של כ- 1.55 מיליארד דולרים, זאת לעומת 847 מיליוני דולרים בתקופה המקבילה אשתקד, כלומר, היצוא הישראלי לסין בתקופה זו גדל בלמעלה מ-80%. מגמה זו נמשכת גם בחודש אפריל, ובמבט על ארבעת החודשים הראשונים של השנה, ישנו גידול של כמעט מיליארד דולר לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

גם ביבוא הישראלי מסין נרשמה עלייה, אם כי מתונה יותר, של כעשרה אחוזים, לעומת התקופה המקבילה אשתקד.
נתוני שלושת החודשים הראשונים של השנה מצביעים על סגירת פער דרמטית בכל הקשור לגרעון המסחרי של ישראל מול סין והוא הצטמצם כמעט לחלוטין, לפחות נכון לרבעון הראשון של 2018.

הערכת מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה, היא כי עיקר הסיבה לזינוק היא הגברת יצוא הרכיבים האלקטרונים לסין, כמו גם מוצרי אגרו-טכנולוגיה, כאשר בשנת 2017 ענפי היצוא המובילים לסין היו מכונות ורכיבים אלקטרונים אשר היוו כ-41% מסך היצוא, אופטיקה ומכשור רפואי (25%), כימיקלים (19%), מתכות (5%) ופלסטיק וגומי (4%).