מחיר הנפט והסכנה של הירידה במחירו, יום שישי השחור ולמה ייתכן שכלכלת ארה"ב עתידה להיחלש בקרוב....

סקירה של אמיר ארגמן
מחיר הנפט והסכנה של הירידה במחירו, יום שישי השחור ולמה ייתכן שכלכלת ארה"ב עתידה להיחלש בקרוב....
מחיר הנפט – האם הוא יחשוף תעשיית "סב פריים חדשה"?

זה מורכב. המערכת של מחיר הנפט וכל הקשור אליה כוללת אינספור פרמטרים משפיעים. יש כאן אלמנטים מאקרו כלכליים של התאוששות הכלכלה הגלובאלית, אלמנטים גיאופוליטיים הקשורים לכל המתרחש במזרח התיכון וברוסיה, מהפכת האנרגיה בארה"ב, סיפורי/אגדות קונספירציה של הסעודים נגד ארה"ב או הסעודים וארה"ב נגד רוסיה וכן הלאה.
אחד הדברים שעלו במחשבותיי הוא כמובן ההשלכה של העולם המוניטארי על מחיר הנפט. אני מניח כי לא מדובר על הפרמטר היחידי שקובע אבל כפי שתוכלו לראות מן הגרף שלהלן סביר שגם כאן יש קשר ותרומה מסויימת.

זוכרים מה קורה בשנים האחרונות למדד המניות היפני כאשר הין נחלש? הוא אוטומטית עולה בערכים של מטבע מקומי...
האם יכול להיות שמחיר הנפט פשוט יורד כי הוא מגיב להתחזקות הדולר בעולם?

האמת היא שמורכב מדי לתת תשובה מוחלטת לשאלות אלה, אולם דבר אחד כן צריך להטריד אותנו. תעשיית האנרגיה העולמית מתנהלת כבר שנים מתוך הנחה כי מחיר הנפט ישייט סביב 100$ ומעלה. מצב של שיווי משקל חדש ברמות של 50-60$ עלול להיות דרמטי מבחינת ההשפעות שלו. הנה כמה דוגמאות שעלו מקריאת פרסומים אחרונים:
1. לאחרונה נתקלתי בדוח של בנק השקעות שניתח ומצא כי סקטור האנרגיה בארה"ב אחראי על שליש (!!) מה CAPEX בארה"ב. ברור לכולם כי הכלכלה צפויה בצד הזה לספוג פגיעה וחיתוך משמעותי בהשקעות (שיקוזזו מול השפעות חיוביות אחרות כמובן).
2. קיים חשש גדול לגבי עתיד מהפכת האנרגיה של ארה"ב לאור התנופה העצומה של השנים האחרונות. המספרים מדברים על כך כי הושקעו בארה"ב בממוצע 200 מיליארד $ בכל שנה, שווה ערך לחמישית מכל ההשקעה הפרטית בארה"ב.
3. ה EIA (סוכנות האנרגיה) ציינה כי היקף ההשקעה הגלובאלי בתחום הנפט הכפיל את עצמו ריאלית משנת 2000 עד שנת 2008 ומאז התייצב ועומד על היקף השקעה של כ 950 מיליארד $ בכל שנה (מעל 5 טריליון $ בשש שנים).
4. עלויות ההפקה בתעשייה עלו ב 300% מאז שנת 2000 מול עלייה של 14% בלבד בתפוקה.
5. הבעיה הגדולה היא שפרוייקטים רבים מתבססים על שיווי משקל של רווח סביב רמה של 80-100$. בתחום נפט החולות בקנדה מדברים על 80-100$, קיימים פרוייקטי קידוח עמוק שמדברים שם על 120$ כנקודת שיווי משקל. באחד המקומות צויין כי החברות הגדולות השקיעו סכום מצרפי של 340 מיליארד $ במקומות של קידוחי מים עמוקים בעלי עלויות הפקה גבוהות.
6. נתון נוסף – חברות הנפט האירופאיות הגדולות (BP, SHELL, TOTAL, STATOIL ו ENI) הוציאו בשנה האחרונה 161 מיליארד $ על תפעול ודיבידנד בעוד שהתזרים היה חיובי על 121 מיליארד $. המשמעות היא גרעון של 40 מיליארד $ במחיר נפט ממוצע של 100! נסו לדמיין מה מחיר של 60-70$ יעשה למאזן התזרימי שם....

בהקשר של עולם החוב עלולות להיות לדבר השלכות משמעותיות:

1. חברות האנרגיה נהגו בשנים האחרונות להתמודד עם המחסור במזומנים על ידי גיוס חוב, אולם ההנחה הייתה שמחירי הנפט יישארו גבוהים.
2. ה EIA פרסמה כי בסקירה של 127 חברות גלובאליות בתחום האנרגיה נמצא גידול בחוב נטו בסך של 106 מיליארד $ ב 12 החודשים שקדמו למרץ 2014. החברות הללו גייסו חוב על מנת לממן את הגידול השוטף בהוצאות התפעול ותוך כדי שהן מחזירות הון לבעלי המניות באופן נדיב למדי. אותן חברות מכרו גם בתקופה המקבילה נכסים בהיקף של 73 מיליארד $.
כל זה בזמן שההכנסות של הסקטור די התקבעו סביב ה 570 מיליארד $ בשנה מאז שנת 2011.
3. כמעט בכל מצגת אני מדבר על ההשפעה של הריבית הנמוכה על רווחיות החברות. סקטור זה מייצג דוגמה קיצונית למצב זה. חברות לוו בקצבי ענק ובריבית נמוכה בהתבסס על מחיר נפט גבוה ותוך חלוקת דיבידנד וביצוע רכישה עצמית עצומה על מנת לשמר צמיחה ברווחיות. הכל בכאילו....
4. הסטטיסטיקה מדברת על גידול בחוב ארוך הטווח של חברות האנרגיה בקצב של 9% בשנת 2012 ו 12% בשנת 2013... כל זה בכדי לממן הוצאות הפקה שעלו בממוצע ב 12% בכל שנה מאז שנת 2000.

מצב לא פשוט. אני לא מתיימר לנחש מה יקרה למחיר הנפט אם כי אנליסט האנרגיה של אופנהיימר מעריך כי הוא יתייצב על רמה של 60$-70$ מתוך ראייה פנדמנטלית. הבעיה שיש פה שיקולים לא פנדמנטליים כדוגמת משחק מטבעות שהראיתי לעיל. בהנחה שלמטבעות יש אכן השפעה, הרי שהדבר הוא עדות לאי אלו השפעות קשות שעוד נכונו לנו אם וכאשר העולם יחזור למצב של נורמאליות בהיבט מדיניות מוניטארית ומלחמת המטבעות.

יום שישי השחור?
לא בטוח שלשחור הזה התכוונו האבות המייסדים, אבל הנתונים שמפרסם אתר NRF המתמחה במידע ציבורי לגבי הצרכן האמריקאי נדמה כי שנת 2014 הייתה חלשה מאוד מבחינת התנהגות הצרכן. להלן קישור לאתר המקור.

הנה מספר גרפים מתוך המקור שמראים כי ביחס לשנת 2013 הייתה ירידה אבסולוטית הן בסכום הקנייה הממוצע בכל הסופ"ש, הן בסכומי הקנייה On Line, הן בסך הקנייה ואפילו בשיעור המכירות האינטרנטיות מתוך סך המכירות.
זה הזמן להפנים את שנכון מאז 2008 – הצרכן האמריקאי עדיין חלש. אמנם מצליח להתקוטט בשביל טלוויזיה אבל מקורותיו לצמיחה אורגנית בביקושים עדיין חסרים.

השוק נוטה להתרגש ממספר המשרות שנוצרות או מהגידול באשראי הצרכני, אך זהו חלק קטן מהתמונה הגדולה. נכון כי שיעור האבטלה ירד לכאורה אל מתחת ל 6%, אך יש לקחת בחשבון כי כל עוד לא נראה לחצי שכר כלפי מעלה (מה שאין כרגע) או נורמליזציה במספר המובטלים זמן ארוך (אין כרגע), הרי שהצרכן ימשיך להיות תלוי בריבית הנמוכה ובתשלומי ההעברה של אובמה.

זה נכון בין אם נתוני יום שישי השחור היו חזקים או חלשים....
איך שגלגל מסתובב לו...

כתבתי לא פעם על מדד הסנטימנט הכלכלי של סיטי, אשר מודד את ההפתעה החיובית/שלילית של הנתונים הכלכליים המתפרסמים. הראתי לא פעם בעבר כי מאז המשבר נוצרה עונתיות, אשר נדמה כי היא נחלשת עם השנים, אך בהחלט נותנת עדיין את אותותיה.

כפי שניתן לראות מדד זה חווה מחזוריות של חצי שנה בערך בה הוא מפגין שיפור ונסיגה כבר מספר שנים. בדרך כלל (ויש תקופות יוצאות מן הכלל) האינדקס נמצא במגמת שיפור במחצית השנה השנייה ומתאפיין יותר בנסיגה במחצית השנה הראשונה. כאמור, המחזורים הופכים לחלשים יותר, ככל הנראה בשל המודלים הסטטיסטיים של הסדרות, אך בהחלט סביר לצפות כי הנתונים הכלכליים בארה"ב יחלו בתהליך התמתנות/החלשות בחודשים הקרובים.

מעניין יהיה לראות אם הדבר יחזור על עצמו גם הפעם, כאשר הפעם תהליך ההחלשות החל אפילו מוקדם יותר (ספטמבר 2014).