המאבק להצלת שכונת פארק צמרת עולה מדרגה!

הפגנה. קרדיט צילום: מטה המאבק להצלת פארק צמרת

הסיבה להגשת העתירה בעת הנוכחית (שהוגשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב באמצעות עורכי הדין שגיב חנין, אייל שקיב וחן ישי ממשרד גולדפרב זליגמן ושות'), הינה החלטת הוועדה המקומית לתכנון ולבניה ת"א מיום 01.01.2020 לאשר את תכנית העיצוב האדריכלית להקמת בית ספר על יסודי כלל אזורי בשכונה, אשר הוגשה ע"י עיריית תל אביב.

מדובר בצעד דרמטי שמהווה עליית מדרגה במאבקם של תושבי שכונת פארק צמרת המתנהל מזה מספר חודשים כנגד העירייה, אשר למרות טענותיהם כבדות המשקל של העותרים – מתעקשת להקים את הקריה הלימודית (המתוכננת לקלוט בשלב ראשון כ-2,000 תלמידים) בלב ליבה של השכונה הצפופה.

כבר בפתח הדברים הבהירו העותרים כי אין מדובר במקרה NIMNY (Not in my back yard), שכן התושבים בעצמם דרשו את הקמת בית הספר היסודי במתחם, וכן את גן הילדים. אלא שכוונת העירייה המסתמנת, היא לא להשאיר כלל שטחים ציבוריים לרווחת התושבים – למשל גינת המשחקים השכונתית, חורשה טבעית - ולייחד את כלל השטח הציבורי למטרה אחת בלבד היא קריה לימודית הכוללת בית ספר על יסודי כלל אזורי. מדובר פגיעה חמורה מאוד, הן בתושבים והן בתלמידים, ומשכך מאבקם העיקש.

שכונת פארק צמרת הינה שכונה מהצפופות בארץ (כ-6,000 תושבים על עשרות דונמים בודדים), הכלואה כמעין אי תנועה בין דרכים סואנות. בעוד שלפי מנהל התכנון אמורים להיות בשכונה כ-30 דונם שטחים פתוחים, ועוד כ-30 דונם שטחים למבני ציבור – בפועל אין בשכונה שטחים פתוחים כלל, ויש בה כ-14 דונם שטחי ציבור בלבד.

כעת טוענים העותרים, כי בכוונת העירייה לעשות שימוש בכל שטחי הציבור הקיימים בשכונה לטובת הקריה הלימודית (שצפויה לשרת את כל העיר), ובכך למנוע מתושבי השכונה את זכותם לקבל שירותים ציבוריים חיוניים פנים שכונתיים (כגון ריאה ירוקה, גן משחקים, מתנ"ס, מרפאה, בית כנסת וכיו"ב). לכן נטען בעתירה, כי הקמת הקריה הלימודית בשכונת פארק צמרת לוקה בחוסר סבירות קיצוני. העותרים מצטטים (בין היתר) את דברי סגנית ראש העירייה במהלך הדיון בתכנית העיצוב, באומרה כך:

נוסף לכך, העותרים מעלים בעתירתם טענות למפגעים חמורים הצפויים בשכונה, בראשם מפגע תחבורתי חמור (כבישי השכונה אינם מסוגלים להכיל את כמות התנועה הצפויה), מפגע סביבתי חמור (הנובע מהקרבה הקיצונית לנתיבי אילון הסואנים), מפגע צפיפות חמור (הנובע מכך ש-2,000 תלמידים צפויים להידחס על שטח קטן ביותר), וכן מפגעים נוספים כגון רעש, חסימת אור אוויר, תברואה ועוד.

העותרים ממשיכים וטוענים כי ההחלטה לאשר את תכנית העיצוב לוקה אף בפגמים תכנוניים (סתירת הוראות התכניות התקפות) וכן פגמים מנהליים (אי מתן זכות שימוע, קבלת החלטה בלתי מנומקת, וחשש לשקילת שיקולים קואליציוניים פסולים).

חשוב לציין, כי הדחיפות בהגשת העתירה (ובקשת צו הביניים) נובעת בעיקר מכך שהעירייה כבר היום פועלת לרישום תלמידים לבית הספר העתידי (למרות שטרם ניתן היתר בניה), ודאגה כבר לשבץ אליו את תלמידי בתי הספר היסודיים "אילון" (נחלת יצחק) ו-"בליך" (ביצרון). על כן, הורי התלמידים מנהלים בעצם מאבק מקביל, וחלקם אף הגישו עתירה נפרדת לבית המשפט.