זה לא בנק ישראל, זאת הממשלה

עוזי לוי, אנליסט ראשי, אינפיניטי מחלקת מחקר
ריבית אפס ביחס לריבית הנוכחית אין בה כדי להשפיע באופן מהותי על המשק. המשק הישראלי מצוי בהרחבה מוניטארית מזה זמן ממושך בהתאם למדיניות אותה מנהיג בנק ישראל בנחישות. עד כאן הצד המוניטארי. היכן הממשלה? היכן המדיניות הכלכלית המעודדת צמיחה? למדנו שלטנגו דרושים שניים, אך במקרה זה הממשלה מעדיפה לצפות "בריקוד" ולא לנקוט עמדה ברורה ונחושה אשר רואה פני עתיד.
מנתוני ההבזק לחשבונות לאומיים לשנת 2015 (הלמ"ס), התמ"ג במשק לשנת 2015 צפוי לצמוח בשיעור של 2.5%, לאחר עלייה של 2.6% בשנת 2014, ועלייה של 3.3% בשנת 2013.
אכן התמונה קשה – אך בייתר פירוט ניתן לראות את אוזלת ידה של הממשלה בכך שההוצאה לצריכה ציבורית תעלה בשיעור של 2%, בהמשך לעלייה של 3.3% ב- 2014, ו- 4% בשנת 2013. מדוע יש ירידה בצריכה הציבורית? הרי כסף בשלב הנוכחי לא חסר, רק החודש נתבשרנו כי בחודשים ינואר-ספטמבר 2015 היה לממשלה גירעון בפעילותה התקציבית בסך 3.8 מיליארד שקלים, זאת לעומת גירעון בסך 10.9 מיליארד שקלים בתקופה המקבילה אשתקד, והגירעון המצטבר ב 12 החודשים האחרונים (אוקטובר 2014 – ספטמבר 2015) עומד על 2.0% מהתמ"ג -בלבד!
בנק ישראל מספק את הסביבה המוניטארית הנוחה מאד למשק, לעסקים ולפרטיים, והממשלה חייבת להיות אקטיבית ונחושה בכדי שהמשק יצמח בשיעורים גבוהים יותר-אחרת, וכפי שמשתקף מהנתונים האחרונים מגמת ההאטה תחריף.
לסיכום בהחלט סביר להניח כי הריבית תיוותר ללא שינוי – והורדת הריבית לאפס תהיה מעניינת ברמה ההיסטורית של המשק – אך לא תתרום באופן משמעותי לכלכלה. המדיניות המרחיבה מאד לא יכולה להיות אפקטיבית ללא אקטיביות בצד הפיסקלי. אנו ממשיכים להחזיק בהערכה כי הריבית האפסית במשק תלווה אותנו עוד זמן רב.