הירידה במספר משרות שכיר במגזר העסקי שחלה ברבעון השני של השנה

תנאי הרקע הכלכליים לא השתנו ולכן לא צפויה בעת הקרובה כניסה מחודשת של תושבי חוץ להשקעות פיננסיות לטווח קצר
פורסם בתאריך: 13/09/2012מאת: אגף הכלכלהמתוך: סקירות תקופתיות

לאחר תקופה ארוכה של מימושים מצד תושבי חוץ בשוק האג"ח הממשלתיות ושוק המק"מ, נרשמו בחודש יולי השקעות נטו חיוביות בהיקף של כחצי מיליארד דולר באג"ח ממשלתיות (בשוק המק"ם ההשקעה נטו של תושבי חוץ הייתה אפסית).

הודות למימושים המשמעותיים בשנתיים האחרונות, משקלם של תושבי חוץ בשוק אגרות החוב והמק"ם חזר לרמות הנמוכות שאפיינו את סוף שנת 2009. נכון לחודש יולי עמד משקלם על כ- 4.5% בלבד מסך ההון הרשום בשווקים הנ"ל.



בשלב זה, לא נראה כי צפויה כניסה מחודשת של תושבי חוץ להשקעות לטווח קצר, בשוק אגרות החוב הממשלתיות והמק"ם. כמה הסברים לכך וביניהם: תנאי הרקע הבסיסיים עדיין תומכים בהיחלשות נוספת של השקל וכן לא צפויה עלייה בפערי הריבית לטווח קצר של ישראל בהשוואה לריביות בחו"ל. עוד נציין כי נתוני המסחר בשוק המט"ח אינם מצביעים על עלייה בהיקף עסקאות ההחלף של תושבי חוץ. עסקאות אלו שימשו את תושבי החוץ לגידור מטבעי של השקעתם, בתקופה בה היקף השקעתם במק"ם ובאג"ח ממשלתיות לטווח קצר גדל מאוד. כלומר, גם נתוני שוק המט"ח אינם מאותתים על שינוי במגמה של ההשקעות הפיננסיות של תושבי חוץ בישראל.

כפי שניתן לראות בתרשים דלעיל, היקף ההשקעות הישירות של תושבי חוץ בישראל ממשיך לעמוד על רמה גבוהה יחסית, כאשר בחודש יולי התרכזו ההשקעות הישירות בענפי התעשייה. מנגד, ניתן לראות כי ההשקעות הישירות של ישראלים בחו"ל הנן אפסיות, זאת ככל הנראה על רקע מידת אי הודאות הגבוהה ביחס לתחזיות הצמיחה במשקים השונים. ביחס להשקעות הפיננסיות של ישראלים בחו"ל, נרשמו בחודש יולי מימושים הן בשוק אגרות החוב והן במניות.

בסיכום תנועות ההון היוצאות והנכנסות, מאז ראשית השנה, היקף המט"ח היוצא מישראל עולה על ההיקף הנכנס. מגמה זו, לצד גורמים מאקרו כלכליים נוספים, תומכת בהמשך ההיחלשות של שער החליפין של השקל מול סל המטבעות.



העלאת שיעור המע"מ צפויה לצמצם באופן חלקי בלבד את המחסור בגבייה ממסים ואת הגירעון המצטבר עד סוף השנה, אשר יסתכם ככל הנראה בכ- 4 אחוזי תוצר

בחודש אוגוסט הסתכם גירעון הממשלה בפעילותה התקציבית בסך של 4.4 מיליארד ש"ח ומאז ראשית השנה בכ- 16.5 מיליארד ש"ח. כפי שניתן לראות בתרשים, מדובר בגירעון כפול מהיקפו המצטבר בתקופה המקבילה אשתקד וכן בגירעון גבוה גם בהשוואה לשנת 2010.

בניתוח מגמת הוצאות הממשלה, ניכר כי שיעור ביצוע התקציב של סך הוצאות משרדי הממשלה בינואר – אוגוסט היה 63.2%, גבוה ב- 1.5 נקודת אחוז משיעור הממוצע של הביצוע עד חודש אוגוסט ב- 3 השנים הקודמות. באשר להכנסות ממסים, נתוני מנהל הכנסות המדינה מצביעים על כך שסך ההכנסות ממסים ישירים מאז ראשית השנה דומה להיקף שבתקופה המקבילה אשתקד (בתקנון של תקבול חד פעמי בינואר 2012, בסך 3.7 מיליארד, הנובע מהקדמת הכנסות, עקב העלאת שיעורי המס על הכנסות מהון), וההכנסות ממסים עקיפים עלו ריאלית בכ- 1.8% (בניכוי תיקוני חקיקה). בסך הכול, עד חודש אוגוסט הצטבר מחסור בגביה בהיקף של כ 2.8 מיליארד שקלים בהשוואה לתחזית של מנהל הכנסות המדינה. מחסור זה נוצר בעיקר במחצית הראשונה של השנה ומאז ישנה יציבות יחסית במגמת ההכנסות ממסים. יש להניח שמחסור זה יצטמצם במידה מסוימת, ברבע הרביעי של השנה, לאור העלאת שיעור המע"מ ב- 1% החל מחודש ספטמבר 2012.



נכון לחודש אוגוסט, הגירעון המצטבר ב- 12 החודשים האחרונים עמד על כ- 4.1% תוצר. בסיכום המגמות הנ"ל של שיעור ביצוע גבוה של תקציבי המשרדים לצד הצמצום הצפוי במחסור בגבייה ממסים על רקע העלאת שיעור המע"מ, אנו מעריכים כי הגירעון הממשלתי כאחוז מהתוצר יסתכם ב-2012 בכ- 4% תוצר. באשר לשנת 2013, שיעור הגירעון יהיה תלוי במידה רבה בשינויים בצמיחה הכלכלית של המשק וכן במידת היכולת של קובעי המדיניות הכלכלית למתן את הגידול בהוצאות הממשלה. ללא הצלחה בשנים תחומים אלו, עלול הגירעון להמשיך ולעלות בשנת 2013 בהשוואה ל-2012.

ירידה במספר משרות שכיר במגזר העסקי ברבע השני של השנה אשר צפויה להימשך

לפי נתוני משרות השכיר שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (מבוססים על נתוני הביטוח הלאומי ומתפרסמים בפיגור של חודשיים) החלה ברבע השני של השנה ירידה במספר משרות השכיר של עובדים ישראלים במגזר העסקי. ירידה זו הסתכמה ב- 0.3%, בהשוואה לרבע הקודם, כאשר סך משרות השכיר של ישראלים עלו בכ- 0.2%. העלייה בסך משרות השכיר הכולל חלה על רקע עלייה במספר משרות השכיר של ישראלים במגזר הציבורי.

המגמה הנ"ל של ירידה במספר משרות השכיר במגזר העסקי, עולה בקנה אחד עם הגידול בקצב העלייה של דורשי עבודה ומובטלים הנרשמים בלשכת התעסוקה, עליו כתבנו בסקירה של השבוע שעבר. נציין כי במקביל לירידה במספר השכירים בסקטור העסקי חלה עלייה בשכר הנומינלי והריאלי, מצב הנובע מהסכמי השכר שנחתמו בעבר, זאת בתנאי משק שונים מאשר היום.