במזרחי סבורים שריבית הפד' תעלה ל-3% בחודשים הבאים

ההערכות הן כי מחר הריבית תשאר על כנה
מחר (ד') תתקבל החלטת הבנק הפדראלי האמריקאי בנוגע לריבית הקרנות בחודש הבא. רוב ההערכות הן כי הריבית תישאר על כנה, 2%.
הנתונים והאינדיקאטורים הכלכליים עדיין לא מאפשרים/מצריכים הידוק מוניטארי בארה"ב, למרות העליות האחרונות במדדי המחירים. נסביר.
כאשר בוחנים את נתוני התוצר (כסף סופרים במדרגות) מצטיירת תמונה לא רעה בכלל. מתברר כי התוצר גדל ב 4.7% ברביע הראשון של השנה, בהשוואה לרביע המקביל אשתקד. בארבעת הרביעים האחרונים גדל התוצר ב 5.0%, בממוצע, בהשוואה לארבעת הרביעים הקודמים. גם אם מנכים מעליות אלו את העליות במדד המחירים של התוצר, עדיין נותרות עליות נאות בנות 2.5% ו 2.4% בתקופות אלה. לעומת נתוני העבר, מצביעים מספרים אלו לכל היותר על האטה קלה בקצבי הצמיחה עד עתה.
כלומר, ההאטה הכלכלית שהייתה אמורה להתחולל בהשפעת המשברים בשוקי הנדל"ן, המשכנתאות, האשראי וההון עדיין לא מתרחשת והשאלה היא האם המשק האמריקאי מצליח להתחמק ממנה, או שמא היא בסך הכול מתעכבת.
התשובה לשאלה זו בעייתית יותר. האינדיקאטורים המובילים לחודשים הקרובים משרטטים תמונה פחות מרשימה. מראשית השנה (ינואר עד מאי) היו ירידות ניכרות במספר אינדיקאטורים מובילים חשובים, כגון מדדי מנהלי הרכש במגזרי הייצור והשירותים, הבוחנים את צד ההיצע, מדדי אמון הצרכנים, המאותתים על התנהגות משקי הבית, שיעור הבלתי מועסקים והמדד המשולב – המספק תמונה רחבה על הכלכלה.
לדוגמא, מדד מנהלי הרכש בחרושת ירד, בתקופה זו, ב 4% (להלן – בשיעור שנתי), בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. מדד זה בענפי השירותים ירד בכ 12% והמדד המשולב פחת ב 2%. ניתן להבחין כי הנסיגה בענפי השירותים, המהווים רוב מכריע במגזר העסקי, חזקה יותר. מנגד, המדד המשולב רשם ירידה פושרת יותר משום שסעיפים כגון הזמנות חדשות מחו"ל למוצרי צריכה ותשומות ובצידם אינדיקאטורים פיננסיים, בדמות מדדי המניות ושיפוע עקום התשואה לפדיון, פיצו על ירידה בשורה ארוכה של סעיפים אחרים.
אכן, אחת ההתפתחויות העשויות להתרחש אם ייפתח סבב של העלאות ריבית הנה תיסוף בשער הדולר מול האירו, העשוי להחליש את אחד ממנועי הצמיחה החשובים בחודשים האחרונים – המכירות בחו"ל וייצוא שירותי תיירות.
הבעיה הגדולה ביותר עלולה להיות בקרב משקי הבית: מדד אמון הצרכנים (לפי Conference Board‏) צלל בכ 41% מתחילת השנה (עד אפריל). המדד לפי אוניברסיטת מישיגן מציג תמונה דומה. לקפיצה בשיעור הבלתי מועסקים ולחשש שמא ההזדמנויות התעסוקתיות תהיינה פחותות יותר בהמשך חלק גדול בכך. יצוין, עם זאת, כי עד כה לא התבטא הדבר בהתנהגות בפועל של משקי הבית, כפי שניתן ללמוד מהמשך העליות במדד המכירות הקמעוניות. כמו כן, למרות התמונה המצטברת החלשה, מסתמנת לאחרונה רגיעה מסוימת בחלק מהמדדים, במיוחד מדדי מנהלי הרכש.
במישור אחר, הצורך בהרחבה פיסיקאלית הביא לירידה בת 3% בהכנסות, קפיצה של 10% בהוצאות וזינוק פי 4.5 בגירעון. למזלה של ארה"ב, היא נקלעה למשברים הפיננסיים בעיתוי טוב – מצב תקציבי סביר ועלייה גבוה בתוצר ברביע השלישי אשתקד – אך אם הרפיון יימשך, יהיה צורך בהקצאת משאבים פיסיקאליים נוספים וכתוצאה עשוי גיוס ההון לגדול – מתכון לדחיפה של מחיר ההון ו/או הרעה בחוב החיצוני.
מהצד השני של המתרס, מדד המחירים לצרכן עלה בכ 4% בחישוב שנתי בחודשים ינואר – מאי 2008 לעומת התקופה המקבילה אשתקד. מדובר בחריגה מתחום הנוחיות הבלתי רשמי של ה Fed‏, שנע בין 1% ל 1.5%. כזכור, הבנק הפדראלי לא מדרג את יעדי מדיניותו והוא חותר להשיג יציבות מחירים וצמיחה הכלכלית כאחת. כאן יש לסייג ולומר כי ה Fed‏ מייחס חשיבות של ממש לליבת המחירים. אם מוציאים את מוצרי המזון והאנרגיה מהחישוב, המדד עולה בחודשים האחרונים בקצב שנתי שנע בין 2% ל 2.5% ואינו שונה יתר על המידה מהתנהגותו קודם לכן. כמו כן, בשל היותה של תופעת האינפלציה נחלתם של משקים רבים בעולם, ניתן לומר כי באופן יחסי מצבה של ארה"ב בנושא זה אינו חריג.
להערכתנו, ליבת המחירים אינה גבוהה מדי ואילו הסביבה הכלכלית לא מצביעה על התאוששות מהירה (אם כי גם לא על החרפה במצב). כתוצאה, הריבית אכן יכולה להישאר על כנה בהחלטה הקרובה. יחד עם זאת, תחילתה של התאוששות הדרגתית תצטרך להיות מלווה בתהליך הדרגתי של עלייה בריבית הריאלית, כדי שלא תוליך לעליות מחירים מהירות. לכן, ה Fed‏ ישאף לנצל הזדמנויות כדי להדק באופן זהיר ומדוד את הריבית במשק. להערכתנו, הריבית תעלה, כתוצאה מכך, ל 3% בחודשים הבאים. שוקי איגרות החוב אכן מגלמים זאת.