השינוי האגרסיבי במדיניות המוניטרית של יפן – תוכנית מסוכנת

עפר קליין מהראל ביטוח ופיננסים
הנגיד החדש של הבנק המרכזי ביפן השיק הבוקר את הקמפיין האגרסיבי שלו לשנתיים הקרובות, בו התחייב להוציא את יפן מ-15 שנה של דיפלציה.
הבנק המרכזי ביפן הודיע הבוקר על שינוי אגרסיבי במדיניות המוניטרית כאשר הגדיל בשיעור חד את תוכנית רכישות אג"ח השנתית שלו לכ-700 מיליארד דולר בשנה (כ-60 מיליארד דולר בחודש), לעומת כ-3 מיליארד דולר בחודש עד עכשיו. הבנק ציין שהתוכנית תימשך עד שנכסי הבנק יגיעו לכ-3 טריליון דולר בסוף 2014 והרכישות יהיו במח"מ ממוצע של כ-7 שנים.

התוכנית החדשה נועדה להציא את המדינה מהדיפלציה ששוררת בה כבר 15 שנה ולהגיע תוך שנתיים ליעד האינפלציה החדש של 2%.
בעקבות הפרסום היין נחלש ב-1.5% אל מול הדולר, זאת למרות שהצהרות הנגיד בשבועות האחרונים כיוונו למהלך זה.
הריבית על אג"ח ממשלת יפן ל-10 שנים, ירדה מתחילת השנה מ-0.8 אחוז לפחות מ-0.5 אחוז, על אף גירעון ממשלתי שוטף של כ-10 אחוזים מהתוצר, וחוב ממשלתי העומד על כ-230 אחוזי תוצר. גבוה משמעותית מהחוב היווני (175 אחוזי תוצר) וכמעט כפליים מהחוב האיטלקי (125 אחוזי תוצר).

היכולת של הממשל היפני לשלם ריבית כל כך נמוכה על חוב כל כך גבוה, נבעה מכך שלמעלה מעשור המחירים המקומיים יורדים, בעוד שער הין מול יתר המטבעות התחזק. ההתחזקות המתמשכת של הין מול יתר המטבעות, העלתה את התשואה על אג"ח יפני ביפן, ביחס לתשואת אג"ח הנקובות במטבעות אחרים בעולם.

תוכנית מסוכנת:
על אף הרצון של ראש הממשלה והנגיד, לא ניתן לפתור את בעיותיה של יפן באמצעות הדפסת כסף; אומנם ההרחבות הכמותיות הבלתי נגמרות מצליחות לאושש את הכלכלה האמריקאית, אך המדובר במקרה שונה לחלוטין מיפן; ארה"ב היא משק סגור יחסית, המסוגלת לספק לעצמה את רוב צרכי חומרי הגלם שלה, ובעתיד הקרוב, גם את כל צרכי האנרגיה. בנוסף, הדולר הוא ייחודי בהיותו המטבע הסחיר בעולם המשמש לתמחור מוצרים וסחורות בעולם, והינו מטבע מקלט שאין שני לו-עדיין. לא כך יפן ולא כך הין.

התקווה שנוטעים בפיחות משמעותי של הין, היא מוטעית; פיחות גדול ככל שיהיה, לא יוכל לעצור את השחיקה הריאלית המתמשכת ביכולת התחרותית של יפן בעולם שנובעת מהעדר תחרות מספקת בין חברות, מימון בנקאי והתנהלות עסקית שאינם מבוססים תמיד על מיקסום רווחים, וכוח עבודה מזדקן. יתר על כן, פיחות הין לא בהכרח יקל על מצבה של יפן, בהינתן התלות הגבוהה שלה ביבוא; 60 אחוזים מהמזון היפני מיובא, וכשליש מייצור החשמל שלה תלויי ביבוא מוצרי אנרגיה. פיחות מתמשך עלול להוביל לעליית מחירים בכלכלה, שתפגע בצריכה הפרטית שהיא חלק דומיננטי בתוצר, וגם תחייב את הממשל להבטיח ריבית נומינלית גבוהה יותר על אג"ח ממשלתיות, שבתורה תגדיל את תשלומי הריבית ואת החוב הממשלתי.
נראה כי התוכנית של הממשל היפני לא רק שלא תעזור, אלא היא עלולה להוביל את יפן למצב חמור אף יותר."