פסגות על סין

מעריכים שהממשל יצליח להשתלט על הלחץ שמגיע מהשווקים, התייחסות של אורי גרינפלד, כלכלן ואסטרטג ראשי בפסגות
קצת סדר בסין
הירידות במדדים הסיניים נמשכות כאשר נכון לכתיבת שורות אלו מדד השנחאי יורד בכמעט 6% ובכך משלים ירידה של יותר מ-30% מאז ה-12 ביוני. אמנם, הירידות במדדים הן למעשה בסך הכל רק תיקון חריף לעלייה של כ-120% בשמונת החודשים שקדמו להן אך כפי שידוע לכל מי שחווה בועה או שתיים, העלות מהירידות בהתפוצצות הבועה הן בד"כ הרבה יותר גבוהות מהתועלת שבהתנפחותה. האם הירידות במדדים הסיניים מהוות סכנה לכלכלה הסינית ומכאן גם לשווקים הגלובאליים? להתפוצצות הבועה הסינית (או כל בועה אחרת בשווקים הפיננסיים לצורך העניין) יש שתי השפעות פוטנציאליות על הכלכלה הריאלית: ראשית, הירידות מייצרות אפקט עושר שלילי למשקי הבית ופוגעות בשוק האשראי לפירמות. שנית, הירידות עלולות לפגוע ביציבותם של בנקים ובכך להוביל למשבר פיננסי.
בכל הנוגע להשפעה על משקי הבית והפירמות אנו מעריכים כי זו נמוכה יחסית ואפילו שולית בלבד. הצריכה הפרטית בסין נתמכת בעיקר ע"י גידול בהכנסה מעבודה ולא משוק ההון כאשר תיק נכסי הציבור של הסינים מורכב ברובו המוחלט ממזומן ופיקדונות בבנקים (60%) ושיעור המניות בו הוא נמוך יחסית (כ-10%). בנוסף, המגזר העסקי בסין מסתמך פחות על מימון דרך שוקי המניות בהשוואה לכלכלות אחרות כאשר ב-2014 לדוגמא, מימון הפעילות הריאלית המגיע מהנפקת מניות עמד על כ-3% בלבד, לעומת יותר מ-60% שהגיע מהלוואות בנקאיות.
לעומת זאת, בכל הנוגע למגזר הפיננסי העניינים סבוכים יותר. המערכת הבנקאית בסין היא סבוכה מאוד ונראה שהידע שיש לנו (כלומר, לכל מי שהוא לא חלק מהממשל הסיני) לגבי רמות המינוף, הקשרים בין מוסדות, החשיפות ההדדיות וכו' מוגבל מאוד. לכן קשה לומר שהמערכת הפיננסית בסין מוגנת מהירידות הנוכחיות וכי הסיכוי למשבר הוא אפסי.
עם זאת, לסין יש יתרון אחד גדול וברור שעשוי לשמור על המשק ממשבר והוא ממשל יוניטרי. בכל מדינה אחרת, בועה בממדים של זו שהתנפחה בסין היתה מביאה כמעט באופן ודאי למשבר עמוק. בסין לעומת זאת, יש לממשל את הכוח והכלים לנטר, לנהל ולהשפיע באופן ישיר על הוצאת האוויר מהבועה. מהלכי הממשל בתקופה האחרונה וביניהם הפחתות הריבית, עצירת ההנפקות החדשות, הזרמות האשראי והנזילות לברוקרים המקומיים, הגבלות היקף המסחר ועוד מוכחים כי זה בדיוק מה שמנסה הממשל לעשות. בהסתמך על השליטה שהוכיח הממשל עד כה בכלכלה (ומי שחושב אחרת מוזמן לומר את זה לראש ממשלת סין) ומכיוון שהבועה היא תוצאה של השקעות מקומיות באופן כמעט בלעדי, אנו מעריכים שבסופו של דבר הממשל יצליח להשתלט על הלחץ שמגיע מהשווקים. בתרחיש כזה, מדדי המניות המקומיים (שנחאי ושנזן) ימשיכו כנראה לרדת בשל העובדה שהם עדיין יקרים מאוד אבל מדד ההנג סנג, אליו חשופים גם הרוב המוחלט של המשקיעים הזרים בסין, ממשיך להיות מעניין להשקעה. יתרה מכך, מכיוון שהמכפיל של המדד כבר היום זול באופן יחסי (9.7 לעומת חציון היסטורי של 13), המשך ירידות בו עשויות לייצר דווקא הזדמנויות השקעה.