סיכום הדיון לקבלת החלטת נריבית לחודש נובמבר‎

דברים כלליים:בתהליך קביעת הריבית החודשית על ידי הוועדה המוניטארית מתקיימים בבנק ישראל שני דיונים –דיון בפורום רחב ודיון בפורום מצומצם.
בדיון בפורום הרחב מוצגים תנאי הרקע הכלכליים הרלוונטיים להחלטה: ההתפתחויות במשק
הישראלי – בצד הריאלי ובצד הפיננסי-מוניטארי – וההתפתחויות בכלכלה העולמית. דיון זה נערך
בהשתתפות הנגיד, המשנה לנגיד, היועץ הבכיר לנגיד ושלושת חברי הוועדה המוניטארית שמקרב
הציבור. נוסף על אלה משתתפים בפורום הרחב ראשי החטיבות הכלכליות בבנק (המחקר והשווקים)
וכלכלנים מהחטיבות השונות, המכינים ומציגים את החומר לדיון. הנתונים, האומדנים וההערכות ,
המובאים במסמך זה, הם אלו שהיו קיימים במועד החלטת הריבית .

בדיון בפורום המצומצם, שמשתתפים בו חברי הוועדה המוניטארית ושני מנהלי החטיבות הכלכליות,
מציגים מנהלי חטיבות המחקר והשווקים את המלצותיהם לגבי החלטת הריבית. לאחר מכן מתנהל
דיון חופשי, ובסופו הצבעה על גובה הריבית. לפי חוק בנק ישראל התש" (ע 2010) (סעיף 18 ) ' ג החלטת
הריבית מתקבלת ברוב קולות של חברי הוועדה המשתתפים בהצבעה. במקרה שהקולות שקולים יש
ליושב ראש הוועדה (נגיד בנק ישראל) קול נוסף .
.א מצב המשק
.1 ההתפתחויות במשק – הצד הריאלי
הערכה כללית
האינדיקאטורים שנוספו החודש תומכים בהערכה של צמיחה ממותנת בשיעור של כ-%3.
אינדיקאטורים אלו תואמים את תחזיות חטיבת המחקר לפיהן צמיחת התוצר בשנת 2012 תסתכם ב-
%3.3. עם זאת, הציפיות מסקרים שונים ממשיכות לשקף פסימיות לגבי היקף הפעילות בחודשים
הקרובים .
2
אינדיקאטורים חודשיים למצב המשק
נתוני הפדיון הענפי לאוגוסט מצביעים על עלייה בפדיון בענפי המסחר והשירותים שיתכן והושפעו
מהקדמת רכישות לפני העלייה בשיעור המע"מ. המדד המשולב למצב המשק לחודש ספטמבר עלה ב-
%0.2. העלייה במדד החודש משקפת עלייה כמעט בכל רכיבי המדד, למעט ביצוא השירותים. בעקבות
עדכון כלפי מעלה, שערכה הלמ"ס בנתוני יצוא הסחורות לחודש אוגוסט, עודכן במקביל כלפי מעלה
גם המדד המשולב לחודש אוגוסט. מדד הייצור התעשייתי לחודשים יוני – אוגוסט עלה ב-14.2
אחוזים במונחים שנתיים. נתונים העולים מהסקרים נותרו פסימיים ביחס להתפתחויות העתידיות:
מדד מנהלי הרכש עלה מעט החודש, אך נותר ברמה המצביעה על התכווצות חדה בפעילות
התעשייתית; בציפיות העולות ממדדי אמון הצרכנים של בנק פועלים ושל הלמ"ס נרשמה הרעה
נוספת, במיוחד במרכיב התעסוקה .

שוק העבודה
הנתונים משוק העבודה שנוספו החודש מצביעים על המשך גידול מתון בתעסוקה, אם כי בחודשים
האחרונים חלה התייצבות בתעסוקה בסקטור העסקי. נתוני התעסוקה לחודשים יולי ואוגוסט
מציגים גידול של %1.5 (בניכוי עונתיות) במספר המועסקים לעומת הרביע השני, תוך עלייה בשיעור
המשרות החלקיות לעומת המשרות המלאות. התרחבות זאת התרחשה תוך המשך העלייה בשיעור
התעסוקה בחודשיים אלו מ-%59.1 - ל %59.9, ובמקביל נרשמה ירידה בשיעור האבטלה - מ, %7 ברביע
השני ל-%6.9 באוגוסט. הן השכר הנומינלי והן השכר הריאלי עלו ב-%1 בחודשים מאי – יולי, לעומת
שלושת החודשים הקודמים, על פי נתונים מנוכי עונתיות. נתוני מס הבריאות מלמדים על המשך גידול
נומינלי של סך תשלומי השכר באוגוסט וספטמבר בקצב של יותר מ-%6 בהשוואה לחודשים
המקבילים אשתקד .

סחר החוץ
ביצוא הסחורות (במונחים דולריים, ללא או"מ ויהלומים) נרשמה עלייה של %5.7 ברביע השלישי,
שבאה לאחר ירידה חדה בחודש יוני. ביבוא הסחורות (ללא או"מ י, הלומים וח"א) נרשמה ברביע
השלישי ירידה קלה של %2. על פני זמן, נתוני יצוא ויבוא הסחורות המשיכו לשמור על יציבות, בדומה
למגמה מתחילת 2011 .

נתוני התקציב
ההכנסות ממיסים, מתחילת השנה ועד ספטמבר, היו נמוכות מהתוואי העונתי המעודכן בכ- 4.5
מיליארדי ש ח" , כאשר בארבעת החודשים האחרונים חל שיפור בגביית המסים וצמצום הסטייה
הממוצעת מהתוואי העונתי. בהנחה שהוצאות הממשלה לא יעלו על התקציב המקורי, צפוי הגירעון
השנתי, על פי ההתפתחויות עד כה, להסתכם בכ 4- אחוזי תוצר. מתווה ההוצאות הצפויות בהמשך
השנה מעלה חשש מסוים מגרעון גבוה יו , תר אך ייתכן שעיכובים טכניים בשל הקדמת הבחירות יאטו
או יבלמו את גידול ההוצאות. כמו כן, ההשפעה של הקדמת הבחירות על ההתפתחויות הפיסקאליות 3
בתחילת 2013 צפויה להיות מרסנת, בעיקר ברביע הראשון, בגלל מגבלת הוצאות חודשית בגובה של
עד 1/12 מתקציב השנה הקודמת עד לאישור התקציב החדש .

2 . ההתפתחויות במשק – הצד הנומינלי
האינפלציה
מדד המחירים לצרכן לחודש ספטמבר נותר ללא שינוי. התחזיות המוקדמות צפו בממוצע עלייה של
%0.5 במדד. הסיבה העיקרית להפתעה ביחס לתחזיות המוקדמות היא הירידה בסעיף החינוך הקדם
יסודי. ירידה זו נבעה מהחלת חוק חינוך חינם לגילאי 3-4, והיא חד פעמית ופועל יוצא של מדיניות.
השפעה זו אומנם הייתה ידועה מראש, אבל היא לא הובאה בחשבון במרבית התחזיות. התפתחות
המחירים בפועל מצביעה על התמתנות סביבת האינפלציה בששת החודשים האחרונים, זאת בצד
המשך התמתנות העלייה של מדד הדיור. בהסתכלות על 12 החודשים האחרונים האינפלציה עומדת
. 2.1% על

הציפיות והתחזיות לאינפלציה ולריבית
תחזיות האינפלציה ל 12- החודשים הבאים – המבוססות על ממוצע תחזיות החזאים ועל אלו
הנמדדות על פי החוזים העתידיים על מדד המחירים לצרכן שהבנקים מציעים מעבר לדלפק – ירדו
לאחר פרסום מדד ספטמבר מסביבה של %2.5 לסביבה של %2.1. לעומת זאת, הציפיות הנמדדות
משוק ההון (break even inflation) נשארו גבוהות במהלך החודש ועמדו על רמה של %2.5, אולם
ייתכן שציפיות אלו מוטות החודש כלפי מעלה. לפי החזאים, בשלושת החודשים הקרובים צפויים
המחירים לעלות ב- %0.3, כאשר ברקע, בטווח הקצר, עומדות על הפרק העלאות מחירים צפויות
בתחום המזון, ומנגד עומדות הירידות שנרשמו לאחרונה במחירי הסחורות בעולם. הציפיות
לאינפלציה לטווחים של שנתיים ומעלה שמרו על יציבות ברמה של %2.5. שיעורה הצפוי של ריבית
בנק ישראל בעוד שנה, לפי שוק התלבור וממוצע תחזיות החזאים, הוא %2.1. רוב החזאים המספקים
תחזיות לבנק ישראל צופים שבנק ישראל יותיר את הריבית לנובמבר ללא שינוי .

שוק המק"ם ושוק איגרות החוב
באג"ח הממשלתיות נרשמה ירידת תשואות של עד 30 ב. נ . בשני העקומים, לעומת שוקי האג"ח
הממשלתיות במשקים המפותחים שנסחרו תוך שינויים קלים בלבד. גם תשואות המק"ם ירדו לאורך
מרבית העקום, עד , .ב. נ10 כאשר התשואה לשנה ירדה במהלך התקופה לרמה של %2.15 .

פערי הריביות והתשואות בין הארץ לחו ל"
המרווח בין אג"ח של ממשלת ישראל ל-10 שנים לאג"ח מקבילה של ממשלת ארה ב" ירד בכ-30 , .ב. נ
לרמה של כ-250 ב. נ .. פרמיית הסיכון של ישראל, כפי שהיא נמדדת על ידי מרווח ה-5 CDS- ל שנים,
עלתה החודש מעט לרמה של 150 , .ב. נ לעומת ירידות במרווחי ה-CDS ברוב המדינות .
4
המצרפים המוניטאריים
-ב 12 החודשים שהסתיימו בספטמבר עלה המצרף המוניטארי M1 (המזומן שבידי הציבור +
פיקדונות העו"ש -ב) %14.2 , והמצרף M1) M2 + הפיקדונות הלא-צמודים עד שנה) עלה ב-%7.4 .

שוק האשראי
בחודש אוגוסט שמרה יתרת החוב של המגזר העסקי על יציבות ברמה של 792.7 מיליארדי ש"ח,
ומתחילת השנה עלתה יתרה זו ב-%1.6. יתרת האשראי למשקי הבית עלתה בחודש אוגוסט ב - %0.8,
-ל 381 מיליארדי ש ח" . בחודש ספטמבר הסתכמו ביצועי המשכנתאות (נטילות של משכנתאות -ב) 3.2
מיליארדי ש"ח, לעומת 5.8 מיליארדי ש"ח בחודש אוגוסט. חלק מהירידה בביצועי המשכנתאות ניתן
לייחס למספר ימי העסקים הנמוך במהלך החודש עקב החגים, ולכך שחלק מהעסקאות הוקדמו
לחודשים יולי ואוגוסט בשל העלאת המע"מ שחלה בספטמבר. יתרת החוב לדיור בחודש אוגוסט
עמדה על 272 מיליארדי ש"ח, גידול של %6.9 ביחס לרמה בחודש אוגוסט אשתקד. שיעורי הריבית על
משכנתאות חדשות, שנלקחו בחודש ספטמבר במסלול הצמוד למדד, נותרו כמעט ללא שינוי, ואילו
במסלול הלא צמוד בריבית משתנה הן שבו ועלו ב-0.1 נק' האחוז, לאחר עלייה דומה בחודש אוגוסט .

שוק הדיור
סעיף הדיור (שמתבסס על מחירי שכר הדירה) במדד המחירים לצרכן ירד בחודש ספטמבר ב- %0.1 -ב.
12 החודשים שהסתיימו בספטמבר עלה סעיף זה ב-%2.8, לעומת %3.8 - ב 12 החודשים שהסתיימו
באוגוסט. מחירי הדירות, הנמדדים על פי סקר מחירי הדירות של הלמ"ס ואינם נכללים במדד
המחירים לצרכן, עלו בחודשים יולי - אוגוסט ב-%0.6, לעומת עלייה של %0.8 בחודשים יוני - יולי.
בששת החודשים האחרונים עלו מחירי הדירות ב-%2.9 -בו , 12 החודשים שהסתיימו באוגוסט עלו
מחירי הדירות ב-%1.4, לעומת %1 - ב 12 החודשים שהסתיימו ביולי .
הפעילות בענף הבנייה מצויה ברמה גבוהה ביחס לרמותיה בעשור האחרון. רמת התחלות הבנייה
עדיין גבוהה, והיא צפויה להמשיך לבוא לידי ביטוי בגידול בהיצע הדירות. יחד עם זאת, רמת
התחלות הבנייה מצויה מתחת לשיא שנרשם בה באמצע 2011, וניכרת ירידה בקצב שיווק הקרקעות
על ידי מנהל מקרקעי ישראל. מספר התחלות הבנייה ב-12 החודשים האחרונים עמד בחודש יולי על
. הקודם בחודש 42,462 לעומת ,40,554

הערכת חטיבת המחקר
חטיבת המחקר עדכנה בחודש שעבר את התחזית המאקרו כלכלית לשנים 2012-2013. לפי תחזית
זאת (שפורסמה יחד עם הודעת הריבית הקודמת , ) הצמיחה בתמ"ג בשנים 2012 - ו 2013 צפויה לעמוד
על %3.3 - ו %3, בהתאמה. ריבית בנק ישראל, לפי תחזית חטיבת המחקר, צפויה להישאר ללא שינוי
עד סוף 2013. האינפלציה בארבעת הרביעים המסתיימים ברביע השלישי של 2013 צפויה להסתכם ב-
%2.6. בעקבות עדכון כלפי מעלה של מספר ההתחלות וגמר הבנייה, חטיבת המחקר צופה שעלייתו של
סעיף הדיור במדד (שכר דירה) תתמתן מקצב שנתי של %3.5 בשנת 2012 - ל %0 בשנת 2013, ובאמצע 5
2014 תגיע לשיעור שלילי של %1.5, דבר שצפוי לתרום להתמתנות העלייה של רמת המחירים
הכללית .

. 3 ההתפתחויות בשוק המט"ח ושוק המניות

שוק המט ח"
מאז הדיון המוניטארי האחרון, שהתקיים - ב 23/9/12, ועד 26/10/12 התחזק השקל כנגד הדולר ב-
%1.1, זאת לעומת רוב המטבעות החשובים בעולם, שנחלשו מול הדולר. מול האירו התחזק השקל
-בכ %0.8. במונחי שער החליפין הנומינלי האפקטיבי התחזק השקל בכ- %1.2 .

שוק ההון
מאז הדיון המוניטארי האחרון, שהתקיים ב-23/9/12 ו, עד 26/10/12 עלה מדד ת"א 25 בכ-%5.3,
לעומת ירידות ברוב שוקי המניות בעולם ובעיקר במדינות המפותחות. בזאת סגר שוק המניות
הישראלי את הפער שנפתח בין ביצועיו לבין הביצועים בשוקי העולם מאז תחילת השנה. במדדי התל-
בונד - ו40 20 נרשמו עליות של %1.4 - ו %1.5 בהתאמה .

ה. 4 התפתחויות בכלכלה העולמית
משבר החוב באירופה מוסיף להיות הסיכון המרכזי לכלכלה העולמית. נתוני המקרו שהתפרסמו
החודש בארה"ב ובאירופה היו מעורבים, אך רובם הפתיעו לטובה (ביחס לתחזיות הנמוכות
מלכתחילה). החודש הנמיכה קרן המטבע הבינלאומית את תחזית הצמיחה העולמית לשנים 2012 - ו
2013 - ל %3.3 ול-%3.6, בהתאמה, לעומת %3.5 - ו %3.9 בתחזית הקודמת, בהתאמה. בהודעתה כתבה
הקרן כי תחזית זו נשענת על הנחות אופטימיות, ולפיהן גוש האירו יצליח לפתור תוך פרק זמן סביר
את הבעיות של המדינות הנמצאות במשבר, וארה"ב תצליח לטפל בבעיותיה התקציביות ("הצוק
הפיסקאלי") ותתווה תוכנית אמינה לחזרה לתוואי של חוב בר קיימא. נוסף על כך העריכה קרן
המטבע כי הבנקים באירופה יצטרכו להוריד את המינוף בצורה ניכרת, דבר שעלול לפגוע באשראי
ובצמיחה. בשווקים הפיננסיים בעולם נמשכה החודש ההתנהלות האופטימית היחסית שמאפיינת
אותם מאז ההכרזות של ה-ECB וה- FED על תוכניות רכישה של נכסים בהיקפים גדולים. התשואות
ומרווחי ה-CDS של המדינות בליבת המשבר הוסיפו לרדת. מאידך גיסא, בנקים מרכזיים וממשלות
בעולם המשיכו להנמיך את תחזיות הצמיחה והאינפלציה. האינפלציה בעולם ממשיכה להיות נמוכה,
ובמשקים המתעוררים היא המשיכה להתמתן. מחירי הסחורות ירדו החודש, ועל פי ההערכות
בשווקים צפויים להמשיך ולרדת, ובכך יתמכו אף הם במגמה זו. מספר בנקים מרכזיים הורידו
החודש את הריבית. בארה"ב נרשמו לאחרונה ביצועים מאכזבים בקרב חברות, בעיקר במגזר
הטכנולוגיה העילית, והסנטימנט בקרב חברות ואנליסטים התדרדר משמעותית בחודש האחרון.
6
.ב הדיון בפורום המצומצם – החלטת הריבית לחודש נובמבר 2012

עיקרי הדיון :
ששת חברי הוועדה המוניטארית המשתתפים בדיון מחליטים על גובה ריבית בנק ישראל הרצוי
במשק. בדיון לקראת החלטת הריבית לחודש נובמבר 2012 תמכו ארבעה מחברי הוועדה בהורדת
הריבית ב-0.25 נקודות אחוז לרמה של %2, ואילו שניים מחברי הוועדה תמכו בהותרת הריבית ללא
שינוי .

הדיון התמקד בכמה סוגיות עיקריות: (1) ההתפתחויות בכלכלה המקומית; (2) ההתפתחויות
בכלכלה העולמית -ו; (3) ההתפתחויות בשוק הדיור והחלטת המפקח על הבנקים .

בהערכת ההתפתחויות בכלכלה הישראלית היו חברי הועדה חלוקים: חלק מחברי הועדה מזה ה
בחודשים האחרונים ירידה קלה נוספת בקצב ההתרחבות של הפעילות ו , הפסימיות העולה מהסקרים
השונים (כגון סקר המגמות בעסקים, מדד מנהלי הרכש ומדד אמון הצרכנים) מעלה חשש מפני האטה
נוספת. במקביל, השפעת הריסון הפיסקאלי הצפוי עד לאישור תקציב המדינה עלול לפגוע אף הוא
בשיעורי הצמיחה במהלך החודשים הקרובים. חברים אחרים בוועדה מעריכים כי לאחר ההתמתנות
בקצב הצמיחה שחלה לפני כשנה, לא חלה התמתנות נוספת, למרות ההתפתחויות השליליות במשק
העולמי. כמו כן, להערכתם בראיה שנתית לגבי 2013, לא צפוי ריסון פיסקאלי משמעותי .

חברי הועדה המוניטארית דנו בהתפתחויות הכלכלה העולמית. להערכתם, הסיכון למשבר פיננסי
בעיקר בגוש האירו, פחת לאחרונה. אולם, התחזיות לצמיחה, בין השאר של קרן מהמטבע
הבינלאומית, לגבי רב מדינות העולם הורדו. עם זאת, חלק מהחברים ציינו כי ההתפתחויות בשווקים
הפיננסיים העולמיים לא הצביעו על הרעה נוספת. כדי לתמוך בצמיחה שלהן מדינות שונות בעולם
הורידו את שיעורי הריבית שלהן, ומדינות נוספות נקטו בהרחבות כמותיות. לכן פער הריביות
האפקטיבי התרחב והוא פועל לתיסוף שער החליפין. ואולם, צויין כי בשבוע האחרון נבלם יסוף
השקל .

לנוכח עליית מחירי הדירות בחודשים האחרונים, והעלייה במספר העסקאות והיקף המשכנתאות
החדשות על רקע הריביות הנמוכות בשוק המשכנתאות, הביעו חברי הועדה דאגה מפני התחדשות
מגמת העלייה במחירי הדירות, ודנו בצעדים אפשריים. במסגרת זו, המפקח על הבנקים בבנק ישראל
הביא לידיעת חברי הוועדה המוניטארית את החלטתו בדבר הוצאת הוראה המגבילה את שיעור
המימון ממחיר הדירה (LTV , ) כדי לתמוך ביציבות המערכת הבנקאית. הועדה המוניטארית מעריכה
כי יש בהוראת המפקח על הבנקים בכדי למתן את השפעת הורדת הריבית על מחירי הדירות .
7
הטיעון המרכזי בזכות הורדת הריבית לחודש נובמבר הוא שיש בהורדת הריבית בכדי לפעול לעידוד
צמיחת המשק, ולסייע למשק להתמודד עם התמתנות נוספת בקצב הצמיחה בעתיד, כפי שעולה
מהסקרים השונים, זאת בהתחשב בפיגורים שבהשפעת המדיניות המוניטארית. כמו כן, מכיוון
שהאינפלציה בפועל והציפיות לאינפלציה לשנה קדימה קרובות למרכז היעד, אין בהורדת הריבית
בכדי לסכן את יציבות המחירים .

הטיעון המרכזי בעד הותרת הריבית על כנה הוא שמאחר ולא חל שינוי מהותי בקצב התרחבות
הכלכלה במהלך החודשים האחרונים, ובעיקר נוכח החולשה בכלכלה העולמית, רמת הריבית, לאחר
הורדתה בחצי אחוז מתחילת השנה, נראית מתאימה למשק. המצדדים בהותרת הריבית ברמתה
הנוכחית סברו שעד כה לא הצטברו עדויות נוספות להאטה נוספת בפעילות, וציינו את ההשפעות
השליליות שעלולות להתפתח במשק מריבית נמוכה לאורך זמן ממושך .

לאחר הדיון הצביעו ששת חברי הוועדה המוניטארית על גובה ריבית בנק ישראל לקראת חודש
נובמבר 2012. ארבעה מחברי הוועדה תמכו בהורדת הריבית ב-0.25 נקודות אחוז, ושני חברים תמכו
בהותרת הריבית על כנה .

בהודעה על החלטת הריבית, הדגיש בנק ישראל את התנאים להלן שהכריעו בעד ההחלטה להוריד את
הריבית לחודש נובמבר ב-0.25 נקודות אחוז לרמה של %2 :

• הנתונים שנוספו החודש ממשיכים לחזק את ההערכה שחלה התמתנות מסוימת בקצב הצמיחה
- לכ %3, והם עקביים עם תחזית חטיבת המחקר שהתפרסמה בחודש שעבר. הצפיות של סקרי
הצרכנים וסקר המגמות בעסקים פסימיות ומצביעות על צפי להתמתנות נוספת בפעילות.
בחודשים הראשונים של 2013 צפויה הפעילות להיות מושפעת מהריסון הפיסקאלי הגלום
במגבלת ההוצאה החודשית עד לאישור התקציב החדש.
• התפתחות המחירים בפועל מצביעה על התמתנות סביבת האינפלציה בששת החודשים האחרונים
תוך המשך התמתנות עליית סעיף הדיור במדד (המתבסס על שכר הדירה). האינפלציה בהסתכלות
על 12 החודשים האחרונים נמצאת במרכז היעד. מרבית הצפיות לאינפלציה לשנה הקרובה
נמצאות אף הן במרכז היעד, זאת על רקע הירידה שנרשמה במחירי הסחורות מצד אחד, והעליות
הצפויות במחירי המזון מצד שני.
• על רקע משבר החוב באירופה, רמת הסיכונים הכלכליים מהעולם נותרה גבוהה, ועימה החשש
מפני השפעות שליליות על הכלכלה המקומית. נתוני המקרו שהתפרסמו החודש בארה"ב
ובאירופה היו מעורבים ורובם הפתיעו לטובה אך זאת ביחס לתחזיות הנמוכות מלכתחילה .
החודש הנמיכה קרן המטבע הבינלאומית את תחזית הצמיחה העולמית לשנים 2013 ,2012.
האינפלציה בעולם ממשיכה להיות נמוכה ובמשקים המתעוררים היא המשיכה להתמתן. מחירי 8
הסחורות שירדו החודש צפויים אף הם לתמוך במגמה זו. הבנקים המרכזיים במשקים הגדולים
ממשיכים בתוכניות ההקלה הכמותית ומספר בנקים מרכזיים הורידו החודש ריבית.
• בהסתכלות על 12 חודשים אחורנית עלו מחירי הדירות ב- %1.4. אולם בחודש האחרון עלו מחירי
הדירות ב- %0.6 ובששת החודשים האחרונים ב- %2.9. העליות במחירי הדירות בחודשים
האחרונים והמשך הגידול באשראי לדיור מעלים את החשש מפני המשך עלית מחירי הדירות.

על רקע הצורך לתת תמיכה נוספת לפעילות הכלכלית והעדר לחצים אינפלציוניים החליטה הועדה
המוניטארית להוריד את הריבית ב-0.25 נקודות אחוז .

לנוכח העליות במחירי הדירות בחודשים האחרונים והמשך הגידול באשראי לדיור על רקע הריביות
הנמוכות בשוק המשכנתאות, החליט המפקח על הבנקים בבנק ישראל להוציא הוראה המגבילה את
שיעור המימון ממחיר הדירה (LTV , ) כדי לתמוך ביציבות המערכת הבנקאית .
בנק ישראל ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות במשקים הישראלי והעולמי ובשווקים הפיננסיים ובפרט
נוכח אי הודאות הגבוהה הנמשכת במשק העולמי. בנק ישראל ישתמש בכלים העומדים לרשותו על
מנת להשיג את מטרותיו – יציבות מחירים, עידוד התעסוקה והצמיחה, ותמיכה ביציבות המערכת
הפיננסית – ובהיבט הזה, ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות בשוקי הנכסים ובכלל זה שוק הדיור .