תחזית שנתית 2017

מיטב

המדיניות החדשה בארה"ב מרחיבה את מניפת האפשרויות לגבי הכיוון הכלכלי הן לצד השלילי, אך גם לחיובי. בשלב זה, אי אפשר לבטל חשד שהחלקים פחות טובים של התוכנית הכלכלית לא יישאר רק כהצהרה לפני הבחירות.

אנו לא צופים האצה משמעותית בריבית ה-FED ומניחים עד שתי העלאות הריבית במהלך 2017 לאחר העלייה בדצמבר הקרוב.
נוכח הסיכונים הפוליטיים הגדולים וקובעי המדיניות נטולי היכולת לבצע מהלכים, המשק האירופאי מהווה הסיכון העיקרי במבט לשנה הקרובה.
גם מבלי שיפור משמעותי בכלכלה היפנית, שוק המניות היפני צפוי לבלוט לטובה.
לאחר ההתאוששות שחלה השנה, שוב עלו הסיכונים למדינות המתפתחות ובפרט לסין.
צמיחת המשק הישראלי צפויה לעלות בשנת 2017 ל-3.5%. הסיכונים העיקריים נובעים מההתפתחויות בעולם. עמידות המשק מפני משברים חלשה יותר מבעבר.
לאחר הירידה המסתמנת בכמות העסקאות בשוק הדיור גם עליית המחירים צפויה להיבלם.
בנק ישראל לא צפוי לשנות את הריבית לפחות עד השליש האחרון של שנת 2017. צפויה התחזקות מתונה של השקל ביחס לסל המטבעות.
אנו לא צופים עלייה משמעותית בסביבת האינפלציה בישראל ומעריכים שהאינפלציה ב-12 החודשים הקרובים ובשנת 2017 תסתכם ב-0.5%-1.0.
ההיקפים הגדלים במהירות של כספי החיסכון ארוך הטווח ימשיכו לתמוך בשוק ההון המקומי.
שוקי המניות עלולים לאבד בשנה הקרובה את הריביות הנמוכות, "הזרז" העיקרי שדרבן אותם מאז המשבר. לא בטוח שהשווקים יקבלו במקום כוחות "שווי ערך" שיתמכו בהם.
הסיכונים לשוק האג"ח עלו, אך כוחות רבים וחזקים צפויים למנוע עלייה משמעותית וממושכת בתשואות.

עיקרי הדברים
• מספר התפתחויות שהופיעו במהלך השנה יכולות לסמן מפנה בדרך לשיפור במצב הכלכלי בעולם בשנת 2017. אולם, הסיכונים גברו אחרי הבחירות בארה"ב.
• המדיניות החדשה בארה"ב מרחיבה את מניפת האפשרויות לגבי הכיוון הכלכלי הן לצד השלילי, אך גם לחיובי. בשלב זה, אי אפשר לבטל חשד שהחלקים פחות טובים של התוכנית הכלכלית לא יישאר רק כהצהרה לפני הבחירות.
• אנו לא צופים האצה משמעותית בריבית ה-FED ומניחים עד שתי העלאות הריבית במהלך 2017 לאחר העלייה בדצמבר הקרוב.
• נוכח הסיכונים הפוליטיים הגדולים וקובעי המדיניות נטולי היכולת לבצע מהלכים, המשק האירופאי מהווה הסיכון העיקרי במבט לשנה הקרובה.
• גם מבלי שיפור משמעותי בכלכלה היפנית, שוק המניות היפני צפוי לבלוט לטובה.
• לאחר ההתאוששות שחלה השנה, שוב עלו הסיכונים למדינות המתפתחות ובפרט לסין.
• צמיחת המשק הישראלי צפויה לעלות בשנת 2017 ל-3.5%. הסיכונים העיקריים נובעים מההתפתחויות בעולם. עמידות המשק מפני משברים חלשה יותר מבעבר.
• לאחר הירידה המסתמנת בכמות העסקאות בשוק הדיור גם עליית המחירים צפויה להיבלם.
• בנק ישראל לא צפוי לשנות את הריבית לפחות עד השליש האחרון של שנת 2017. צפויה התחזקות מתונה של השקל ביחס לסל המטבעות.
• אנו לא צופים עלייה משמעותית בסביבת האינפלציה בישראל ומעריכים שהאינפלציה ב-12 החודשים הקרובים ובשנת 2017 תסתכם ב-0.5%-1.0.
• ההיקפים הגדלים במהירות של כספי החיסכון ארוך הטווח ימשיכו לתמוך בשוק ההון המקומי.
• שוקי המניות עלולים לאבד בשנה הקרובה את הריביות הנמוכות, "הזרז" העיקרי שדרבן אותם מאז המשבר. לא בטוח שהשווקים יקבלו במקום כוחות "שווי ערך" שיתמכו בהם.
• הסיכונים לשוק האג"ח עלו, אך כוחות רבים וחזקים צפויים למנוע עלייה משמעותית וממושכת בתשואות.

המלצות מרכזיות
 אנו ממליצים על חשיפה בינונית ומטה באפיק המנייתי תוך חשיפת יתר לשוק המניות האמריקאי והיפני וחשיפת חסר לשוק האירופאי ולשווקים המתפתחים. שוק המניות הישראלי אטרקטיבי להשקעה.

כלכלת ישראל במבט ל-2017
הצריכה הפרטית תמשיך לצמוח בקצב גבוה ולהוביל את הצמיחה
הנסיבות שתומכות בצריכה הפרטית, המנוע העיקרי של הצמיחה במשק, לא עומדות להשתנות. הידוק שוק העבודה צפוי לתמוך בעליית השכר. בשנה האחרונה סך התמורה לשכירים במשק גדלה בקצב גבוה יותר מאשר קצב הגידול בצריכה הפרטית (תרשים 41), מה שאומר שבסה"כ, גידול בצריכה הנו בר קיימא.
עוד סימן שהצריכה הפרטית לא חריגה ביחס למצבו של הצרכן מתבטאת בעובדה שקצב הצמיחה של הצריכה השוטפת במחירים שוטפים שמהווה כ-80% מסך הצריכה הפרטית אינו גבוה בהשוואה לתקופות בעבר, זאת לעומת הקצב הגבוה של הגידול בצריכה הריאלית (תרשים 40). למעשה, ההוצאה הכספית לצריכה צמחה בקצב לא מאוד גבוה יחסית. בגלל האינפלציה הנמוכה הכסף פשוט קונה יותר.

קצב הגידול באשראי הצרכני במונחים כספיים עלה משמעותית בשנה האחרונה לעומת השנים הקודמות. להערכתנו, לא צפויה התמתנות בלקיחת האשראי ללא השינוי בתנאים התומכים בו כגון הריבית שדווקא לא צפויה להשתנות. בסך הכל, נטל החוב של הצרכנים לא מגיע לרמות מאוד חריגות. היחס בין סך החוב שלא לדיור לסך התמורה לשכירים במשק כמעט ולא עלה לעומת השנים האחרונות (תרשים 43). כמובן שהממוצע יכול להטות והחובות מצטברים בקבוצות מסוימות של האוכלוסייה כגון הזוגות הצעירים שקנו דירה בשנים האחרונות.

אנו מעריכים שקצב הגידול בצריכה הפרטית יתמתן מעט מכ-6% הצפויים השנה לכ-5% בשנת 2017. רכישות חריגות של מכוניות שהיו בשנת 2016 עשויות להאט (תרשים 44). כמו כן, להתמתנות הצפויה בשוק הדיור צפויה השפעה שלילית על הצריכה הפרטית. רכישות הדירות תמכו בצריכה הפרטית דרך רכישת מוצרי בני קיימא והוצאות אחרות שקשורות למעבר לדירה חדשה.
יחד עם זאת, כדאי לשים לב שקצב הצמיחה בצריכה הפרטית עולה כמעט בלי הפסקה מאז שנת 2012 (תרשים 45) ולא בטוח שיתמתן בשנה הבאה ללא שינוי משמעותי בנסיבות.

שוק הדיור צפוי להתקרר לא רק מבחינת כמות העסקאות אלא גם המחירים
על פי הסימנים השונים, כגון הירידה במספר העסקאות וגידול בכמות הדירות הלא מכורות, שוק הדיור כבר החל להתמתן וצפוי להאט גם מבחינת עליית המחירים, עלייה משמעותית בריבית למשכנתאות והמשך גידול בהיצע הדירות יסייעו בכך.
המחירים הממוצעים של הדירות בבעלות כבר החלו לרדת, למעט הדירות הקטנות בנות 1.5-2 חדרים. הירידה כלל לא באה לידי ביטוי במדד מחירי הדירות. כנראה שבשנה האחרונה העסקאות נעשות בעיקר בדירות קטנות יותר, זולות יותר ובאיכות נמוכה יותר, אך המוכרים מקבלים עבורן מחירים גבוהים יחסית.   

הסיכונים: מוכנות המשק למשבר הבא פחות טובה מאשר ב-2008
למשבר 2008 הגיעה המשק עם הממשלה בלי גירעון, עם מערכת בנקאות יציבה, אך עם הבועה בשוק האג"ח הקונצרני. היום המוכנות למשבר פחות טובה:
 מחירי הנדל"ן עלו ביותר מ-100% ועלולים לרדת בחדות במקרה של משבר.
 הגירעון הממשלתי עומד על כ-3% במצב של תעסוקה מלאה ועם הכנסות ממסים שנשענים  בחלקם על הרכיבים המחזוריים כגון מסי הנדל"ן, מסי הרכבים והצריכה המוגברת.
 האשראי הצרכני שלא לדיור גדל במהירות, בפרט למכוניות.
 משקל רכיבי הסיכון בתיק הנכסים של הציבור (אג"ח החברות ומניות בארץ ובחו"ל) עומד כמעט באותה רמה כמו ביוני 2008 (38.4% לעומת 37.7%), רק שהפעם התיק מוטה יותר לחו"ל, מה שיכול להקל על מימוש מהיר יותר של ההשקעות במקרה הצורך.
 אין מרחב פעולה למדיניות המוניטארית.

סיכום תחזית הצמיחה: צפוי שיפור בצמיחת המשק, אך היא עדיין תהיה מוטת הצריכה הפרטית
אנו צופים שהצמיחה במשק תעלה בשנת 2017 לקצב של כ-3.5% לעומת כ-3% הצפויים בשנת 2016 (תרשים 48). קצב הצמיחה בצריכה הפרטית יתמתן מעט. ההשקעות במשק יצמחו בקצב איטי יותר עקב סיום ההשקעות במפעל אינטל והאטה בהשקעות בבנייה למגורים עקב התקררות שוק הנדל"I. לעומת זאת, תחילת הייצור במפעל אינטל תגביר את קצב הצמיחה ביצוא. לא צפוי שיפור ביצוא הסחורות. לעומת זאת, קצב הצמיחה ביצוא השירותים יישאר גבוה.
הסיכונים העיקריים נובעים מההתפתחויות בעולם. יחד עם זאת, עמידות המשק להתמודד עם הסיכונים חלשה יותר מבעבר.
 

לא צפויה עלייה משמעותית באינפלציה במשק
על פי כל הכללים, משק במצב של תעסוקה מלאה, צריכה פרטית חזקה וריבית אפסית צריך להרגיש לחצי אינפלציה. אולם, הדפלציה בעולם, המלחמה שמנהלת הממשלה נגד יוקר המחיה, התפתחות הטכנולוגיה והתגברות התחרות במשק מנטרלים את לחצי הביקושים.
במבט לשנה הבאה אנו רואים שינויים הבאים בכוחות הפועלים על האינפלציה בישראל:
 נרשמה עלייה במדד המחירים ליצרן בעולם. השינוי נובע מהתייצבות מחירי הסחורות ומירידה בעודף כושר הייצור.
 אם תהיה עלייה באינפלציה בארה"ב כתוצאה מצעדי הממשל שם, היא לא צפויה להשפיע מהותית על האינפלציה בישראל. הקשר בין אינפלציית הליבה בישראל לבין ארה"ב לא היה חזק גם בעבר, אך בשנתיים  האחרונות הוא הפך לשלילי .
 ההשפעות הטכנולוגיה על הורדת האינפלציה ממשיכה להעמיק, כפי שציינו בתחילת התחזית. כמות העסקאות בכרטיסי אשראי שמבצעים הישראלים בחו"ל (באינטרנט ובזמן שהיה בחו"ל) עולה בקצב פי-2.5 יותר מהיר מאשר כמות העסקאות בישראל .
 סעיף הדיור, המשמעותי ביותר במדד המחירים, צפוי להערכתנו להמשיך ולעלות בקצב של כ-2.0%-2.5%. עליית המס על הדירה השלילית צפויה לייקר מחירי השכירות. בנוסף, אם שוק הדירות בבעלות יכנס להקפאה, הלחץ על מחירי השכירות יגבר. מנגד, עלייה בגמר בנייה פועלת לגידול בהיצע הדירות להשכרה.
 ההשפעה השלילית של החלטות אדמיניסטרטיביות של הממשלה על קצב האינפלציה הולכת ופוחתת עם יציאה מהספירה של ההוזלות שנעשו לפני שנה .
אולם, במקום הורדת המחירים האדמיניסטרטיבית, הממשלה מתרכזת בהגברת התחרות, שזאת דרך יותר בריאה להביא להורדת המחירים. הרפורמות בתחום היבוא שאושרו השנה אמורות לפעול להורדת המחירים במהלך השנה הקרובה. כמו כן, אנו מעריכים שהממשלה תתערב בענף הפירות והירקות הסובל מפערי תיווך גבוהים.

 
בסופו של דבר, מדד המחירים ללא השפעת הצעדים האדמיניסטרטיביים של הממשלה וללא השינויים במחיר הדלק נותר ללא שינוי בשנה האחרונה (תרשים 53). אנו לא צופים עלייה משמעותית בסביבת האינפלציה ומעריכים שהאינפלציה ב-12 החודשים הקרובים ובשנת 2017 תעלה ב-0.5%-1.0. נקודתית, אנו מצפים לשינוי המדד ב-0.8%.

השקל ימשיך להתחזק, אך בשיעור נמוך יותר
השקל ממשיך להיות תחת לחצים להתחזקות שנובעים מהעודף בחשבון השוטף ומהתנועות נטו של ההשקעות הפיננסיות והישירות (תרשים 55). יחד עם זאת, בינתיים השקל התחזק השנה ביחס לסל המטבעות בשיעור קטן יותר מאשר בשנה שעברה (3.4% לעומת 7.3%), מה שיכול לסמן שהלחצים לייסוף פוחתים.
אנו מעריכים שלאור ההתחזקות הצפויה של הדולר, השקל ייחלש ביחס למטבע האמריקאי, אך ימשיך להתחזק בשיעור קטן ביחס לסל המטבעות.
 

לבנק ישראל אין סיבה להעלות את הריבית
בתנאים הקיימים אין לבנק ישראל סיבות להעלות את הריבית במשק:
 האינפלציה עדיין רחוקה מהיעד ולהערכתנו רק תתקרב לגבול התחתון של היעד בעוד שנה.
 השקל בשיא מול סל המטבעות .
 שוק הדיור מתחיל להראות סימני התקררות. גם בלי עליית הריבית של בנק ישראל, הריבית הממוצעת על המשכנתאות הצמודות עלתה בשנה וחצי האחרונות ב-1.7%.
 גם אם ה-FED האמריקאי יזרז העלאות הריבית, בנק ישראל לא אמור למהר אחריו. הסיבה היחידה ללכת בעקובות ה-FED הנה פיחות השקל שעדיין רחוק מלהתממש.
בסיכומו של דבר, אנו מעריכים שלקראת סוף 2017 בנק ישראל עשוי לבצע העלאת ריבית אחת אם הצמיחה במשק אכן תשתפר וסביבת האינפלציה תתגבר.