השוואת שיעור ההוצאה הלאומית על בריאות בישראל מול OECD‏

התאמת נתוני ההוצאה הלאומית לבריאות להתפלגות הגילאים השונה בארצות OECD גבי בן נון, לאה אחדות , גור עופר

שיעור ההוצאה הלאומית לבריאות בישראל כאחוז מהתוצר הלאומי הגולמי עמד בשנת 2010 על 7.7% ושיעור ההוצאה לנפש (במונחי $PPP ) על 2,046$PPP.
האם ישראל משקיעה מספיק בשירותי הבריאות כאחוז מהתוצר? התשובה לשאלה זו היא כמובן נורמטיבית ומבטאת את סדרי העדיפויות של המדינה. אולם ישנה חשיבות לבחון נתוני הוצאה אלו ביחס לקבוצת המדינות החברות בארגון ה- OECD.
מהשוואת נתוני שיעורי ההוצאה הלאומית לבריאות כאחוז מהתוצר בישראל ניתן ללמוד כי הם נמוכים ממוצע ומחציון הנתונים המקבילים בארצות OECD: מתוך 34 המדינות החברות בארגון, מקומה של ישראל בהוצאה לבריאות כאחוז מהתוצר הוא 28 ובהוצאה לנפש – 26.
בחינת מיקומה של ישראל בהשוואות בינלאומיות בשיעור ההוצאה הציבורית של מדדים אלו , מלמד כי מקומה נמוך אף יותר והוא מצוי באחד המקומות הנמוכים בקרב ארצות OECD (מקום 30 בהוצאה כאחוז מהתוצר ומקום 27 בהוצאה לבריאות לנפש).
אחת הטענות הנשמעות מעת לעת בנושא השוואות בינלאומיות של מדדי ההוצאה הלאומית לבריאות, הנה הטענה כי נתונים אלו אינם מבטאים את השונות בהתפלגות הגילאים בקרב המדינות. כך למשל המדינה שבה שיעור הקשישים (בני ה 65+) כאחוז מסה"כ האוכלוסייה הוא הגבוה ביותר (יפן ) עומד על 22.7% - פי ארבע מהשיעור המקביל במדינה הצעירה ביותר (מקסיקו).
לאור העובדה המוכרת שההוצאה לבריאות עולה עם הגיל ולאור העובדה שקיימים הבדלים גדולים בהתפלגות הגילאים בין המדינות, נשמעת הטענה שהשוואת מדדי ההוצאה הלאומית לבריאות מחייבת ביצוע תיקוני גיל.
כידוע, הרכב האוכלוסייה בישראל הוא "צעיר " במידה רבה מרוב מדינות החברות בארגון OECD.
במחקר שיוצג מחר בכנס הבינלאומי שמארגן המכון הלאומי לחקר שירותי בריאות ומדיניות בריאות בביניני האומה בירושלים יצרו החוקרים "סרגל השוואתי" שאפשר השוואות בינלאומיות של כלל ההוצאה הלאומית לבריאות בישראל למול ארצות OECD , כמו גם ההוצאה הציבורית לבריאות בישראל ובארצות OECD , תוך תיקון ההבדלים בהתפלגות הגיל שבין מדינה למדינה.
תיקון זה יעשה על בסיס התפלגות ההוצאה הלאומית לבריאות לפי קבוצות גיל בישראל בשנת 2010.
ממצאי המחקר מלמדים שגם לאחר תיקון ההבדלים בהתפלגות הגילאים בקרב מדינות ה OECD – מקומה של ישראל הן בשיעורי סה"כ ההוצאה הלאומית ובריאות והן בשיעורי ההוצאה הציבורית לבריאות נותר נמוך משמעותית בהשוואה למדינות אלה.
בהוצאה לבריאות לנפש בישראל גם לאחר תיקון מחירים ולאחר תיקון הבדלי הגילים עומד מיקומה של ישראל על מקום 28 מבין 34 מדינות החברות ב OECD (לעומת מקום 30 ללא תיקון גיל) .
בהוצאה הציבורית לנפש בישראל לא חל שינוי במיקומה היחסי של ישראל – מקום 27 – שהוא מהנמוכים ביותר בקרב כל המדינות החברות ב OECD.