למ"ס: הגירה שלילית מירושלים אשדוד וחיפה

אדריכל גיל שנהב צלם גיא גלעד

ירושלים, בירת ישראל, מדורגת במקום הראשון במאזן ההגירה הפנימית השלילית בישראל, כך עולה מאומדני האוכלוסייה הארעיים של הלמ"ס לשנת 2021, על פי הנתונים המתייחסים לישובים מעל 2000 תושבים, כ- 10,902 תושבים בחרו לעזוב את העיר בשנה האחרונה ומדובר במגמה שנמשכת מזה מספר שנים.
גם אשדוד מתאפיינת במאזן הגירה פנימית שלילי עם כ- 3,738 תושבים שבחרו לעזוב את העיר ובמקום השלישי העיר חיפה עם כ- 3,569 תושבים שעזבו את העיר. את בני ברק עזבו כ- 3,389 תושבים ואת תל אביב, העיר ללא הפסקה, עזבו כ- 2,872 תושבים. בחמישייה השנייה של הערים המובילות בהגירה שלילית מדורגות בהתאמה בת ים, חולון, בית שאן
באר שבע וראשון לציון

מצדו השני של הדירוג, העיר חריש מובילה במאזן ההגירה הפנימי עם 6,603 תושבים שנוספו לעיר בשנת 2021 ואחריה מדורגות, בית שמש עם תוספת של 4,025 תושבים, הרצלייה עם 2,925 תושבים, יבנה עם 2,898 תושבים וראש העין עם 2,500 תושבים. בחמישייה השנייה של הערים המובילות בהגירה חיובית מדורגות בהתאמה, טירת כרמל, עפולה, מודיעין-מכבים-רעות, נתיבות וגדרה.


מדי שבוע כמיליון מתושבי העולם עוברים מהכפר אל העיר

אדריכל גיל שנהב, מכנען שנהב אדריכלים מציין כי המאה ה- 21 מתאפיינת בעירוניות מוגברת. מדי שבוע כמיליון מתושבי העולם עוברים מהכפר אל העיר. המעבר לעיר נולד מההזדמנויות שהעיר מייצרת לתושביה. זאת יכולה להיות הזדמנויות לתעסוקה, לחינוך איכותי, לתרבות, לעסקים ואפילו לרומנטיקה ולפעילות ספורטיבית, בהתאם לצרכים של התושב בכל תקופה בחייו. עיר טובה היא עיר שמספקת הכי הרבה הזדמנויות לתושביה. במקרה של הגירה שלילית, פרנסי העיר צריכים לבדוק מה חסר במארג ההזדמנויות שהעיר מספקת לתושביה ושגורם לתושבים לעזוב ולפעול על מנת לשפר את המצב, ייתכן וזה מחסור במקומות בילוי, מחסור במקומות תעסוקה או מחירי דירות גבוהים שאינם מאפשרים לתושבים להמשיך ולהתגורר בעיר.

התחדשות עירונית כפתרון להגירה פנימית שלילית מערים ותיקות

ניר שמול מנכ״ל החברה לפיתוח והתחדשות עירונית , שניר מציין כי הפתרון ליצירת הגירה חיובית לערים ותיקות טמון בהתחדשות עירונית במרכזי הערים. ככל שיקודמו פרויקטים גדולים של התחדשות עירונית במרכזי הערים שיתרמו גם להגדלת ההיצע וגם לחידוש מתחמים שלמים כך תמנע הגירה שלילית ומעבר לשכונות חדשות בשולי הערים.
לדבריו, יש חשיבות לחיזוק מרכזי הערים והפיכתם לאבן שואבת לתושבים גם ככלי להגדלת ההיצע ויצירת יציבות במחירי הדירות וגם למניעת הזנחה של השכונות הוותיקות ומתן מענה חברתי וכלכלי לתושבים הגרים שם היום.

עו"ד דקלה מוסרי טל, לשעבר יו"ר ועדת ערר מחוז חיפה ובעלת משרד מוסרי, טל- עורכי דין מתייחסת לנתונים ומציינת כי מגמות ההגירה בין הישובים בישראל מושפעות ממספר גורמים, אשר משתנים בין עיר לעיר וייחודיים לה. עם זאת, אחד הגורמים הבולטים שזהה לכל הערים הסובלות מהגירה שלילית הוא עליית מחירי הדיור שיוצרת מצב שבו התושבים אינם יכולים להמשיך ולהתגורר באותה העיר.
סיבה נפוצה נוספת היא "הזדקנות" העיר. המבנים מתיישנים. דירות ללא ממ"ד וללא חיזוק והיעדר היצע של דירות חדשות.
רבים מן התושבים בוחרים לעבור לערים קרובות שבהן מחירי הדיור זולים יותר או שהיצע הדירות גדול יותר. למשל הגירה מחיפה לטירת הכרמל, קריות ונשר. מעבר מתל אביב לרמת גן או גבעתיים, או מאשדוד לאשקלון וכדו.
מנגד, ניתן לראות שקיימת הגירה חיובית לערים שבהן מתקיימת התחדשות עירונית משמעותית או שנבנות בה שכונות חדשות המגדילות את היצע הדירות החדשות בעיר.

לא כל הרשויות מעוניינות להגדיל את מספר התושבים

לדברי עו"ד דקלה מוסרי טל , בשנים האחרונות נוצר מצב שבו בניגוד לצרכים הלאומיים של הגדלת היצע הדירות לא מעט רשויות בעיקר באזורי הביקוש אינן מעוניינות להגדיל את היצע הדיור בשל מחסור בתשתיות ובשל העלויות הגבוהות של ציפוף הדיור והוספת תושבים. מגמה זו באה לידי ביטוי בהתנגדויות של רשויות לתוכניות עם צפיפות גדולה, התנגדות להסכמי גג להקמת שכונות חדשות והימנעות מאישור תוכניות התחדשות עירונית גדולות. זהו נושא שמחייב פתרון לאומי והתערבות ממשלתית שתעודד את הרשויות לבנות יותר.
השבוע משרד השיכון הודיע כי יסבסד דירות שייבנו בהתחדשות עירונית באזורי הביקוש. הערים שיחתמו על ההסכמים יקבלו מענק בגובה 25 אלף שקל לכל דירה שתקבל היתר בנייה בפרויקט של פינוי-בינוי או תמ"א 38 בשלוש השנים הקרובות, ובתנאי שיהיו לפחות 2,500 דירות כאלה בכל אחת מהערים, זהו צעד בכיוון הנכון אך נדרשים צעדים ממשלתיים נוספים שיאפשרו יצירת היצע גדול של דירות בהתאם לתחזיות הגידול של האוכלוסייה.