ניתוח לאומי:גירעון הממשלה צפוי להסתכם ביותר מ-4% תוצר בשנת 2012

ניתוח המגמות בצד הוצאות הממשלה והכנסות הממשלה מלמד כי הגירעון התקציבי עלול להסתכם בשנת 2012 ביותר מ- 4% תוצר וכך צפוי להערכת בנק לאומי להיות גם בשנת 2013
שיעורי גירעון אלו אשר הנם גבוהים מהמתוכנן יהיו כרוכים בהגדלת החוב הממשלתי, כאשר הדבר עלול לגרור עלייה נוספת בהוצאות הממשלה בגין עלייה בהוצאות על ריבית.

שיפור בהכנסות ממיסים בחודש אוקטובר אך עדיין קיים חוסר בהשוואה לאומדן ההכנסות המעודכן
גירעון הממשלה בחודש אוקטובר הסתכם בכ- 2.9 מיליארד ש"ח (ללא מתן אשראי).

שיעור הגידול בהוצאות הממשלה מתחילת השנה הסתכם ב- 8.2% בהשוואה לתכנון של גידול בשיעור של 4.9%. לגידול בהוצאות הממשלה יש תרומה לגידול בגירעון הממשלה מתחילת השנה אשר מסתכם ב- 22.1 מיליארד ש"ח.

בצד ההכנסות, לעומת זאת, נרשם שיפור, אשר ממתן את העלייה בתוואי הגירעון, זאת הודות לתיקוני החקיקה אשר כוללים את העלאת המע"מ וכן את העלאת המס על טבק ובירה. לפי חישובי מנהל הכנסות המדינה, בחודש אוקטובר נרשם עודף גבייה בהיקף של 300 מיליון ש"ח בהשוואה לפריסה החודשית של תחזית ההכנסות ממסים (שהוכנה בינואר 2012). יחד עם זאת, מאז ראשית השנה נצבר חוסר בגביית מסים בהיקף של 2.2 מיליארד ש"ח וככל הנראה חוסר זה לא ייסגר עד סוף השנה למרות תיקוני החקיקה (שכן הפער בין העודף בגבייה שנוצר בחודש אוקטובר קטן יחסית לעודף שיידרש על מנת לסגור את החוסר שנצבר מתחילת השנה בפרק זמן של חודשיים).

בהקשר זה, נציין כי בחלק מהמדינות המפותחות הגידול בחוב לא הוביל לעלייה במשקל ההוצאות על הריבית מהתוצר. זאת, הודות לירידה משמעותית שחלה בתשואות לפדיון על אגרות החוב שלהן, אשר איפשרה גיוס של החוב החדש וכן מיחזור של חוב ישן בעלות נמוכה יותר. על מדינות אלו נמנות למשל יפן, ארה"ב וצרפת אשר נהנות ממעמד של "safe haven". למעשה במדינות אלו, שיעור הריבית על החוב לטווח ארוך (10 שנים לפדיון) הפך בחודשים האחרונים לשלילי במונחים ריאליים, וההפרש החיובי בין שיעור הצמיחה ובין שיעור הריבית מאפשר לשמור על משקל קבוע של הוצאות הריבית מהתוצר.

משקל ההוצאה על ריבית מהתוצר ירד במהלך עשר השנים האחרונות במידה ניכרת והגיע לכ- 2.6%. לפני פרוץ המשבר העולמי, הירידה במשקל הוצאות הריבית מהתוצר חלה הן בשל שיעורי הצמיחה הגבוהים יחסית של התוצר והן הודות לירידה בהיקף החוב, אשר מיתנה את קצב העלייה בסך ההוצאה על הריבית. לאחר פרוץ המשבר, עם העלייה בשיעור הגירעון הממשלתי אשר הובילה לעלייה בצרכי הגיוס של הממשלה, התגבר קצב העלייה של ההוצאה על הריבית ומשקלה בתוצר ירד בקצב מתון יותר. שמירה על מדיניות פיסקאלית אחראית, והמשך הצמיחה במשק, עשויים להוביל להמשך הירידה במשקל ההוצאה על הריבית מהתוצר, תוך הפניית המקורות התקציביים שיתפנו לצורכי המשק האחרים.

מגמת תנועות ההון ברבע השלישי של השנה מצמצמת את עוצמת הכוחות התומכים במגמה של היחלשות שער החליפין של השקל

בחודש ספטמבר הסתכמו ההשקעות הפיננסיות נטו של תושבי חוץ באגרות חוב ממשלתיות ב- 110 מיליוני דולר. כמו כן, לפי ההודעה של בנק ישראל, הנתונים הראשוניים לחודש אוקטובר מצביעים על התגברות ההשקעות של תושבי חוץ באג"ח ממשלתיות.

בחודשים האחרונים, הפעילות של תושבי החוץ בשוק האג"ח הממשלתיות הייתה תנודתית ואינה מצביעה על מגמה ברורה. בחודש אוגוסט למשל נרשמו מימושים נטו של 90 מיליון דולר ובחודש יולי נרשמה השקעה נטו בהיקף של חצי מיליארד דולר. בסך הכל מתחילת השנה מימשו תושבי חוץ כ- 1.1 מיליארד דולר באג"ח ממשלתיות.

בשוק המק"ם נמשכים מימושים בהיקף זניח יחסית. בחודש ספטמבר המימושים נטו של תושבי חוץ הסתכמו ב- 15 מיליון דולר בהמשך למימושים נטו בהיקף של 10 מיליון דולר בחודש אוגוסט. נציין כי היציאה של תושבי חוץ משוק המק"ם אמנם הובילה בשנתיים האחרונות להסטה של חלק מהכספים לשוק אגרות החוב, אולם בסה"כ משקלם של תושבי החוץ בשוק אגרות החוב ושוק המק"ם ביחד נמוך ומסתכם בכ- 4.5%.

ההשקעות של תושבי חוץ במניות בבורסה בתל אביב היו נמוכות בהשוואה לחודשיים הקודמים אך חיוביות, אם כי לפי הנתונים הראשוניים לחודש אוקטובר צפויים בו מימושים. ההשקעות הישירות של תושבי החוץ הסתכמו בכ- 200 מיליוני דולרים בהשוואה לקצב חודשי של כ- 500 מיליון דולר מתחילת השנה.

באשר להשקעות של תושבי ישראל בחו"ל היקף ותמהיל ההשקעות דומים לאלו של חודש אוגוסט. ההשקעה במניות המשיכה לגדול לצד מימושים באגרות חוב וההשקעות הישירות גדלו בשיעור זניח.

בסיכום תנועות ההון נראה כי ברבע השלישי של 2012 היקף המט"ח הנכנס לישראל עלה מעט על ההיקף היוצא, זאת בהשוואה ליציאת מט"ח משמעותית מישראל במחצית הראשונה של השנה. מגמה זו מצמצמת את עוצמת הכוחות התומכים במגמה של היחלשות שער החליפין של השקל