ההתמתנות בסביבת האינפלציה תרמה להערכתנו להחלטה להוריד את ריבית בנק ישראל

בנק ישראל הוריד את הריבית לחודש נובמבר ב- 0.25 נקודות אחוז לרמה של 2.0%. בנק ישראל מדגיש בהודעתו את ההתמתנות הצפויה בפעילות הריאלית, אשר כבר מקבלת ביטוי באינדיקטורים שונים.
אגף הכלכלה מתוך: סקירות תקופתיות

בנק ישראל מציין כי תמונת מצב זו עקבית עם תחזיות חטיבת המחקר של הבנק, לפיהן צפוי המשק לצמוח בשיעור ריאלי של כ- 3% ב- 2013, שיעור נמוך מזה הצפוי לשנת 2012. מדד אמון הצרכנים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מצביע על פסימיות במיוחד במרכיב התעסוקה וכן סקר המגמות בעסקים מצביע על פסימיות וציפיות להתמתנות נוספת של הפעילות העסקית.

כפי שניתן לראות בתרשים, ריבית בנק ישראל נותרה ללא שינוי בארבעת החודשים האחרונים, כאשר בחודשים אלו חלה עלייה בציפיות האינפלציה הנמדדות על פי החוזים העתידיים על מדד המחירים לצרכן שהבנקים מציעים מעבר לדלפק (OTC), בעקבות גורמי היצע שונים בעלי השפעה זמנית, כגון מחירי הדלק והעלאת המע"מ. מאחר ובנק ישראל הותיר בחודשים אלו את הריבית הנומינלית ללא שינוי, הרי שבכך התאפשרה ירידה פסיבית של הריבית הריאלית. נראה כי המדד הנמוך של חודש אוקטובר, אשר סיפק אינדיקציה ראשונית לכך שהגורמים השונים שיצרו ציפיות לעלייה באינפלציה הנם זמניים ואינם צפויים להתבטא בעליות מחירים מתמשכות, לצד אינדיקטורים נוספים, זירז את מהלך הורדת הריבית.

בנק ישראל מזכיר בהודעתו את הורדת תחזיות הצמיחה העולמיות על ידי קרן המטבע הבינלאומית, אשר חלה על רקע ההתפתחויות של המשבר באיחוד האירופי. משבר זה ממשיך להיות סיכון מרכזי לכלכלה העולמית. תחזיות הצמיחה העולמיות העדכניות של קרן המטבע לשנים 2012 ו- 2013, אשר עומדות על 3.5% ו- 3.9% בהתאמה, מגלמות הנחות אופטימיות יחסית לפיהן גוש האירו יצליח לפתור תוך פרק זמן סביר את הבעיות של המדינות הנמצאות במשבר וארה"ב תצליח לטפל בבעיותיה התקציביות ותתווה תוכנית אמינה לחזרה לתוואי של חוב בר קיימא. סטייה מתרחיש זה צפויה לבוא לידי ביטוי בהחמרה משמעותית של תנאי הרקע של הכלכלה העולמית ולהוביל גם לירידה נוספת של ריבית בנק ישראל.

אנו מעריכים כי בחודשים הקרובים ריבית בנק ישראל תישאר ללא שינוי. כמו כן, סביבת האינפלציה צפויה להערכתנו לנוע, בשנה הקרובה, בסמוך או מתחת למרכזו של טווח יעד יציבות המחירים (1-3%) ובכך תתאפשר הורדת ריבית נוספת במקרה הצורך. הערכותינו לגבי סביבת האינפלציה מגלמות את הציפיות להיחלשות הצריכה הפרטית, על רקע העלייה הצפויה בשיעור האבטלה, והציפיות להאטה בפעילות הכלכלית מצד משקי הבית והעסקים. בנוסף נציין כי תנאי הרקע הללו, לצד העלייה שחלה בשנה האחרונה במלאי הדירות למכירה, צפויים לפי הערכות חטיבת המחקר של בנק ישראל למתן את עליית מחירי הדיור שבמדד המחירים לצרכן ולתרום גם כן למיתון סביבת האינפלציה. לפי הערכות חטיבת המחקר של בנק ישראל צפויים מחירי הדיור שבמדד להישאר יציבים במהלך 2013 ואף לרדת במהלך 2014. זאת בהשוואה לקצב עלייה שנתי של כ- 5.5% של מחירי הדיור שבמדד, מאז ראשית 2010.



הטלת המגבלות על שיעור המימון של לווי המשכנתא עשויה להשפיע על צד הביקוש

במקביל להורדת הריבית הכריז בנק ישראל על מהלך נוסף של הטלת מגבלות רגולטוריות בשוק המשכנתאות, אשר צפויות להיכנס לתוקף ב- 1 בנובמבר 2012. נזכיר כי המפקח על הבנקים הטיל מספר מגבלות על שוק המשכנתאות במהלך 2011 אשר הצליחו לרסן במידה מסוימת את הביקוש לרכישת דירות. כלומר מגבלות אלו לא פתרו את הבעייה היסודית בשוק הדיור אשר נובעת מההיצע המוגבל יחסית של הדירות, אולם בכפוף להיצע המוגבל יחסית, הצעדים הרגולטוריים של המפקח על הבנקים נועדו להקטין את הסיכון הגלום בתיק האשראי הבנקאי לדיור.

המגבלות הנוכחיות קובעות ששיעור המימון (LTV) המקסימאלי ללווה הרוכש דירה ראשונה יוגבל ל- 75% ושיעור המימון המקסימאלי ללווה הרוכש דירה להשקעה יוגבל ל- 50%. לפי נתוני הפיקוח על הבנקים האוכלוסייה לגביה מגבלות אלו תהיינה אפקטיביות מוערכת בכ- 20% מציבור נוטלי המשכנתאות. מתוך שיעור זה כ- 9% מוגדרים כמשקיעים (רוכשי דירה שניה ומעלה), כ-8% משפרי דיור ורק כ-3% רוכשי דירה ראשונה.



ההתמתנות המתמשכת בקצב העלייה השנתי של המדד המשולב, מספקת אינדיקציה להתמתנות בקצב הצמיחה של התוצר המקומי

המדד המשולב לבחינת מצב המשק עלה בחודש ספטמבר ב- 0.2%, זאת בדומה לשיעור העלייה הממוצע של המדד בשנה האחרונה. בחצי השנה האחרונה, התייצב קצב העלייה השנתי של המדד המשולב על כ- 2.4%, זאת כפי שניתן לראות בתרשים שלהלן. קצב זה נמוך מקצב הצמיחה הפוטנציאלי של המשק אשר עומד לפי הערכות בנק ישראל על כ- 3-3.5%.



על אף העלייה בכל רכיבי המדד המשולב בחודש ספטמבר, למעט רכיב יצוא השירותים, ההתמתנות המתמשכת בקצב העלייה השנתי של המדד המשולב, מספקת אינדיקציה נוספת להתמתנות בקצב הצמיחה של התוצר המקומי בעת האחרונה. התמתנות זו באה לידי ביטוי במיוחד במדד היבוא של מוצרי צריכה ומדד יצוא הסחורות אשר בחישוב שנתי נמצאים בירידה כבר יותר מחצי שנה. התפתחויות אלו עשויות לבוא לידי ביטוי בהמשך גם במדד הפידיון של ענפי המסחר והשירותים, מדד היצור התעשייתי ומדד משרות השכיר.