ארגון התאגידים של סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים ואיגוד לשכות המסחר עתרו הבוקר לבג"צ נגד שר האוצר, מנהל רשות המיסים-מינהל המכס ושר התקשורת

להפסיק את ההעדפה הפסולה של חברת הדואר ולהחיל ולאכוף גם עליה באופן שוויוני את קיום הדרישות החוקיות ביבוא, על פי פקודת המכס ודיני היבוא, כשם שהן מוחלות ונאכפות על כל העוסקים ביבוא
מינהל המכס מעניק לחברת דואר ישראל הקלות רגולטוריות פסולות - שריח עז של אי חוקיות נודף מהן - ומעמיד את כל שאר העוסקים בייבוא בנחיתות אינהרנטית. לא תהיה שום אפשרות לתחרות אמיתית, כל עוד מופר ברגל גסה אחד העקרונות המקודשים של המשפט הישראלי הוא עיקרון השוויון.

לטעמנו, אין למינהל המכס סמכות להעניק הקלות רגולטוריות אלו לחברת דואר ישראל והדברים חמורים שבעתיים עת יד אחת של הריבון (מינהל המכס) מעניקה יתרון ליד אחרת של המדינה (הדואר, חברה ממשלתית) ויוצרת תנאי תחרות לא הוגנים מול המגזר העסקי.

כידוע, אור השמש הוא המחטא הטוב ביותר, אבל מינהל המכס מסרב לחשוף את ההסכם שנחתם מול חברת דואר ישראל למרות שלשכת המסחר פנתה למינהל המכס בצורה רשמית על פי חוק חופש המידע.

ארגון התאגידים של סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים ואיגוד לשכות המסחר עתרו הבוקר (2.10.19) לבג"צ (מס' עתירה 6434/19) נגד שר האוצר, שר התקשורת, רשות המסים-מינהל המכס, בדרישה למתן צו על תנאי להפסיק את ההעדפה הפסולה שניתנת לדואר ישראל בייבוא טובין לישראל.

העתירה הוכנה והוגשה ע"י עוה"ד שמואל גרוסמן ועוה"ד רועי גלעד, בסיוע עוה"ד שלומי לויה, סמנכ"ל משפט באיגוד לשכות המסחר.

לדברי אמיר שני, ארגון התאגידים של סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים וסגן נשיא איגוד לשכות המסחר: "ההתנהלות הזו של רשות המכס יוצרת אפליה פסולה וחמורה בין חברת הדואר לבין היבואנים, סוכני המכס, חברות השילוח הבינלאומי, חברות הבלדרות וכל מי שעוסק ביבוא טובין לישראל שאינו חברת הדואר, ומסכלת תחרות חופשית ושוויונית בין חברת הדואר ל"שחקני" המגזר העסקי."

לדברי עו"ד שלומי לויה, סמנכ"ל משפט באיגוד לשכות המסחר: הגיע הזמן שמדינת ישראל תנהג בכל העוסקים בייבוא בצורה שוויונית ותיגדע האפליה הפסולה לטובת חברת דואר ישראל. לא ייתכן שיד אחת של המדינה (מינהל המכס) מעניקה הקלות רגולטוריות – שריח עז של חוסר חוקיות נובע מהן – ליד אחרת של המדינה (דואר ישראל היא חברה ממשלתית) תוך יצירת תנאי תחרות בלתי שווים באופן ברור אל מול שאר העוסקים בייבוא. חמורה לא פחות העובדה, שמינהל המכס סירב להעביר את ההסכם שעיגן, כך נראה, את אותן הקלות רגולטוריות לחברת דואר ישראל וזאת למרות בקשה רשמית שהוגשה על ידי לשכת המסחר באמצעות חוק חופש המידע. מי שאין לו מה להסתיר יודע היטב, כי אור השמש הוא המחטא הטוב ביותר.

מהעתירה עולה כי, חברת דואר ישראל היא חברה ממשלתית, בבעלות ובשליטה מלאה של מדינת ישראל, ויעודה על פי חוק הדואר הוא מתן "שירותי דואר" וטיפול ב"דברי דואר" ולא עיסוק ביבוא מסחרי. על אף שיעודה הוא טיפול בדברי דואר, הפכה בייחוד במהלך השנים האחרונות חברת דואר ישראל ל"שחקן מוביל" ביבוא טובין מסחריים לישראל כשהיא קושרת הסכמים מסחריים בינה לבין חברות סחר בינלאומיות ליבוא והפצת הטובין בישראל.

בעוד שמדינת ישראל, באמצעות מינהל המכס, אוכפת על כל העוסקים ביבוא את הדרישות החוקיות שעניינן להבטיח את בטיחות השימוש בטובין המיובאים ותשלום מיסי היבוא, על פי פקודת המכס ודיני היבוא, היא פוטרת את חברת דואר ישראל שבבעלותה מדרישות אלו.

מדינת ישראל, באמצעות מינהל המכס יצררה לחברת דואר ישראל שבבעלות המדינה "מסלול ירוק", בלתי חוקי, ביבוא, הפוטר את חברת הדואר מכל דרישה או בדיקה ממשיים, הנדרשים ונאכפים על כל העוסקים ביבוא שאינם חברת דואר ישראל. המדינה מודה בקיומו של הסכם בינה לבין חברת דואר ישראל, אך מסרבת לדרישת לשכת המסחר לחשוף אותו.

עוד עולה מהעתירה כי, עצם התחרות האגרסיבית ביבוא טובין שמקיימת מדינת ישראל, באמצעות דואר ישראל, מול המגזר העסקי מעורר קושי עקרוני באשר לשאלה האם המדינה צריכה להיכנס לתחומים בהם פועל המגזר העסקי. כאשר מוסיפים לכך את ההעדפה הפסולה והבלתי חוקית בה נוהג מינהל המכס בחברת דואר ישראל וזאת באמצעות מתן פטור בלתי חוקי מדרישות חוקיות ביבוא, בה בשעה שאותן דרישות מוטלות ונאכפות על המגזר העסקי וכל יתר העוסקים ביבוא, הדברים הם בבחינת התנהלות שאי אפשר להשלים עמה וחובה לעקור מן השורש.

"מדינת ישראל מנהלת תחרות עסקית, קשה ואגרסיבית, מול המגזר העסקי, כשהיא מנצלת לרעה את כוחותיה וסמכויותיה כריבון על מנת לפטור את המתחרה מטעמה, דואר ישראל, מדרישות רגולטוריות מהותיות, ובעת ובעונה אחת להחיל אותן על יתר "השחקנים" העוסקים ביבוא. היעלה על הדעת לנהל תחרות בלתי הוגנת ובלתי שוויונית כזו? "

על רקע זה, אין להתפלא על כך שחברת הדואר הצליחה למצב את עצמה כ"שחקן מרכזי" בפעילות היבוא ועל "בחירת" ענקית הסחר אמזון וחברות סחר בינלאומית נוספות, בחברת הדואר כמי שתטפל ביבוא המסחרי שלהן לישראל. "מדוע לא ינצלו חברות הסחר את "יתרונה" העצום של חברת הדואר, שפטורה מכל רגולציה של ממש? היעלה על הדעת שחברות הסחר ידחו את הצעת חברת הדואר לנצל את "המסלול הירוק" שהעניק לה, ורק לה, מינהל המכס? "

על כן, העותרות דורשות, כי בית המשפט העליון יורה למדינה להפסיק את העדפתה הפסולה של חברת דואר ישראל ולהחיל ולאכוף גם עליה באופן שוויוני את קיום הדרישות החוקיות ביבוא, על פי פקודת המכס ודיני היבוא, כשם שהן מוחלות ונאכפות על כל העוסקים ביבוא.