במיטב מעריכים כי הבנק הפדראלי לא יעלה את הריבית תקופה ארוכה

מפרסמים סקירת חו"ל ומציינים כי בבנק המרכזי מרגישים בטוחים יותר בכך שהכלכלה האמריקאית נמצאת במסלול של התייצבות
באופן לא מפתיע הותיר, ביום ד' האחרון, הבנק המרכזי האמריקאי, לאחר הסכמה בפה אחד, את הריבית הרשמית ללא שינוי, בטווח שבין 0%, לכדי 0.25%.

מבין השורות של הסיכום המיידי, המפורסם לאחר ההכרזה, ניתן להבין כי בבנק המרכזי מרגישים בטוחים יותר בכך שהכלכלה האמריקאית נמצאת במסלול של התייצבות. אמנם, זו עדיין חווה התכווצות, אך בשיעור צנוע לעומת לפני מספר רבעים. כך לדוגמא נכתב: "the pace of economic contraction is slowing". זאת, בהשוואה להחלטת הריבית הקודמת (29/4) שבה נכתב: "the pace of contraction appears to be somewhat slower".
לגבי הסקטור העסקי, בבנק המרכזי, ערים לכך שמתרחשת התאמה של הסקטור העסקי לסביבת הפעילות המשקית, תוך שהם עדכון רמת המלאים להיקף המכירות.

כלפי האינפלציה, בבנק המרכזי לא מביאים חשש. אמנם, הם מודעים לכך שבתקופה האחרונה נרשמה עלייה בסביבה, אך לגבי העתיד הם כותבים: "Committee expects that inflation will remain subdued for some time".

כלומר, בתקופה בה המשק האמריקאי מתכווץ, ולעת עתה צמיחה היא רק בגדר תחזית, שיעור האבטלה עולה (צפי לעלייה של שיעור האבטלה בחודש יוני לכדי 9.6%, פרסום ביום ה' הקרוב, עקב יום העצמאות), שוק ההון עדיין בעייתי והאינפלציה לא מהווה גורם סיכון, אין סיבה אמיתית לפיה הריבית צריכה לעלות.

לאור זאת, אין ספק כי צפויה עוד לעבור תקופה משמעותית עד אשר בבנק המרכזי האמריקאי ישנו את הגישה ויחלו להעלות את הריבית.

במהלך השבוע, איגרות החוב של ממשלת ארה"ב רשמו רווחי הון מרשימים במיוחד. כך לדוגמא, איגרת החוב המיועדת להגיע לפדיון בעוד 10 שנים רשמה ירידה של 25 נ"ב המגלמת רווח הון של 2.1. ה-UST לשנתיים רשמה ירידה של 9 נ"ב.

עליות המחירים הללו היו תוצאה משילוב של שני גורמים. הראשון, הוא ההכרה כי ריבית ה-Fed לא תשונה בתקופה הקרובה. השני, היה דיווח המחירים לצרכן (PCE) לפיו אין לחצים אינפלציוניים כעת.

הכלכלה האמריקאית התכווצה ברבע הראשון של 2009 ב-5.5%
השבוע פורסם הדיווח הסופי לנתוני החשבונאות הלאומית לרבע הראשון לפיו המשק האמריקאי התכווץ בשיעור של 5.5%, לעומת הרבע הרביעי של 2008 (במונחים שנתיים ובמחירים קבועים). התרומה המרכזית לדיווח זה הגיע מהידרדרות של כ-49% בהשקעה הגולמית אשר גרעה 8.2% מהתוצר. יתר על כן, גם בהוצאה הממשלתית נרשמה חולשה והידרדרות חדה מאוד בפעילות סחר החוץ.

בהתייחס לרבע הנוכחי ולהמשך השנה, הקונצנזוס צופה כי בחודשים אפריל-יוני תרשם התכווצות של 2%. עם זאת, במחצית השנייה של השנה צפויה להירשם התרחבות. כך, בחודשים יולי-ספטמבר המשק האמריקאי צפוי לצמוח בשיעור של 0.5% וב-2% בחודשים אוקטובר-דצמבר.


האם ה-Decoupling הוכיח עצמו?
תלוי את מי שואלים...
בשנים האחרונות התגבר הדיון על תופעת ה-decoupling במחזורי העסקים הכלכליים והאם זו תתרחש הלכה למעשה, כאשר הכלכלה האמריקאית תפגע. משמעות המושג הוא שהשווקים המתעוררים, ובמיוחד הגדולים שבהם, סין והודו, יצלחו משבר במשק האמריקאי בצורה טובה למדי.

ההנחה ההיסטורית הייתה שהשווקים המתעוררים נשענים על הכלכלה האמריקאית. יתר על כן, הם מתאפיינים בבטא (Beta) הגדולה מ-1 ביחס למשק האמריקאי. כלומר, כאשר המשק האמריקאי צומח אלו יצמחו בקצב גבוה ממנו. מנגד, כאשר המשק האמריקאי במיתון השווקים המתעוררים יתרסקו. היינו, יתכווצו בקצב מהיר.
דוגמאות המספקת תמיכה לטיעון זה ניתן לראות במשבר הכפול של ארה"ב בשנת 1980 וב-1982 בו המשק האמריקאי התכווץ בשיעורים של 0.2% ו-1.9%, בהתאמה. כתגובה לחולשת הביקושים, בשנים 1981 וב-1983 התכווצה הכלכלה הברזילאית בשיעורים של 4.2% ו-2.9%, בהתאמה. כמו כן, בשנים 1982 ו-1983 התכווצה הכלכלה המקסיקנית במצטבר ביותר מ-4%.

בפרספקטיבה של המשבר הנוכחי, לפי תחזית קרן המטבע הבינלאומי מחודש אפריל בשנת 2009 תתכווץ הכלכלה האמריקאית בשיעור של 2.8%. ברזיל צפויה להתכווץ בשנה זו בשיעור של 1.3%, כאשר מכסיקו צפויה לרשום התכווצות של 3.7%.

יחד עם זאת, ישנם משקים מתעוררים שלהם קשרי סחר משמעותיים עם ארה"ב, אשר גם בשנת 2009 צפויים לצמוח בשיעור נאה מאוד. בין אלו נציין את סין (6.5%) ואת הודו (4.5%).

כלומר, גם בהינתן שהמשק האמריקאי ולא רק הוא, אלא גם האירופי נמצאים במשבר מאקרו-כלכלי קשה מאוד ישנן מדינות שלהן קשרי מסחר ענפים עם ארה"ב, ובכל זאת, הן נפגעות בצורה מצומצמת מאשר עצמת הפגיעה בארה"ב. לראיה, ההוצאה הפרטית בסין ממשיכה לרשום קצב התרחבות ריאלי מרשים מאוד, גם בהינתן המשבר.

אמנם, הגלובליזציה שהידקה את קשרי המסחר בין המדינות השונות, הגבירה התלות ההדדית, ולכן לא ניתן למצוא משק מתועש, פתוח לעולם, שלא יפגע מהמשבר, כדוגמת הנוכחי. יחד עם זאת, כאמור, חלק מהמשקים ספגו את המשבר בצורה סבירה למדי ואף מפתיעה לטובה.

על כן, בהחלט ניתן לומר כי תופעת ה-Decoupling המאקרו-כלכלית שרדה את מבחן המשבר הנוכחי, במיוחד בשווקים המתעוררים המרכזיים.