כלכלני לאומי: "הגירעון בתקציב המדינה בשנת 2012 צפוי להיות גבוה מתחזית האוצר ולהגיע לכ-4% תוצר

הגירעון בתקציב המדינה צפוי להגיע בשנת 2012 ל-4% תוצר, בקירוב גירעון הממשלה מפעילותה התקציבית הסתכם בחודש יוני בכ- 5.4 מיליארד ₪. גירעון חודשי זה גבוה מהגירעון בחודשים הקודמים, אך הוא אינו יוצא דופן בהשוואה לחודש המקביל בשנים קודמות. הגירעון הממוצע לחודש יוני ב-5 השנים האחרונות עמד על כ-5.0 מיליארד ₪.
מאת: אגף הכלכלה מתוך: סקירות תקופתיות

אחת הסיבות לגירעון הגבוה בחודש זה היא תשלומי שכר גבוהים יותר, בעלי אופי עונתי (תשלומי הבראה שנתיים לדוגמא). נתוני חודש יוני מסכמים את המחצית הראשונה של 2012 בה הגירעון עמד על 9.7 מיליארד ₪, הגבוה מהתקופה המקבילה ב-2011 בה הגירעון עמד על 5.3 מיליארד ₪, אך דומה לגירעון בחודשים ינואר-יוני 2010 אשר הסתכם בכ- 9.6 מיליארד ₪.



הוצאות משרדי הממשלה במחצית הראשונה של 2012 עמדו על 107 מיליארד ₪, הגבוהות ב-7.6% מאשר הוצאות הממשלה במחצית הראשונה של 2011. שיעור ביצוע התקציב של משרדי הממשלה במחצית הראשונה היה 45.5% מתוך סך המסגרת השנתית, שיעור ביצוע הגבוה במעט משיעור הביצוע הממוצע בשנים האחרונות. בצד ההכנסות, ניתן לראות את הירידה בתוואי ההכנסות בעיקר מצד ההכנסות ממסים עקיפים (מכס, מע"מ ואגרות); סך ההכנסות ממסים עקיפים הסתכמו במחצית הראשונה של 2012 ב-53.6 מיליארד ₪, עליה נומינלית של 0.5% בלבד בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. נראה שיש בכך ביטוי להאטה בפעילות הכלכלית, בפרט בצריכה הפרטית של מוצרים עתירי מס. לעומת זאת, הכנסות המדינה ממסים ישירים הסתכמו במחצית הראשונה של השנה ב- 55.6 מיליארד ₪, המשקפות עלייה של 4.4% בהכנסות, בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. נתונים אלו מביאים לידי ביטוי את היציבות הקיימת בשוק העבודה בישראל.

נציין כי על פי מתווה ההכנסות המקורי בחוק התקציב, הגירעון בתקציב היה אמור להסתכם ב-18.3 מיליארד ₪, אך עקב הירידה בהכנסות ממסים האוצר צופה גירעון של כ-29 מיליארד ₪, השקול לכ-3.3% תוצר ב-2012. להערכתנו, הגירעון ב-2012 יהיה גבוה יותר ויסתכם בכ-4% תוצר כאשר יעד הגירעון המקורי ל-2012 עמד על 2.0%.

התיירות לישראל גדלה בשיעור מתון במחצית הראשונה של השנה

במחצית הראשונה של 2012 הסתכמו מספר כניסות התיירים לישראל דרך האוויר בכ- 1.2 מיליון כניסות. זוהי עליה של 2.2% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. כפי שניתן לראות בתרשים, בעמוד הבא, ששת החודשים האחרונים מאופיינים במגמת עליה נאה, זאת לאחר שבמהלך שנת 2011, מספר כניסות התיירים דרך האוויר נשאר כמעט ללא שינוי. ניתן לשער כי אחת הסיבות להתייצבות בשנת 2011 היא המצב הגיאופוליטי באזור, בדגש על המהפכה במצרים שפרצה בינואר 2011 שהרחיקה תיירים מן האזור. בנוסף, ראוי לציין את ההאטה בצמיחה הכלכלית ורמות האבטלה הגבוהות בארה"ב ובאירופה, דבר המקטין את הביקושים הפרטיים באופן כללי ובתוך כך גם את הביקוש לשירותי תיירות. ניתן לשער, כי מקור השיפור שחל מתחילת 2012 הוא התייצבות מסוימת של המצב הגיאופוליטי במצרים, כאשר על פי נתוני ארגון התיירות העולמי, ה – UNWTO, בתקופה שבין החודשים ינואר למאי 2012 נרשמה עליה בתיירות הנכנסת למדינה.



עם זאת, ניתן לצפות כי המשך ההאטה הכלכלית בעולם בהמשך השנה, יפריע להמשך המגמה החיובית. הערכה זו, נסמכת בין השאר על סקר הערכת המגמות בעסקים שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. נתוני הסקר לחודש יוני מלמדים כי המאזן לצפי לינת תיירים בשלושת החודשים הקרובים הינו שלילי (מאזן שלילי משמעותו כי מספר בתי המלון אשר צופים הרעה גבוה מאלו שצופים שיפור).

במבט קדימה, צופים ב- UNWTO כי במהלך חודשי השיא, מאי עד אוגוסט, צפוי היקף התיירים בעולם להסתכם ב – 415 מיליונים בסך הכול, נתון המשקף עליה של כ – 5% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. בשנת 2012, מספר התיירים הכולל בעולם צפוי לגדול ב – 3.5% בהשוואה לשנת 2011, נתון המשקף האטה מסוימת בשיעור הצמיחה בתחום זה. בישראל ניתן לצפות לגידול חיובי אך מתון עוד יותר (בהיעדר שינוי במצב הגיאופוליטי).

השקעות תושבי חוץ בישראל: גידול בהשקעות הישירות וצמצום בהשקעות הפיננסיות

נתוני חודש מאי על ההשקעות במט"ח של תושבי חוץ בישראל מלמדים כי מתחילת השנה ועד לחודש מאי, תושבי חוץ מימשו כ-4.5 מיליארד דולר באג"ח ממשלתיות ומק"מ. מנגד, ההשקעות הישירות בישראל, דרך המערכת הבנקאית, הסתכמו בכ-2.8 מיליארד דולר מתחילת השנה. כאשר בוחנים את הנתונים במונחים שנתיים, כלומר מניחים שהקצב ב-5 החודשים הראשונים יהיה זהה בשארית השנה, עולה כי ההשקעות הישירות ב-2012 עשויות להיות הגבוהות ביותר ב-5 השנים האחרונות ובאותה עת, נרשמת יציאה משמעותית של הון פיננסי שהוא קצר טווח ברובו.



נתוני ההשקעה הישירה מאותתים כי למשקיעים הזרים אמון בכלכלה הישראלית, הבא לידי ביטוי בנכונות המשקיעים להיכנס להשקעות אסטרטגיות ארוכות טווח בישראל. הגידול ההדרגתי ביציאת ההשקעות הפיננסיות (בעיקר באג"ח קצר טווח) מהארץ ב-2011 ו- 2012 רצוי מבחינה מאקרו כלכלית, זאת כגורם העשוי לצמצם במידה מסוימת את מידת הרגישות לזעזועים פיננסיים בעולם וגם כגורם העשוי לתמוך בהיחלשות השקל ועלייה במידת התחרותיות של היצוא. כפי שניתן לראות בגרף, השקעות תושבי חוץ בני"ע למסחר בישראל נטו להיות מאוד תנודתיות בשנים האחרונות ומהלך מהיר מדי, ולא הדרגתי, בתחום זה עלול להוות מקור לאי-יציבות בריבית לטווח קצר וגם בשער החליפין.