עפר קליין מהראל פיננסים בתגובה לאירועים האחרונים באירופה

עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים על הבחירות ביוון
" האזרחים ביוון העבירו את השלטון למפלגת השמאל הקיצונית SYRIZA לאחר 5 שנים של מיתון שבחלקם תוצאה של תנאי הסיוע המחמירים שהמדינה נאלצה לקבל. בעקבות הפרסום האירו נחלש כאשר החששות של יציאת יוון מגוש האירו עלו מחדש.
להערכתנו הסיכוי לכך נמוך; המפסידים הגדולים ממהלך כזה יהיו אזרחי יוון עצמם שכוח הקניה שלהם יישחק בברוטליות. (במיוחד כאשר השנה לאחר 5 שנים הם חזרו לצמוח). מפלגת השלטון החדשה כבר הודיעה שאיננה מעוניינת ביציאה מגוש האירו אך תדרוש לנהל משא-ומתן מחודש כדי לקבל הקלות נוספות בתנאי תכנית החילוץ.
יש לציין שהתלות העצומה של יוון בסיוע הכספי מה‑(IMF/EU/ECB), מקטינה את הסיכוי לסטייה משמעותית מתוכנית החילוץ שהמדינה התחייבה לה בעבר, אך לא נופתע אם בסופו של דבר יהיו ויתורים של 2 הצדדים ויוון תישאר חברה בגוש. במיוחד לאחר שאחת ההתבטאויות של הנגיד האירופאי הייתה שעל המדינות בגוש האירו לאמץ תקציב תומך צמיחה (גם הקלה פיסקאלית) וברור שהתקציב המרסן שנכפה עד כה על יוון - איננו כזה."


עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים על החלטת הבנק האירופאי: "הבנק האירופאי הודיע: הרחבה כמותית בהיקף של 60 מיליארד אירו בחודש, גבוה מהצפי של השוק (50 מיליארד אירו). מבלי לפרט כיצד יוחלט אלו אג"ח ירכוש, נאמר כי: ההרחבה הכמותית תכלול אג"ח פרטיות וממשלתיות בטווח לפדיון של 2‑30 שנים. רכישת האג"ח הממשלתיות תחל במרץ 2015, ותימשך לפחות עד ספטמבר 2016, בתלוי בהתייצבות האינפלציה סביב 2 אחוזים בטווח הבינוני. אמירה שפירושה שלהרחבה הזו כרגע אין קו סיום ידוע מראש.
נקודה זו משמעותית; מאז המשבר הפיננסי, שלוש מדינות מפותחות נקטו במדיניות של "הרחבה כמותית": ארה"ב, בריטניה ויפן. בכל אחת מהמדינות הללו, ההשפעה על הכלכלה הייתה מהותית, כאשר ההודעה הייתה על הרחבה כמותית שאינה מוגבלת בזמן או בהיקף הכספי הכולל שלה. כיוון שכאשר ההזרמה בלתי מוגבלת מראש, היא מגלמת גם מרכיב של ביטוח מבחינת השוק.
ההשפעה על ישראל: אירופה היא שותפת הסחר הגדולה של ישראל; בשנת 2014 האיחוד האירופאי (בניכוי בריטניה) היווה כ-31 אחוזים מיבוא הסחורות וכ-23 אחוזים מיצוא הסחורות של ישראל. בטווח הקצר, היחלשות האירו מול השקל שלילית ליצואנים הישראלים וחיובית ליבואנים ולצרכן הישראלי. באופן מסורתי ישראל מייבאת מאירופה רכבים, מוצרי תעשיה ומזון, מוצרים אלו יתכן ויוזלו.
מנגד, מייצאים מוצרי חקלאות, כימיקלים ותרופות שהביקושים להם יפגעו. ייתכן אף שהדבר יתרום לירידה במחירי הפירות והירקות בישראל עקב הגידול בהיצע, מכיוון שהאטרקטיביות היצוא לאירופה תקטן."