לקראת יום העצמאות ה-75, משרד החקלאות מפרסם את נתוני צריכת הבשר המקומית

מניתוח של החטיבה למחקר, כלכלה ואסטרטגיה במשרד החקלאות עולה כי הישראלים צרכו בשנת 2022 כ-196 אלף טון בשר.

כמות צריכת בשר הבקר בישראל לנפש עומדת בממוצע על 20.9 ק"ג בשנה, גידול של כ- 6% ביחס לשנת 2021.

עוד עולה מהניתוח כי בשבוע העצמאות ישנה עלייה של 50% בכמות הבשר הנמכרת ברשתות השיווק בהשוואה לשבוע רגיל בכלל קטגוריית הבשר ועלייה של פי שלושה בקטגורית "בשר על האש".

כאמור, צריכת הבשר בישראל לפי נתוני משרד החקלאות עמדה בשנת 2022 על כ- 20.9 ק"ג לנפש, בעוד ממוצע הצריכה במדינות ה- OECD נמוך מישראל ועמד על 14.2 ק"ג לנפש בלבד.

ארגנטינה מובילה במקום הראשון עם 36.9 ק"ג לנפש, במקום השני ארה"ב עם 25.3 ק"ג לנפש, ובמקום השלישי ברזיל עם 24.6 ק"ג לנפש .

את הבשר הטרי שנצרך בישראל ניתן לחלק לשלוש קטגוריות עיקריות:
1. בשר טרי שנשחט בישראל (39%) - מקורו ברפת החלב (13%) ומייבוא עגלים חיים (26%)
2. בשר מצונן מייבוא (15%)
3. בשר קפוא מייבוא (46%)
הבשר המצונן והבשר הקפוא, מגיעים לישראל לאחר שחיטה בחו"ל.

ומה לגבי מחירים? לפי נתוני סטורנקסט, המחיר הממוצע ברשתות השיווק של ק"ג בשר קפוא בשנת 2022 עמד על כ-42.7 ש"ח לק"ג בממוצע. מחירו הממוצע של נתח קדמי טרי ברשתות השיווק (חלקים קדמיים) היה 73.9 ש"ח לק"ג.

לאור הקושי שבהובלת המקנה והרצון לצמצמם את הפגיעה בבעלי החיים, מעודד המשרד ייבוא בשר מצונן בוואקום לאחר שחיטה.

בזכות שינוי שיזם משרד החקלאות שהוריד את שיעור המכס, לצד הארכת תוקף חיי המדף של בשר מצונן, לעד 85 ימים מרגע השחיטה ועד מועד השיווק המותר, מתאפשר כיום יבוא של בשר טרי ממדינות רבות ורחוקות יותר מבעבר.

זאת ועוד, בשנים האחרונות משרד החקלאות ופיתוח הכפר, משתף פעולה גם עם תעשיית הפודטק הישראלית, וחותר למציאת פתרונות חלופיים ומזינים לבשר ממקורות צמחיים.

לשם כך, השקיע המשרד בשנים האחרונות כ-4 מיליון ₪ במחקרים, פיתוחים וקולות קוראים לפיתוח חלבון אלטרנטיבי, לרבות על בסיס קינואה ואפונה, מתוך כוונה שבעתיד הנראה לעין הם יחליפו חלק מהביקוש לבשר.

במשרד החקלאות מדגישים לצרכנים: כאשר מדובר בבשר, אל תאכלו כל מה שמוכרים לכם בחנויות. יש להקפיד ולקנות בשר רק במקומות מורשים, בעלי רישיון עסק הנמצאים תחת פיקוח.

יש להקפיד על רכישת מוצר באריזה מקורית, כאשר היא סגורה, נקייה ונושאת תווית ובה גם תאריך ייצור ותאריך פג תוקף. בישראל, ישנם בתי עסק המוכרים בשר קפוא שהופשר ומציגים אותו כבשר טרי – זו עבירה על החוק. בשר "מופשר"- איכותו ירודה מבשר טרי.

בנוסף, יש בתי עסק שמתגאים ב"בשר מיושן". בפועל, כל סוגי הבשר חייבים בתהליך יישון (למעט בשר טחון או נתחים שמנים במיוחד), אחרת הבשר לא יהיה אכיל. על כן "בשר מיושן" אינו סיבה לשלם עליה יותר.

משרד החקלאות מספק טיפים וכללי אצבע שיסייעו לצרכנים לוודא שהם רוכשים ואוכלים בשר בקר טרי:
 בשר בקר טרי הינו אדום למראה אך חסר ברק (הברק הינו בד"כ סימן לתוספים כימיים שהוספו לבשר).
 נתח בשר בקר טרי משובח הינו בעל מראה משוייש (דומה למראה השיש).

 חשוב מאוד לשמור על שרשרת הקירור של הבשר. בשר טרי חייב להיות מוחזקים בטמפרטורת המקרר (4 מעלות). חשוב מאוד לא לתת לבשר להתחמם. לכן מומלץ לקנות אותם בסוף הקנייה, להגיע לבית ללא עיכובים ולאחסן אותו במקרר בהקדם האפשרי.

 יש לבדוק את טמפרטורת המקרר הביתי מידי פעם, בתאי הצינון הטמפרטורה צריכה להיות פחות מ- 4 מעלות ובתאי הקפאה 18- מעלות.

 אסור להקפיא מוצרים שהופשרו קודם לכן.
קיימים 4 כללי ברזל בהכנת המזון הביתי והם: ניקיון, הפרדה, בישול וצינון.

ניקיון: יש לנקות היטב את משטחי חיתוך הבשר, סכינים, וכלים אחרים שבאו במגע עם מוצרים שאינם מבושלים. כמו כן, חייבים לשטוף את הידיים בתדירות גבוהה במהלך הכנתם. לצורך הניקיון נשתמש בהרבה מים זורמים וסבון.

הפרדה: כלל חשוב מאוד הוא להפריד בין מוצרים גולמיים שלא עברו עדיין בישול למוצרים מוכנים למאכל כמו סלטים שנאכלים ללא טיפול נוסף או מוצרים מבושלים אחרי בישולם.

ההפרדה יכולה להיות הפרדת פיזית, כלומר לחיתוך עופות ובשר נשתמש במשטח חיתוך אחד ולשם חיתוך ירקות נשתמש במשטח נוסף או לחלופין הפרדה של המוצרים יכולה להיות במועדים שונים כלומר קודם מכינים את כל הסלטים ומוצרים מוכנים לאכילה אחרים ורק אחרי זה נתחיל בהכנת בשרים גולמיים.

בישול: בשלב זה משמידים חיידקים שיכולים להימצא בבשר. חייבים לבדוק שבסוף הבישול הבשרים יהיו מבושלים היטב ללא חלק נא.

צינון: אסור להשאיר מוצרים, מבושלים או ללא בישול בטווח טמפרטורות שבין 4 ל-65 מעלות, יותר משעתיים, מכיוון שבטווח זה החיידקים מתרבים במהירות יחסית גבוהה. אחרי בישולם יש לצרוך את המוצרים או לאחסנם במקרר.