חותמים על גיוון בתעסוקה:

בכירי המשק הישראלי חתמו על אמנה לקידום שוויון הזדמנויות בעבודה
רעיית הנשיא, מיכל הרצוג: "אף גבר ואף אישה לא צריכים להיות פגיעים לתנודות בתעסוקה, מופלים ברמת השכר או להיות מוגנים פחות בכל הנוגע למקום עבודתם"

היום (יום א'), התקיים אירוע 'חותמים על גיוון בתעסוקה' בבית הנשיא בירושלים, במעמד כבוד נשיא המדינה, יצחק הרצוג ורעייתו, שרת הכלכלה והתעשייה, האלופה במיל' אורנה ברביבאי, נציבת שוויון הזדמנויות בעבודה, מרים כבהא ויו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד.

במסגרת האירוע, שותפים במגזר העסקי ובנציבות שירות המדינה חתמו על אמנה הקוראת להעסקה מגוונת בקרב כלל הקבוצות המרכיבות את החברה הישראלית ועל החזון לשוק עבודה מגוון. בין השותפים המובילים מר ארנון בר-דוד, יו"ר ההסתדרות, ד"ר רון תומר, יו"ר נשיאות המעסיקים והעסקים בישראל ומר דובי אמיתי, יו"ר נשיאות המגזר העסקי.

במסגרת האירוע נשאה דברים נשיאת בית הדין הארצי לעבודה השופטת ורדה וירט ליבנה והוצגו ממצאי סקר עמדות הציבור בנושא שוויון בעבודה שערכה נציבות שוויון הזדמנויות במשרד הכלכלה והתעשייה. כמו כן, נערך פאנל מקצועי על חשיבות הגיוון מנקודות מבט המגזרים השונים בהנחיית גב' עינת זינגר מנכ"לית BR ISRAEL והפורום הכלכלי החברתי ובמסגרתו לקחו חלק גב' איאת רחאל - מנהלת אגף גיוון בנש"מ, מר גיא שמחי - הממונה על תעסוקת אנשים עם מוגבלויות, לשכת יו"ר ההסתדרות, ד"ר מוחמד זחאלקה – מנכ"ל מפעל אלפא גייט ויו"ר הוועדה לחברה הערבית בנשיאות המעסיקים והעסקים וגב' רותי מרגלית – מנכ"לית ממביט.


רעיית הנשיא, מיכל הרצוג: ״כבר למעלה מ-10 שנים שהנציבות לשוויון הזדמנויות בעבודה ממלאת את תפקידה נאמנה, תפקיד שכולל גם קיומם של דו"חות, סקרים, ומהלכים פורצי דרך, מהסוג שמוצגים כאן היום. אף גבר ואף אישה לא צריכים להיות פגיעים לתנודות בתעסוקה, מופלים ברמת השכר או להיות מוגנים פחות בכל הנוגע למקום עבודתם בגלל שפת אמם, מוצאם או המגדר שלהם. כדי לשנות סדרי עולם, ונדרש פה שינוי בסדר גודל כזה, יש צורך במהלכים שכוללים את המשולש של המדינה – כמסדירה וכמעסיקה הדגולה במשק, של המגזר הפרטי ושל ארגוני העובדים״.

שרת הכלכלה והתעשייה, האלופה במיל' אורנה ברביבאי: "השוויון בתעסוקה הוא יעד אסטרטגי לאומי. לנוכח הפערים המאתגרים עלינו לשתף פעולה ולעודד מעסיקים להגברת הגיוון בתעסוקה, כדי להבטיח שוויון מלא לא רק בקבלת האחר, אלא גם ביצירת תנאי העסקה שווים, סביבת עבודה מאפשרת וכמובן הזכות להתפרנס בכבוד".

מרים כבהא, נציבת שוויון הזדמנויות בעבודה: "אנו בנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה במשרד הכלכלה והתעשייה פועלים באופן אקטיבי לצמצום פערים אלו בין היתר ע"י ליווי מעסיקים, ציבוריים ופרטיים כאחד בתכניות להטמעת שוויון. במסגרת מהלך זה, אנו קוראים ביחד עם השותפים לחברות, ארגונים ומשרדי ממשלה להצטרף אלינו למען שוויון אמיתי בשוק העבודה. האמנה עליה נחתום בעוד מספר ימים בבית הנשיא יחד עם הסתדרות העובדים וארגוני המעסיקים, מהווה קריאה לפעולה, לפרו אקטיביות ויצירת מהלכים שמהווים את הצעד הראשון בדרך לשינוי, ושבתקווה, יהדהדו בכל ארגון וחברה במשק הישראלי".

במסגרת נאומו הודה יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד לכל השותפות והשותפים שנכחו בטקס על כך שנרתמו לחזון ואמר: "שוק העבודה הוא תמונת ראי לחברה שלנו, והדאגה לגיוון בתעסוקה מהווה מפתח להתפתחות ולצמיחה שתגיע לכל קבוצות האוכלוסייה. גיוון זה לא רק עניין של מה פוליטיקלי קורקט ומה לא – אלא ערך חשוב שיכול לחזק את החברה הישראלית, לנקות אותה מגזענות ממוסדת ולנפץ דעות קדומות שאין להן מקום. כאנשים שנפלה בחלקם הזכות להוביל ולהשפיע, זו האחריות של כולנו לקדם מרחב ציבורי שבו כל אחד וכל אחת ירגישו בטוחים ויקבלו ביטוי שמכבד את הייחודיות שלהם".

יו״ר נשיאות המעסיקים והעסקים ונשיא התאחדות התעשיינים, ד״ר רון תומר: ״חברה חזקה יוצרת משק איתן. כמעסיקים שחיים בישראל, אנו פועלים להגביר ככל האפשר את הגיוון התעסוקתי שמייצר לכולנו עתיד טוב יותר, גם כחברה וגם לסביבה העסקית. יחד עם השותפים שלנו בממשלה נוכל לנקוט בצעדים נוספים שיבטיחו את המשך התגברות המהלך שיטיב עם כולנו. אנו המעסיקים עושים צעדים אקטיביים לשילוב בהקמה במקומות העבודה וגם בתפקידים הציבוריים אצלנו בנשיאות המעסיקים, כדי לשקף לחברה הישראלית את הגיוון והשילוב״.

יו"ר נשיאות המגזר העסקי, דובי אמיתי: "נשיאות המגזר העסקי רואה בגיוון התעסוקתי דוגמה מיטבית למקום בו נפגשים ערכים חברתיים, אינטרסים לאומיים ותועלות עסקיות. במישור החברתי והמשקי כאחד, המרקם החברתי הייחודי של ישראל, מחייב את הצבת ערך השילוב בכדי לאפשר צמיחה מכלילה ואת מיצוי הפוטנציאל התפקודי של המשק. על פי מיטב המחקרים- לגיוון התעסקותי יש ערך עסקי. במחקר משווה בינ"ל, נכון לשנת 2019 עלה כי חברות שבהן התקיים גיוון תעסוקתי אתני, הרווחיות הייתה של 36% יותר מהחברות בהן לא התקיים גיוון. אני מאמין ששילוב הכוחות שיצרנו בהקמת הפורום הכלכלי חברתי וה-Business Roundtabl ייצרו שינוי אמיתי ואני קורא לכל חברי במגזר העסקי - להוביל את ערך הגיוון לעולם המעשה".