התאמת המערכת הבנקאית לסביבה הפיננסית המשתנה

בנק ישראל

בשנים האחרונות המערכת הפיננסית משתנה ומשתכללת בעולם ובישראל. גופים פיננסים חדשים נכנסים לשוק, וטכנולוגיות חדשות מתפתחות. התפתחויות אלה מחייבות גם את הבנקים לעבור שינויים משמעותיים, בכדי להתאימם לסביבה הפיננסית המשתנה, במטרה להתמודד עם התחרות הגוברת בשווקים הפיננסים.

התייעלות המערכת הבנקאית היא צעד הכרחי בהתמודדות עם שינוי הסביבה העסקית, שכן התייעלות המערכת תאפשר לבנקים להתמודד טוב יותר עם התגברות התחרות, וכן להקצות כספים להשקעה בטכנולוגיות מתקדמות, כך שהמערכת הבנקאית העתידית תתאים לסביבה המשתנה ותוכל להישען על טכנולוגיות אשר ישפרו את חווית הלקוח, ויוזילו את עלויות השירותים הבנקאיים.

הפיקוח על הבנקים פעל באופן פרואקטיבי בשנים האחרונות לקדם את התאמת מערכת הבנקאות לעולם תחרותי ודיגיטלי, ולרתום את המערכת הבנקאית לשינוי. הפעילות הפיקוחית בוצעה בגישה הוליסטית תוך התייחסות לכל נדבכי השינוי- הטכנולוגיה, העובדים, הלקוחות וניהול הסיכונים.

בסקירה זו אנו מציגים את השינויים שחלו בהתייעלות הבנקים, ובפרט בתחומי השכר והנדל"ן, וכן את השינוי בהשקעה בטכנולוגיה בשנים האחרונות ותרומתו להתייעלות מחד, ולרווחת לקוחות הבנקים מאידך. כמו כן, נציג ניתוח המתאר כיצד ההוצאות התפעוליות היו גדלות אילו הבנקים לא היו מבצעים את ההתאמות האמורות בפעילותם, וממשיכים להגדיל את כוח האדם ושאר ההוצאות בקצב שאפיין את תחילת העשור.

בשנים האחרונות המערכת הבנקאית נקטה בצעדי התייעלות רבים ומשמעותיים, אשר הביאו לצמצום הוצאותיה התפעוליות, לצד המשך צמיחה בפעילותה ותמיכה בפעילות המשק. כך, מסוף שנת 2014, חל גידול של כ- 18% בסך הנכסים של חמש הקבוצות הבנקאיות הגדולות לצד צמצום בהוצאות התפעוליות בכ-8%. התייעלות זו יוצאת דופן גם בהשוואה בינלאומית.

צעדי התייעלות אלה של הבנקים התבטאו בכלל סעיפי ההוצאות, אך הם בולטים במיוחד בסעיפי השכר והאחזקה (בראשם הוצאות בגין נדל"ן)- אשר שיעורם מהנכסים ירד מאוד.

במסגרת זו, משנת 2014 ועד לסוף שנת 2018, קטן מספר המשרות במערכת הבנקאית בכ-5,350 (כ-13% מסך המשרות)- צמצום שלבדו הביא לחיסכון של כ-2.1 מיליארד ש"ח מידי שנה בעלויות השכר. יתר על כן, במידה ומספר העובדים היה ממשיך לגדול ביחס ישיר להיקף הנכסים, ובהתאם לרמת היעילות אשר הייתה מקובלת בעבר, הרי שכיום, המערכת הבנקאית הייתה מעסיקה עוד כ-14 אלף עובדים, ומוציאה מעל ל-5 מיליארד ש"ח נוספים בשנה.

במקביל, ננקט מספר רב של צעדים לצמצום הוצאות האחזקה, ובעיקרם- צמצום הסניפים (צמצום שטח של כ-25,000 מטרים בשלוש השנים האחרונות), אשר תורם לצמצום עלויות בגין מבנים ואחזקתם; מעבר לטכנולוגיות המייעלות את דרכי העבודה וחוסכות בהוצאות, הן בממשקים מול לקוחות הבנקים, והן בעלויות המשרדיות של הבנקים ובתפעול (ה-Back Office). עם זאת, סגירת הסניפים מביאה עימה גם קושי לאוכלוסיות מסויימות המתקשות להסתגל לשינויים הטכנולוגיים, ולכן הפיקוח פועל במספר מישורים כדי לצמצם את הפגיעה בציבור עד כמה שניתן ולסייע לאוכלוסיות אלו להסתגל לשינוי.

בהשוואה בין הבנקים ניכרת שונות הן ברמת היעילות, והן במידה ובאסטרטגיית ההתייעלות לאורך השנים. במקביל, ניתן לראות כי ישנם בנקים הבוחרים להשקיע פחות בטכנולוגיה ביחס לאחרים. בסך הכל, בשנים האחרונות המערכת הבנקאית הגדילה את ההוצאה על טכנולוגיה לכ- 10% מסך ההכנסות, רמה גבוהה יחסית למקובל בעולם (כ-7%).

המעבר לאמצעים דיגיטאליים הגדיל את זמינות ונוחות ביצוע הפעולות הבנקאיות, כמו גם הקל על הנגישות למידע הבנקאי לכלל לקוחות הבנקים, זאת תוך הוזלת העלויות נוכח הירידה בעמלות על פעולות המבוצעות באמצעים הישירים. כל אלו מקבלים ביטוי בשביעות הרצון הגבוהה של הציבור מהאמצעים הדיגיטליים. הציפיה היא שבשנים הקרובות ימשך השיפור באיכותם ובנגישותם של השירותים ללקוחות (באמצעות חדשנות ודיגיטל) כך שהדבר ימשיך ויתבטא בהוזלת השירותים הבנקאיים.