כנס המשקיעים של שותפות רא"מ

ח"כ לשעבר איתן כבל, דירקטור בשותף הכללי של רא"מ

אחת השותפויות המסקרנות ביותר בבורסה של ת"א בתקופה האחרונה היא שותפות רא"מ - רותם אנרגיה מחצבים (סימול: רותם אנרגיה יה"ש) השותפות שהונפקה בבורסה של ת"א לפני כשנה ובשלושת החודשים האחרונים עלתה בכ- 180%. זאת, בין השאר לאור ההתעוררות העולמית בכל הקשור לבעיית הפלסטיק והפתרונות הנדרשים לטיפול בבעיית ההטמנה. שותפות רא"מ מתכננת להקים במישור רותם מתקנים להפקת נפט וחשמל אשר יוזנו בפצלי שמן יחד עם פסולת פלסטיק עירונית, שכיום נשלחת להטמנה.

השותפות חתמה שורה של הסכמים עם ורידיס ויעקבי במסגרתם היא תרכוש מהם כ- 200,000 טונות פסולת פלסטיק ממוינת מדי שנה, המהווים כ- 20% מהיקף פסולת הפלסטיק המיוצרת בישראל מדי שנה.
השותפות הוקמה ע"י השותף הכללי נורתווד, בשליטתה של משפחת קאסלה, משפחת תעשיינים אוסטרלים. בנובמבר, 2018, לאחר שהפרויקט עבר כברת דרך משמעותית, הונפקה השותפות בבורסה בתל אביב. כיום, שנה מההנפקה, השותפות כבר השלימה שורה של אבני דרך המציבים את הפרויקט להקמת מתקנים לייצור נפט וחשמל, במקום מתקדם יותר בכל האספקטים לרבות: סביבה, רגולציה, הנדסה ופיננסים.

ביום חמישי האחרון ערכה השותפות את כנס המשקיעים הראשון שלה, בהשתתפות עשרות משקיעים ואנליסטים ובכללם מפסגות, IBI, מיטב דש, דיסקונט חיתום ואחרים. בכנס השתתפו ד"ר יעקב מימרן, יו"ר השותפות, ג'אק סבג, מנכ"ל השותפות, ח"כ ויו"ר ועדת הכלכלה לשעבר איתן כבל שמונה לאחרונה לדירקטור בשותף הכללי, ד"ר ישעיהו בר אור לשעבר המדען הראשי במשרד להגנת הסביבה, רעיה זלוטניקוב – הגיאולוגית הסביבתית של השותפות, רו"ח ועו"ד רפי דיין CFO השותפות ושגיא בן סימון שותף בפירמת "בטא פינאנס", מי שהכינה את המודל הכללי של השותפות.

בפתח הדברים אמר איתן כבל, שהצטרף לאחרונה לדירקטוריון השותפות, כי החליט להצטרף לדירקטוריון רק לאחר שבחן את ההיבטים הסביבתיים ולאחר שווידא כי פעילות פצלי השמן של השותפות אינה דומה לנעשה בארה"ב, ברמת הגולן או בחבל עדולם ואינה כוללת חימום הקרקע או פראקינג. "הנהלת השותפות מחויבת לסביבה. למרות הגידול במקורות האנרגיה האלטרנטיביים, הצורך בנפט לא יעלם במאה השנים הקרובות. השאלה היחידה היא מה מקורו, וכאן נכנסת לתמונה השותפות. רא"מ מציעה פתרון ממשי לבעיית פסולת הפלסטיק של ישראל והבשורה שלה היא שילוב של אנרגיה וסביבה, גם כשמדובר באנרגיה פוסילית.

הפתרון של רא"מ בטיפול בפסולת פלסטיק הוא דרמטי למדינת ישראל והשלב הראשון הוא רק ההתחלה".
ג'אק סבג, מנכ"ל השותפות ציין כי "אנחנו נמצאים בתקופת ביניים שבה מצד אחד ישנה התעוררות למודעות בכל הקשור לאיכות הסביבה ולבעיית הפלסטיק ומצד שני קיים הרצון של כולנו לשמור על נוחות, הרגלי צריכה ואיכות חיים. כאן נכנסים לתמונה המתקנים של רא"מ שיספקו, בשלב הראשון פתרון לכ- 200.000 טון פסולת פלסטיק בשנה שהם מעל 20% מסך הפסולת פלסטיק המיוצרת בשנה בישראל".

הסוגיות המעניינות ביותר בכל הקשור לשותפות רא"מ הן הסוגייה הסביבתית והסוגייה הפיננסית. בתחום הסביבתי נדונו הן הפתרון אותו תספק שותפות רא"מ לבעיית פסולת הפלסטיק והן היבטים סביבתיים הקשורים בפצלי השמן. סוגיה שניה קשורה להיבטים הפיננסיים של השותפות ולהצפת הערך.

הפאנל הראשון בכנס המשקיעים עסק בהיבטים הסביבתיים כאשר ברור שלמרות הגידול במקורות האנרגיה האלטרנטיביים, הצורך בנפט לא יעלם במאה השנים הקרובות. השאלה היחידה היא מה מקורו, וכאן נכנסת לתמונה השותפות. שותפות רא"מ עושה שימוש בשני מרכיבים מרכזיים: משאב בלתי מנוצל - פצלי השמן. פצלים שיכרו במכרה פתוח, המהווה טפל לפוספט. המרכיב השני הוא פסולת הפלסטיק שתסופק ממתקני המיון בהתאם למערך הסכמים. למעשה רא"מ תיתן פתרון סביבתי לכ- 20% מפסולת הפלסטיק בישראל.
רבות דובר בעבר על נושא פצלי השמן. במה שונה שיטת הפקת הנפט בפרויקט של רא"מ משיטת ההפקה בעמק האלה?

ד"ר יעקב מימרן: בעמק האלה פצלי השמן נמצאים בעומק מאות מטרים מתחת לפני השטח, ולכן, להבדיל מרא"מ ובהעדר אפשרות של כריה פתוחה, הטכנולוגיה שהוצעה להפקת נפט מהם שונה לחלוטין ומבוססת על חימום הפצלים בתת הקרקע, הפקת הנפט בעומק, ולאחר מכן שאיבתו.

בשטח תגלית של רא"מ במישור רותם פצלי השמן נמצאים בסמוך לפני השטח, תנאי המאפשר כרייה פתוחה בעומקים רדודים כמו בכל מחצבה. הפצלים יועברו במצבם הגולמי מהמכרה באמצעות מסוע למתקני הפקה שיוקמו בסמוך לשטח המכרה, בהם יופקו נפט וחשמל בתנאים סגורים ומבוקרים.

מה ההבדל בין הפקת הנפט מפצלי שמן בארה"ב, בשיטת הפראקינג, לפצלי השמן בפרויקט של שותפות רא"מ?

ד"ר יעקב מימרן: בארה"ב שיטת הפקת נפט מפצלי שמן מתייחסת לשיטה אחרת לעומת השיטה של רא"מ. הנפט מפצלי שמן בארה"ב הינו נפט נוזלי לכוד הנמצא בשכבות עמוקות, דורשי ביצוע סידוק הידראולי (Fracking) לשם שחרורו ולאחר מכן ביצוע קידוחי הפקת הנפט. טכנולוגיית זו דורשת שימוש בכמויות גדולות של מים המוחדרים לקרקע בלחץ גבוה יחד עם כימיקלים העלולים לזהם ולערער את תת הקרקע.
שיטת ההפקה של רא"מ היא השיטה המבוססת על כריית הפצלים במכרה פתוח בדומה לכל שאר המחצבות בארץ וללא שימוש בסידוק הידראולי וקידוחי הפקה.

אם הינו משאירים את הפצלים במקום, היינו חוסכים פליטות אבק נוספות לאוויר?

רעיה זלוטניקוב: במשך למעלה מ- 25 שנים מתקיימת במישור רותם כריית פצלי שמן בדומה לכריית מרבצים אחרים, כך שלא מדובר כאן בכריה של מרבץ חדש. בנוסף, שטח התגלית של השותפות סובב מכרה פעיל לפצלי שמן ופוספטים שבו, אגב, מתבצעת כרייה באופן קבוע כך שלא מדובר כאן בפתיחת מכרה חדש והוספת מקור לפליטות אבק באזור.

יתרה מכן, כיום חברה אחרת הכורה פוספטים באזור צריכה להסיר את שכבות פצלי השמן הרבודות מעל הפוספטים ולהשאיר את הפצלים בשטח. כריית פצלי השמן על ידי רא"מ תאפשר כרייה משולבת שלי שני המרבצים תוך הגעה מהירה יותר לשכבת הפוספטים ולאחר השלמת הכרייה על ידי שתי החברות יתאפשר שיקום מכרה.

מה הפתרונות המוצעים כיום לטיפול בפסולת פלסטיק בישראל?
ד"ר ישעיהו בר אור: פלסטיק מהווה איום גדול על הסביבה, רוב סוגי הפלסטיק אינם מתכלים ויחד עם זאת חומרים אלה זולים ועמידים. נושא המחזור בעולם נכשל. סין סגרה את שעריה לקבלת פסולת פלסטיק, תעשיית מחזור הבקבוקים ברמת חובב הפסיקה לפעול ולמעשה אין כיום מענה ממשי לבעיית פסולת פלסטיק ההולכת ומתרחבת מדי שנה, הבקבוקים מיוצאים כיום לתורכיה. רוב פסולת הפלסטיק בישראל מוטמנת ובכך שאנו ממשיכים להטמין פסולת פלסטיק, אנו ממשיכים לפגוע בסביבה שלנו. הגיע הזמן שניקח אחריות על הסביבה שלנו. טכנולוגיות של ייצור נפט מפסולת פלסטיק נעשות יותר ישימות בזכות הקמת תחנות מיון פסולת.

הצורך הדחוף בצמצום היקף ההטמנה של פסולת הביא ליוזמת המשרד להגנת הסביבה להקים מתקנים להשבת אנרגיה אשר ישלימו את המחזור. מתקני רא"מ יספקו פתרון משלים לתוכנית המשרד להגנת הסביבה על ידי השבת אנרגיה מפסולת פלסטיק אשר תביא לצמצום משמעותי בהיקף הבעיה הסביבתית.

בעולם של אנרגיות מתחדשות, כיצד רא"מ תורמת לסביבה בייצור נפט?

ד"ר ישעיהו בר אור: מדי שנה רא"מ תעשה שימוש בכ- 200,000 טון של פסולת פלסטיק, אשר כיום מוטמנת ומהווה בעיה סביבתית חמורה. כמות זו מהווה כ- 20% מסך של כ- 970,000 טון פסולת הפלסטיק השנתית המיוצרת בישראל. לרבות מוצרי אריזה, כלים חד פעמיים, רכיבי רכב, צנרת השקיה, יריעות חממה משימוש חקלאי ועוד. זרמי פסולת אלה ניתנים, ברובם, למיחזור מלא או חלקי, אולם בעידן מחירי נפט נמוכים אין למיחזור כדאיות כלכלית. מאידך, לפסולת הפלסטיק יש ערך קלורי גבוה (שהרי הפלסטיק מיוצר מנפט), וניתן להשיב אותה כמקור ליצור אנרגיה, לרבות דלקים, קיטור וחשמל. פלסטיק מיוצר מנפט וגז, פסולת הפלסטיק שתשמש את רא"מ תושב בתהליך הייצור לנפט וכך מתקני רא"מ יעשו בעצם "הנדסה לאחור" לפלסטיק, ישתמשו בו כחומר גלם לייצור נפט ובכך תגדיל משמעותית את תפוקת הנפט ותשפר את איכותו. הפתרון שיספקו מתקני רא"מ הינו פתרון משלים לתוכנית של משרד להגנת הסביבה להקמת מתקנים להשבת אנרגיה מפסולת.

ראם מפרסמת שהיא עושה שימוש בתהליך הפירוליזה. מה זה פירוליזה ומדוע היא עדיפה על שריפה לשם הפקת אנרגיה מפלסטיק?

ד"ר ישעיהו בר אור: פירוליזה הוא תהליך פירוק של חומר אורגני על ידי חימומו לטמפרטורה גבוהה ללא שריפה (ללא נוכחות חמצן). מבחינה סביבתית פירוליזה של פסולת פלסטיק עדיפה על טיפול בפסולת בשריפה משום שתהליך השריפה המקובל פולט לאוויר פחמן דו חמצני (גז חממה) ואדי מים. בנוסף, נפלטים לאוויר חלקיקים (מזהמי אוויר בפני עצמם), תחמוצות חנקן וגופרית, חומצת מלח (הידרוכלורית), מתכות כבדות, דיאוקסינים (חומרים אורגניים רעילים ביותר) ועוד. מתקני רא"מ יפיקו את האנרגיה מפצ"ש ופסולת הפלסטיק באמצעות פירוליזה.

אחד התוצרים של הליך ההפקה הוא "אפר פצלים", איך רא"מ מתכוונת להפוך את האפר למקור רווח נוסף?
ד"ר ישעיהו בר אור: לאפר פצלי שמן מתחנת כח שעובדת במישור רותם יש כיום מספר שימושים: אפר גס משמש כחול חתולים ומצע לרפתות – כ- 20% מהכמות השנתית. אפר דק למיצוב חומצות – כ- 3% מהכמות השנתית. כמו כן, אפר יכול לשמש כתוסף לתעשיית מלט ובטון, כחומר מצע לבנית תשתיות ועוד. רא"מ תשאף לפתח שווקים חדשים לאפר המופק.

אבל מה עם ההתנגדות לשימוש בדלקים ממקור פוסילי, המביאים לפליטת גזי חממה?
ד"ר ישעיהו בר אור: ישראל משתמשת בכל שנה בדלקים כגון נפט, פחם, גז ועוד. מבחינה אנרגטית, סך כל הדלקים שווה ערך לכ- 31 מליון טון נפט. מתוך זה, כ- 54% הם נפט ומוצריו. גם אם נגיע בעשורים הבאים להיקף שימוש באנרגיה מתחדשת של כ- 90% (מה שאינו ריאלי, בהעדר מקורות לאנרגיה ממים זורמים או מרוח בהיקף משמעותי), עדיין יהיה צורך בכ- 2 מיליון טון נפט ומוצריו. את הצורך הזה יכולה למלא, באופן חלקי (כ- 15%) הפקת מוצרי אנרגיה מפצלי שמן מקומיים, תוך חסכון ביבוא, הכולל גם הפחתת פליטת גזי חממה כתוצאה מיתור חלק מהשינוע הבינלאומי של הנפט. חשוב לציין כי הוספת פסולת הפלסטיק לפצלים מביאה לפליטה סגולית של גזי חממה הדומה לזו של גז טבעי. כידוע, השימוש בגז טבעי במקום פחם או דלקים נוזליים נחשב, בישראל ובעולם, כשלב ביניים הכרחי עד אשר תגיע האנושות לשיעור שימוש גבוה באנרגיות מתחדשות. שלב ביניים זה צפוי להמשך לפחות מספר עשורים.

הפאנל השני בכנס המשקיעים של רא"מ עסק בהיבטים הכלכליים של השותפות ובשלבים הצפויים בדרך לסגירה פיננסי שתאפשר את יציאתו של הפרוייקט לדרך. בפאנל השתתפו רפי דיין, סמנכ"ל הכספים רא"מ ושגיא בן סימון שותף בפירמת "בטא פינאנס".

מהו ההמודל הפיננסי של השותפות?
רפי דיין סמנכ"ל הכספים בשותפות: המודל הפיננסי שהוכן על ידי בטא פינאנס מתבסס על מכלול העבודות שבוצעו עד כה וכולל מימון במתכונת של סגירה פיננסית כמקובל בענף התשתיות והאנרגיה. המודל כולל תקופת הקמה של כ- 3 שנים ותקופת הפקה של כ- 28 שנים. עלויות ההקמה ועלויות התפעול מבוססות על הצעות מחיר שקיבלה השותפות ועל אומדנים מקצועיים. על פי המודל הכלכלי, ההכנסות הצפויות לשותפות כוללות מכירות שנתיות הנאמדות בכ- 1.5 מיליון חביות נפט בשנה ומכירת חשמל מתחנת כוח בהספק של כ- 60-70 מגוואט ומכירת חשמל לרשת בהתבסס על אסדרת SMP כפי שפורסמה במרץ האחרון.

בהקשר זה ראוי לציין כי המודל הכלכלי של השותפות אינו לוקח בחשבון קבלת מענק ממשלתי כלשהו. יחד עם זאת, בהתאם להתקדמות הפרויקט אנחנו נבקש לבחון קבלת מענקים הן בהיבט הסביבתי והן בהקשר לתעסוקה.

בשורה התחתונה, בהתבסס על מחיר חבית נפט מסוג ברנט במחיר של 60 דולר, השותפות צופה הכנסות שנתיות המוערכות כ- 92 מיליון דולר ושיעור EBITDA המוערך בכ- 52 מיליון דולר. בשקלים מדובר במחזור שנתי של כ- 320 מיליון ₪ ו- EBITDA של כ- 180 מיליון ₪ בשנה. ניתן לראות שכבר ב-55 דולר שיעור ה-EBITDA המוערך עולה על 50% מהכנסות.

אחת ההנחות עליהן מתבסס המודל הפיננסי הוא מחיר הנפט. על פי המצגת עלות הפקת החבית הינה 37 דולר, מה המשמעות?

רפי דיין: ה-Breakeven הוא למעשה המחיר הנמוך ביותר של חבית נפט מסוג ברנט בו המתקנים מסוגלים לשרת את החוב יחד עם תשואה מינימלית. במחיר חבית נפט מסוג ברנט של 37 דולר המתקנים משרתים חוב ועדיין ישנה תשואה מינימלית.

אנחנו מצליחים להגיע ל-Breakeven כזה נמוך בשל מספר סיבות: השימוש בפסולת פלסטיק, המאפשר הפקה של יותר חביות נפט, עלויות כריה נמוכות בשל אופי מרבץ פצלי השמן בשטח הרישיון הנמצא בשכבות עבות הקרובות לפני הקרקע כאשר הרישיון שלנו סובב מכרה פעיל והסכם לשיתוף פעולה עם בעל זכויות כרייה במישור רותם על פי ההסכם אנחנו נחלוק את עלויות הטפל המשותף. בנוסף, ההכנסות ממכירת החשמל מהוות עוגן חשוב במודל ההכנסות של השותפות.

כיום טרם הפעילות המסחרית, למה אנחנו יכולים לצפות?
רפי דיין: כל הפעולות שלנו מכוונות לסגירה פיננסית כך שכל הסכם מזכר הבנות, הסכם והיתר מקרב אותנו לשם. במחיר של 60 דולר אנחנו מדברים על שווי המוערך בין כ- 68 מיליון דולר לכ- 80 מיליון דולר בשיעורי היוון של 11-12%. למעשה בשקלים מדובר על טווח של כ- 240 עד כ- 280 מיליון ש"ח. עד להגעה לסגירה פיננסית, מבחינת הצפת ערך, אפשר להשוות את הפרויקט, בהבדלים המתבקשים כמובן, לתגליות לוויתן או תמר. לתגלית תמר לקח כ- 5 שנים עד להפקה המסחרית, עובדתית הייתה הצפת ערך ששקפה התקדמות בפרויקט מבלי שנמכרה יחידת BTU אחת של גז.

מדובר בפרוייקט מימון גדול בקנה מידה מקומי. מי המועמדים למימון פרויקט כזה?
שגיא בן סימון: כל הבנקים הגדולים מועמדים – פועלים, לאומי, מזרחי ודיסקונט וכמובן בנקים זרים ומאחורי המארגן סביר שיצטרפו מספר בנקים ומוסדיים, ישראלים וזרים.

האם ישנן דוגמאות לסגירה פיננסית של פרויקט להפקת אנרגיה מפצלי שמן?
שגיא בן סימון: אחד הפרויקטים הגדולים בעולם להפקת אנרגיה מפצלי שמן מוקם ממש לידנו, בירדן. המדובר בתחנת כוח בעלות הקמה של כ- 2.1 מיליארד דולר* כאשר ייצור החשמל צפוי להתחיל כבר ב- 2020. התחנה תעבוד על בסיס טכנולוגיה אסטונית. הפרויקט ממומן במתכונת של סגירה פיננסית בשיעור של כ- 80% באמצעות קונסורציום של בנקים סינים שיעניקו לו חוב בסך של כ- 1.6 מיליארד דולר.

* למיטב ידיעת השותפות