כלכלני לאומי: היקף גיוס החוב של המגזר העסקי באמצעות הנפקות אג"ח במגמת ירידה

החשבון המסחרי הבסיסי מושפע מגורמים זמניים אך לא ניכר שינוי מגמה ביצוא וביבוא חשבון סחר החוץ (סחורות) של ישראל ירד בחודש ספטמבר והסתכם בגירעון מסחרי כולל של 0.4 מיליארד דולר (נתון מקורי, ללא ניכוי עונתיות).
לירידה של הגירעון המסחרי של ישראל בחודש ספטמבר תרמה הירידה שחלה בחודשיים האחרונים במחירי הדלק ואשר תבוא לידי ביטוי גם בנתוני הגירעון של חודש אוקטובר. על כך ניתן ללמוד מנתוני ממצרף גירעון מסחרי אשר כולל חומרי אנרגיה ואינו כולל אוניות, מטוסים ויהלומים שהסתכם בחודש ספטבר ב- 0.9 מיליארד דולר (נתון מנוכה עונתיות), בהשוואה לגירעון ממוצע של 1.7 מיליארד דולר בשמונת החודשים הראשונים של השנה.

הירידה בגירעון המסחרי הכולל נובעת גם מירידה בגירעון הבסיסי, המוגדר כגירעון המסחרי ללא דלק, אוניות, מטוסים ויהלומים (כלומר ללא רכיבי תנודתיים). בחודש ספטמבר החשבון המסחרי הבסיסי היה כמעט מאוזן, זאת בדומה לחודשיים הקודמים. במילים אחרות, ברביע השלישי של השנה נרשם שיפור בגירעון זה.

החשבון המסחרי הבסיסי, מנוטרל כאמור לעיל מהשפעות של גורמים תנודתיים, אולם האיזון היחסי בחשבון זה בשלושת החודשים האחרונים נובע במידה ניכרת מרכיבים חד פעמיים, כגון עלייה חריגה ביצוא של כלי טיס (בחודש יולי), ואפקט חיובי של הכניסה לפעילות של מפעל אינטל החדש על היצוא של רכיבים אלקטרוניים. ללא השפעות זמניות אלו הגירעון המסחרי היה נשמר.

בבחינת היצוא לפי ענפים, מגמת העלייה ביצוא של ענפי הטכנולוגיה העלית (בעיקר בהשפעת גידול ביצוא התרופות והרכיבים האלקטרונים) נמשכת, לצד מגמת ירידה ביצוא של ענפי הטכנולוגיה המעורבת והמסורתית. באשר ליבוא, נראה כי העצירה של מגמת הירידה של יבוא מוצרים לצריכה שוטפת קשורה להתייקרויות שחלו בתחום זה. כמו כן, היבוא של מוצרי בני קיימא לצריכה (ריהוט, מוצרי חשמל וכלי רכב) ממשיך לרדת, כאשר הדבר תואם את המגמות החזויות ביחס לרכיבי הצריכה הפרטית. גם רכיב היבוא של מוצרי השקעה (מכונות, ציוד וכיוב') ממשיך לקטון ותואם את מגמת ההתמתנות של רכיב ההשקעות בנכסים קבועים.

לסיכום, מגמות היבוא והיצוא צפויות להימשך ולתמוך בגירעון מסחרי בסיסי מתון. על רקע זה צפוי שהחשבון השוטף של מאזן התשלומים יהיה קרוב לאיזון. התמתנות הגירעון המסחרי, אם תישמר, צפויה לצמצם את עוצמת הכוחות התומכים במגמה של היחלשות שער החליפין של השקל.

היקף גיוס החוב של המגזר העסקי באמצעות הנפקות אג"ח במגמת ירידה
השבוע פרסם בנק ישראל נתונים על היקף החוב במערכת הפיננסית (המגזר הבנקאי והחוץ בנקאי). מנתונים אלו עולה כי היקף ההנפקות של אג"ח קונצרניות של הסקטור הפרטי הלא-פיננסי הסתכם ב-9 החודשים הראשונים של 2012 בכ-20.4 מיליארד ₪ (לא כולל בנקים וחברות ביטוח). לשם השוואה, בשנת 2011 כולה הונפקו אג"ח בהיקף של כ-25.6 מיליארד ₪.

במבט על ההתפתחויות בשנתיים האחרונות, ניתן לראות כי קיימת מגמה ברורה של ירידה בקצב השנתי של הנפקות האג"ח של המגזר העסקי – זאת כפי שמוצג בתרשים דלעיל. לראייה, ביוני 2011 קצב ההנפקות השנתי (סכום ההנפקות ב-12 החודשים האחרונים) עמד על שיא של 32.4 מיליארד ₪ ובאוגוסט 2012 קצב ההנפקות השנתי הסתכם ב-22.4 מיליארד ₪, שפל של 3 שנים. כפי שניתן לראות בתרשים, ירידה זו מתואמת עם מספר רב של גורמים ובהם: "הקיפאון" בפעילות ששרר בחלקים רבים של שוק ההון בין החודשים אוגוסט 2011 לספטמבר 2012 כאשר בתקופה זו מדד תל אביב 25 עלה ב-2.2% בלבד; התנהלות הסדרי חוב של חברות גדולות; והגירעון הממשלתי הגדל שיצר תחרות קשה לסקטור העסקי בשוק המימון החוץ בנקאי. גורמים מרכזיים אלו פעלו לצמצום הביקוש לאג"ח קונצרניות וכפועל יוצא הצטמצם היקף ההנפקות. מסקנות ועדת חודק בכל הנוגע להשקעותיהם של הגופים מוסדיים באג"ח קונצרניות, מקשות אף הן על חברות להשגת מימון חוץ בנקאי באמצעות הנפקת אג"ח.

כאשר אנו בוחנים את היקף החוב של המגזר עסקי, נטו (כלומר הנפקות פחות פדיונות), אשר גויס על ידי אפיק אגרות החוב, עולה כי יתרת החוב של המגזר העסקי עלתה במהלך שמונת החודשים הראשונים של השנה ב-1.6% כאשר עיקר החוב נטו גויס בחו"ל (כ-4.7 מיליארד ₪) ומיעוטו על ידי הבנקים והמשקיעים מוסדיים (כ-1.1 מיליארד ₪). עם זאת, האומדנים הכמותיים של בנק ישראל --כלומר, בנטרול השפעות שערי חליפין ומחירים -- מצביעים על כך שיתרת החוב באג"ח למעשה כמעט ונותרה ללא שינוי, אם עלייה ריאלית קטנה של 0.2 מיליארד ₪, מתחילת השנה. משמעות הדבר היא, שהנפקות האג"ח על ידי המגזר העסקי נועדו באופן כמעט מלא על מנת "למחזר" את החוב המגיע לפירעון בעת הנוכחית, אך לא להגדילו.

היבט נוסף הראוי לציון, נוגע למסקנות ועדת חודק, שהוזכרו דלעיל, אשר אינן חלות על תחום ההלוואות הישירות מן המשקיעים המוסדיים לסקטור העסקי, מה שהוביל לגידול מהיר יחסית של ערוץ מימון זה בשנים האחרונות, ובמיוחד בשנה האחרונה. במהלך 2011 היקף ההלוואות הישירות אשר ניתנו על ידי גופים מוסדיים גדל בשיעור של 44%, ובמהלך שמונת החודשים הראשונים של 2012 הוא גדל בעוד 22%. היקפו כיום 28 מיליארד ₪ לעומת 23 מיליארד ₪ בתחילת 2012. לעומת זאת, יתרת החוב של המגזר העסקי לבנקים אשר ניתנה בצורת הלוואות, ירדה במהלך אותה תקופה בשיעור של 0.4%, כ-1.4 מיליארד ₪.

כתבו: שגית אראל וגיא בית-אור