היום יתקיים דיון בעתירת התנועה לאיכות השלטון לפרסום הערכות שווי בהפרטות באינטרנט עוד לפני השלמת העסקה

זאת, כאשר ההצעות נמוכות מהערכות השווי
התנועה לאיכות השלטון הגישה באוגסט 2008 לבג"ץ תצהיר מומחה של הכלכלן ד"ר ירון זליכה, לביסוס תגובת התנועה לתצהיר התשובה של המדינה לצו על תנאי שהוציא בית המשפט העליון בעתירת התנועה לפרסום הערכות שווי. לפי הצו על-תנאי, על המדינה "ליתן תשובה מודע לא תפורסמנה הערכות השווי הנערכות על-ידי המדינה במסגרת מכירה שלא בדרך הנפקה של נכסים הנמצאים בבעלות המדינה, מקום בו הצעות הרכש נופלות משווי הנכס על-פי הערכות השווי".

תגובת התנועה באה לאחר תצהיר התשובה של המדינה לצו על-תנאי, בה טענה המדינה, בין היתר, כי היא מוכנה, ככלל, לפרסם, לאחר בחירת המציע המועדף ולפני השלמת העסקה, רק את "השורה התחתונה" של כל הערכת שווי בנסיבות אלו (כלומר, רק את המחיר המוערך, תוך הסתרת הנתונים, ההנחות והשיקולים בבסיס הערכת השווי). כן טענה המדינה כי אפילו את ה"שורה התחתונה" של כל הערכת שווי היא לא תפרסם בשלב בחירת המציע המועדף כאשר מדובר בהפרטה הכוללת אופציה או מכירה עוקבת, מחשש שפרסום המידע באותו שלב יפגע בתוצאות האופציה/המכירה העוקבת.

בתגובתה טוענת התנועה כי המדינה לא עמדה בנטל לביטול הצו על תנאי, כי אין לקבל את עמדת המדינה וכי יש להפוך את הצו על תנאי לצו מוחלט.

בתצהיר של ד"ר זליכה, מומחה בהפרטות בישראל ובהערכות שווי, אשר, בין היתר, היה ממונה על תהליכי הפרטה מטעם מדינת ישראל כחשב הכללי במספר הפרטות גדולות ומרכזיות, היה מבין האחראים על גיבוש מדיניות משרד ראש הממשלה בתחום הפרטה של חברות ממשלתיות ומכהן כראש התמחות בחשבונאות בפקולטה למינהל עסקים בקריה האקדמית אונו, הוא קובע כי:

1. לדעתו המקצועית-כלכלית, לא זו בלבד שאין מניעה לפרסם הערכות שווי בנסיבות המתוארות בצו על תנאי, אלא הפרסום אף עדיף;

2. אמנם במקרה של מכירה בשלבים או מתן אופציה פרסום מוקדם מדי עלול לפגוע בתוצאה הכלכלית עבור המדינה, אך "...השיקול הכלכלי קצר הטווח אינו השיקול הבלעדי שכפופים לו נציגי המדינה המנהלים הפרטה; נציגי הציבור כפופים אף לזכות הציבור לפקח על עבודתם ועל הקופה הציבורית, כך שהצורך בשקיפות בהחלט יכול להוות שיקול בבניית תהליך הפרטה באופן שלא ייבצר, מלכתחילה, צורך למנוע פרסום הערכות השווי...."

3. יש לפרסם, בנסיבות הנזכרות לעיל, לא רק את "השורה התחתונה" אלא את הערכת השווי כולה (בכפוף למחיקת סודות מסחריים ותחזיות עתידיות של החברה הנמכרת עצמה). ד"ר זליכה קובע כי "יכולתו של הציבור לגלות לא רק מעשה פסול בקשר למחיר שנקבע בעסקת הפרטה, אלא גם החלטה בלתי סבירה באופן קיצוני בקשר למחיר שנקבע בעסקת הפרטה, תלויה באפשרות שלו להכיר את הנתונים, ההנחות והשיקולים בבסיס הערכות השווי."

4. כי סודות מסחריים ותחזיות החברה הנמכרת לגבי העתיד מהווים בדרך כלל חלק קטן של הערכת השווי, אשר ניתן ל"השחרה" בקלות, כך שאין הם מהווים הצדקה לאי פרסום תוכן הערכות השווי בפני הציבור כולו, באופן פשוט ביותר, באינטרנט.

התנועה טוענת בתגובתה כי "נציגי המדינה המנהלים הפרטות חייבים לפרסם מידע מלא ואמיתי לגבי שווי נכסי מדינה אותם הם מוכרים, כי אין הם אלא נאמן של הציבור – נאמן של אותו הציבור שהינו הבעלים של הנכסים הנמכרים ואף הבעלים של המידע לגבי נכסים אלה. נציגי המדינה חייבים בפרסום זה מכח זכות הציבור לדעת, על מנת לאפשר לציבור לפקח על נציגיו (הנבחרים והממונים) אשר מבצעים הפרטות, בשם הציבור, של נכסים בשווי עתק, לרבות חברות ממשלתיות וחלקים ניכרים של בנקים.

התנועה עמדה על הביקורת קשה מועלית במדינת ישראל, פעם אחר פעם ובדיעבד, על ניהול הליכי הפרטה, בהם מוכרת הממשלה נכסי ציבור. הדפוסים אשר חוזרים ונשנים כוללים, בין היתר, אי הזמנת הערכות שווי (או הערכות שווי בלתי מדויקת שאינה עדכנית) ואי איתור יותר ממציע אחד לשם מקסום מחיר המכירה. הליכי הפרטה לקויים אלה מביאים, בתורם, למחיר בלתי ראוי.

עוד טענה התנועה בתגובתה כי "מכּתבי התגובה והתשובה של המשיבים עולה רושם של קרב נסיגה והשהייה אל מול העיקרון הפשוט והחשוב כל כך: שזכות הציבור לפקח על נציגי הציבור המוכרים מיליארדי שקלים של נכסים של הציבור".