בעקבות תביעתה של פייסבוק את קבוצת NSO

HIT מכון טכנולוגי חולון

הרשתות החברתיות הפכו כבר מזמן לשגרת חיינו, אנשים בכל העולם משתמשים במגוון הרשתות החברתיות כפלטפורמה להנגשת מסרים פרטיים, אישיים, מקצועיים ומסחריים.

בעולם שלפני הרשתות החברתיות העברת מסר למספר גדול של אנשים היה כרוך במציאת גורם מקצועי מתאים, תהליך לא קצר של איפיון וכמובן תשלום רב, בדרך כלל גם היה מדובר במסר מקומי ברמת מדינת המפרסם, פרסום בינלאומי היה שמור רק לחברות ענק.

העובדה שברוב הרשתות החברתיות פתיחת חשבון אינה כרוכה בתשלום והעובדה כי הפלטפורמה מחברת אנשים מכל העולם, גרמה להרבה אנשים להבין את קלות יצירת והעברת מסרים במאסה גדולה ואת היכולת להפיץ את המסר למספר עצום של אנשים, כל זאת ללא צורך במומחה תוכן וללא צורך בתשלום.

פייסבוק הייתה החלוצה ביצירת רשת חברתית גלובאלית המאפשרת חיבורם של אנשים מכל רחבי העולם. בעקבות הפופולאריות של ווטסאפ (WhatsApp) והפלטפורמה החברתית שלה להעברת מסרי טקסט, תמונות, קבצי אודיו ווידיאו, שיחות קוליות מבוססות אינטרנט (VOIP – Voice Over IP) ויצירת קבוצות של מספר משתמשים, רכשה פייסבוק בשנת 2014 את ווטסאפ (WhatsApp) ובכך יצרה לעצמה פלטפורמה משלימה של העברת מסרים.

מהרגע שבו הבינו אנשים את היכולות הגלומות ברשתות החברתיות הפכו הפלטפורמות יותר ויותר מנוע של אנשים פרטיים ושל ארגונים להעברה ויצירת מסרים לא רק פרטיים ועסקיים אלא גם יצירה של קמפיינים פוליטיים ויצירה של פייק-ניוז (Fake News)

NSO היא חברה שחלק מאנשיה הם יוצאי יחידות הסייבר של צה"ל. צה"ל, כמו צבאות אחרים בעולם החל לפני יותר משני עשורים לפתח את הסייבר לרמת שימוש צבאי למטרות השגת מודיעין על היריב. האנשים המשרתים ביחידות אלו מגיעים לרמות הבנה עמוקה מאוד של עולם המחשב והרשתות. מדינת ישראל בכלל וצה"ל בפרט מיצבו עצמם בשנים האחרונות כמעצמת סייבר. NSO מפתחת יכולות וכלי סייבר המיועדים לרכש ושימוש על ידי ארגוני אכיפה של מדינות בלבד ומוצריה אינם נמכרים לגופים פרטיים, היכולות מפותחות בחברה על ידי חקר התנהגויות של אפליקציות ותוכנות בזמן התקנה ופעולה ומציאה של נקודת תורפה בה התוכנה מבצעת פעולה שמאפשרת גם לתוכנה "חיצונית" אחרת להיכנס ל"מרחב הפעולה" שלה ולהשפיע בצורה שבה היצרן המקורי לא התכוון, בדרך כלל מדובר על פגיעות כלשהיא שלא אובחנה במהלך הפיתוח והבדיקות של התכנה.

היכולת המיוחסת לתקיפה הנוכחית פותחה כפי הנראה בNSO על בסיס פגיעות (Vulnerability) כלשהיא שחקרו ומצאו באופן בו מתבצעות שיחות הוידאו של ווטסאפ, הפגיעות שנמצאה מאפשרת החדרה של רוגלה דרך שיחת וידיאו תמימה ובכך ניתן להאזין ו/או לקבל שליטה מרחוק על מכשיר המובייל של המותקף. במקרה המדובר קרבן התקיפה אפילו לא היה צריך לענות לשיחת הוידאו ועצם המצאותה של ווטסאפ על מכשירו הספיק על מנת לגרום לתקיפה להתרחש.

השילוב של שימוש עצום ברשתות חברתיות מחד וחברות שמייצרות כלי סייבר מאידך, מאפשר לגורמים מסויימים ליצור מסרים שנראים אמינים ולגרום לקורבן "ללחוץ קליק" ומאותו רגע לקבל שליטה על מכשירו.