כלכלת מצרים נמצאת במשבר כלכלי עמוק: בחודש ספטמבר 2023  האינפלציה (ששיעורה עמד על פחות מ- 5% עד שנת 2021), שברה שיא והגיעה לשיעור של ,38% ומאז ירדה בהדרגה לשיעור של כ- 30%. בינואר 2024 המטבע המקומי איבד כ-67% מערכו מאז שנת 2022 )יחס ההמרה של לירה מצרית לדולר צנח מכ-16:1 בשנת 2022 לכ- 49:1 בשנת 2024), וחוב המדינה הרקיע שחקים, ונכון ליוני 2023 עמד על כ- 165 מיליארד דולר.
מצרים מסתמכת במידה רבה על הלוואות חיצוניות והיא החייבת השנייה בגודלה של קרן המטבע הבינלאומית, עם הלוואות של מעל 21 מיליארד דולר. ההסלמה הצבאית בים האדום משפיעה על אחד המקורות המרכזיים של מצרים למטבע חוץ – אגרת המעבר בתעלת סואץ. בשנת 2023 הגיעו ההכנסות של מצרים מתעלת סואץ לשיא של כ-10.25 מיליארד דולר, בעוד שבינואר 2024 חלה ירידה של כ-47% בהכנסות מתעלת סואץ בהשוואה לתקופה המקבילה בשנת 2023, שכן התקפות של החות'ים על ספינות בים האדום גרמו לספינות לשנות את מסלולן.
לאור מצבה הכלכלי של מצרים, בינואר 2024 הוריד הבנק העולמי את תחזית צמיחת התמ"ג של מצרים בשנת הכספים 2022/23 (החל מה- 1 ביולי ועד ה30- ביוני) לכ- 3.8% (מ4%-), ואת התחזיות לשנות הכספים  2023/24 ו-2024/25 ל- 3.5% ו3.9%- (חלף תחזיות יוני 2023 שעמדו על 4 ו-4.75% בהתאמה).  גם קרן המטבע הבינלאומית, הורידה את תחזית הצמיחה של מצרים לשנת הכספים 2023/24 ל- 3% מתחזית של 3.6% 123 באוקטובר.  עם זאת, בחודש פברואר 2024 הודיע ראש ממשלת מצרים על חתימת הסכם עם האמירויות ולפיו מדינת המפרץ תזרים למשק המצרי כ-35 מיליארד דולר, בין היתר, באמצעות השקעות בפרויקטים שונים . בנוסף, בחודש מרץ 2024 הודיעה ממשלת מצרים, כי הגיעה להסכמה עם קרן המטבע הבינלאומית על תוכנית חילוץ בסך של 8 מיליארד דולר , וכן דווח, כי איחוד האירופי מכין חבילת סיוע בשווי 7.4 מיליארד אירו עבור מצרים, במטרה לתמוך בכלכלתה.
השחקנים המרכזיים בשוק הגז המצרי כוללים חברות ממשלתיות Egyptian -ו Egyptian Natural Gas Holding Company (EGAS)( תאגידים וכן( General Petroleum Corporation (EGPC) בינלאומיים, שבעיקרם כוללים את Eni המפיקה כיום כ-60% מתפוקת הגז הכוללת של מצרים , מפעילה את מאגר Zohr ואת מתקן ה-LNG Damietta, ולוקחת חלק בקידוחים חדשים )Nargis, X1- Orion), Shell המפעילה את פרויקט WDDM ואת מתקן ה-LNG ב-Idku ו - BP המחזיקה ב-Zohr ומפעילה את המאגרים WND ו-Atoll.
בשנת 2022 צריכת הגז במצרים הסתכמה בכ- 60.4 BCM, כאשר עיקר הצריכה, כ- 35- BCM הייתה בגין ייצור חשמל, כ-15- BCM תעשייה, כ3.5-- BCM מגורים, והיתר התחלק בין תחבורה, פטרוכימיים, בתי זיקוק ומגזרים אחרים. בשנת 2023 צריכת הגז במצרים הגיעה לכ-62.4 BCM עלייה קלה (כ- 3.3%) ביחס לתקופה המקבילה אשתקד.
מאז מאי 2023 תפוקת הגז של מצרים ירדה מתחת לביקוש המקומי, מה שמרמז על גירעון הגז החמור ביותר במצרים מאז 2017 (תחילת ההפקה ממאגר  Zohr).  בשנת 2023 תפוקת הגז במצרים הגיעה לכ-59.3  BCM (בהשוואה לכ-67  BCM בשנת 2022)
המצב צפוי להחמיר,  בשל העובדה שאין תגליות משמעותיות חדשות באופק, ולצד העלייה בביקוש, התפוקה המקומית צפויה לרדת עוד יותר. למיטב ידיעת החברה, על פי תחזית של Fitch BMI, צפויה ירידה הדרגתית בהפקת הגז במצרים, שתגיע לכ55.6- bcm בשנה עד 2028,  בעוד שהביקוש לגז צפוי לעלות לכ64.3- BCM בשנה עד .2028 שינוי זה מצביע על פער היצע -ביקוש הולך ומתרחב, המגיע לכ- 8.7 BCM ב- .2028 International Monetary Fund, World Economic Outlook Update (January 2024) Bloomberg, Egypt Unlocks $8 Billion IMF Loan to Ease Crisis With FX Float (March 6, 2024) 124 125 Financial Times, Brussels prepares €7.4bn aid package for Egypt (March 13, 2024) S&P Global, Eni makes ‘significant’ natural gas discovery offshore of Egypt (January 15, 2023) 126 The JODI Gas World Database 127 א - 77

על אף מאזן ההיצע-ביקוש ההדוק, מצרים מרחיבה את השימוש בגז, באמצעות יישום פרויקט לאומי לאספקת גז ליותר משקי בית.  בנוסף, ממשלת מצרים מקדמת שימוש בגז במגזר התחבורה, ומעודדת הסבת כלי רכב לגז טבעי. הרחבת הביקוש, המונעת מגידול באוכלוסייה ויוזמות ממשלתיות, בשילוב עם ירידה בתפוקה, עלולים להחמיר את גירעון הגז הקיים במדינה. פרויקטים קיימים שנמצאים כרגע בפעילות, ככל הנראה יוכלו רק לקזז את דלדול השדות המפיקים. מאז 2005,  פועלים במצרים שני מתקני  LNG: Damietta עם יכולת הנזלה של 5 מיליון טון בשנה (כ7- BCM  לשנה), ו-Idku, עם יכולת הנזלה של 7.2 מיליון טון בשנה (כ11- BCM לשנה).
בשנת 2022,  יצוא ה- LNG ממצרים הגיע לשיא של 10 שנים, ועמד על כ-7.14 מיליון טון. בשנת 2023, עקב ירידת התפוקה המקומית, ולמרות גידול בהיקפי יבוא הגז מישראל, יצוא LNG צנח ביותר מ-50%  לכ- 3.3 מיליון טון – פחות מ- 30% מסך הקיבולת של המתקנים . מחודש יוני 2023  פסק ייצוא ה LNG- ממצרים (למעט מטען אחד ביולי 2023) וחזר בהדרגה רק ברבעון הרביעי של 2023.  מצרים מייצאת LNG בעיקר לאירופה (69% ו- 63% מסך היצוא בשנים 2022 ו- 2023 בהתאמה), כאשר טורקיה הייתה הלקוחה הגדולה ביותר במשך שנתיים ברציפות.
העלייה בביקוש לחשמל, וכתוצאה מכך העלייה בצריכת הגז, מגבילים את יכולתה של מצרים לייצא LNG או לחתום על חוזים ארוכי טווח עם התחייבויות Pay-or-Take.  לכן, עיקר יצוא ה LNG- של מצרים מבוסס על הסכמי SPOT, דבר אשר בהתקיים תנאי שוק מסוימים, עלול לגרום להשבתה של מתקנים . מצרים מייצאת כיום LNG גז בצנרת לירדן (בכמות מועטה), ומייבאת כמויות גדלות של גז מישראל בשני נתיבים – EMG והמקטע הירדני של צינור הגז הערבי ) AGP). בשנת ,2022 מצרים נותרה יצואנית-נטו )קרי: ייצאה גז יותר מאשר ייבאה(, למרות שבחודשים יוני ואוגוסט היא ייבאה יותר גז ישראלי מאשר ייצאה LNG. עם זאת, בשנת 2023 המצב השתנה: מאז מאי Egypt Oil&Gas, Egypt Allocates EGP 3.5B for Natural Gas Deliveries in FY 2023/24 Budget (May 10, 2023) Ahram Online, Egypt converted over half a million vehicles to run on natural gas: Petroleum ministry (September 30, 2023) 129 GIIGNL Annual report 2023 130 ראו ה"ש 127 לעיל. Kpler א –

הצטרפו עוד היום לשירות האיתותים! למה אתה מחכה? לחץ כאן

אין לראות באמור לעיל משום עצה ו/או המלצה לפעילות כלשהי בניירות ערך.

בדיון שהתקיים שלשום (שלישי) בוועדת הכספים של הכנסת ניסו חברי הכנסת להוציא מאגף התקציבים באוצר תשובה לשאלה: מה יהיו הכנסות המדינה אם מס הפחמן (בפועל העלאת מס הבלו) יחול גם על יצוא דלקים למדינות שבהן אין מס פחמן.

נכון לעכשיו, בשעה שמס הפחמן חל על כל צריכה של דלקים בישראל, כולל גז טבעי, הוא לא ימוסה במדינות שבהם אין מס פחמן. כך, בזמן שהציבור הישראלי ישלם מס על גז טבעי כשיצרוך אותו בישראל, צרכנים במצרים ובירדן יקבלו פטור — אף שהנזק הסביבתי דומה.


"כמה כסף אנחנו מאבדים אם אנחנו לא ממסים יצוא גז טבעי?" שאל ח"כ ולדימיר בליאק (יש עתיד) את סגן הממונה על התקציבים באוצר איליה כץ.

"ניסנו להתבסס על מושכלות בינלאומיות ומה קורה בעולם מסביב לתרחיש כזה. בדקנו את נורווגיה ובריטניה, שתי המדינות האלה דוגלות בשיטה הישראלית שדומה למס ששינסקי (רווחי יתר על הגז)", חמק כץ מהתשובה.

"ממה אנחנו מרווחים יותר, ממס ששינסקי או ממס הפחמן. עשיתם איזה ניתוח של זה?" הקשתה אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי).

ח"כ ולדימיר בליאק. "אתה לא נוקב במספרים"
הדיון במס הפחמן מגיע לכנסת, והאוצר ינסה לרכך את ההתנגדויות בכסף
מס הפחמן: במסגרת המו"מ עם האוצר, לובי התעשיינים הופך את הצו לאות מתה
"בהגדרה, אם מעלים את המס, ומתעלמים מהשפעות מסדר שני זה יביא עוד כסף", ענה כץ.

"אתה לא נוקב במספרים", ציין בליאק.

"אני לא נוקב במספרים כי אני לא יכול לקחת אחריות כאגף תקציבים בעת הזאת ביחס להצעה כי אכן יצוא הגז ישאר תחרותי ביחס לאלטרנטיבות אחרות שלא ממוסות, ושאכן פיתוח המאגרים ימשיך באותו קצב כמו שהוא היום וגם שהליך החיפוש הרביעי לפיתוח מאגרים חדשים ימשיך באותו קצב", ענה כץ במשפט אחד.


הכנסות ממסים על הגז יעלו על הכנסות ממסים אחרים

באגף תקציבים באוצר יודעים לתמחר כמעט כל דבר שתעלו על הדעת. וגם יודעים על אילו שאלות לא צריך לענות. התשובה היא 2.6 מיליארד שקל בשנה, כשהמס יגיע להבשלה מלאה ב-2030. לשם השוואה, המס הזה גבוה יותר מסך המס שלפי הערכות משרד האוצר יושת על כלל המשק הישראלי, שצפוי להיות 2.5 מיליארד שקל באותה השנה.

לפי המכון הישראלי לאנרגיה וסביבה, כל BCM (מיליארד מ"ק) שווה ערך ל-678 אלף טונה פחמן (מס הבלו חל לפי טונה). לפי נתוני משרד האנרגיה, ב-2023 ייצאו המאגרים כ-11.5 BCM. אבל לאחר הרחבת ההפקה ממאגר תמר בעוד 4 BCM החל מאמצע 2025, ואישור הרחבת היצוא למאגר לווייתן בלפחות 4 BCM בשנה (בהערכה שמרנית), בהערכה גסה עד 2030 יעמוד סך יצוא הגז הישראלי על כ-20 BCM. כך, עם מס של 192 שקל לטונה ב-2030, ההכנסות ממס על יצוא הגז יהיו כ-2.6 מיליארד שקל בשנה.


על מאגרי הגז מושתים שלושה סוגי מסים: מס חברות (שאותו משלמות כל החברות), תמלוגים - שנקבעים לפי המחיר שבו נמכר הגז ללקוחות, ומס רווחי יתר שנגבה רק לאחר שהמאגר מחזיר 150% מההשקעה שלו. היום המס הזה משולם רק על ידי מאגר תמר.

יש היגיון בטענה כי אין מקום למסות את יצוא הגז, מאחר שהוא עשוי להפחית ממסים אחרים שמשלמים המאגרים. אבל חברות הגז משלמות את המסים האלה גם על גז שנמכר בישראל, ועליו יתווסף גם "מס הפחמן" אותו ישלמו הצרכנים. כך שיוצא שרק בישראל נשלם על הנזק הסביבתי ולא במדינות היצוא. אם באמת אנחנו עוסקים במס שבו המזהם משלם, חברות הגז צריכות לתמחר אותו במחיר היצוא למדינות שבהן המס לא חל. הגז שמיוצא מישראל מגיע לירדן ולמצרים. חלק ממנו מיוצא משם למדינות אירופה — שם יש מס פחמן. ייתכן כי מיסוי זה היה דוחף את המצרים להחיל מס כזה גם במצרים כדי לקזז אותו מפה.

עיקרון "המזהם משלם"

התפיסה מאחורי מס פחמן לסוגיו היא פשוטה יחסית, ונשענת על העיקרון שלפיו "המזהם משלם". כלומר, אם שרפת גז כדי לייצר חשמל, תשלם לא רק על מחיר הפקת הגז — אלא גם על הנזק שגרמת לסביבה. במשרד להגנת הסביבה מצאו כי תמחור פליטות הפחמן באמצעות מיסוי הבלו על כלל הדלקים יכסה כ-80% מפליטות גזי החממה של ישראל. עם תמחור פליטות גזי חממה במגזר הפסולת (8% מסך הפליטות) והפחתת הצריכה של גזי קירור (7% מהפליטות), ניתן יהיה להגיע לכיסוי של כ-95% מפליטות גזי החממה בישראל.

המיסוי שנמצא על הכוונת של משרד האוצר הוא בעיקר על סוגי דלק מזהמים, שכיום המס עליהם נמוך. המס הגבוה ממילא על הבנזין והסולר לא צפוי להשתנות. כך למשל, הבלו על גז בישול, שמסתכם כיום ב-134 שקל לטונה, יעלה ל-176 שקל ב-2024, ויזנק ל-658 שקל ב-2028. המשמעות: מחירו של גז הבישול יעלה.

באופן עקרוני, ישראל הצהירה כי תפעל לצמצם את השימוש בגז בישול מכיוון שהוא מסוכן ומזהם, וגם כי זה ישרת את התוכנית לפנות את המפעלים הפטרוכימיים ממפרץ חיפה. מס הקנייה על התזקיק מזוט 1% — שמגיע ל-17 שקל לטונה — יסתכם ב-880 שקל לטונה ב-2024, ויעלה ל-1,739 שקל ב-2029.

הצטרפו עוד היום לשירות האיתותים! למה אתה מחכה? לחץ כאן

אין לראות באמור לעיל משום עצה ו/או המלצה לפעילות כלשהי בניירות ערך.