הנה הכתבה במלואה:

הפוך לדף הבית

כלים לבעלי אתרים

תכנה לניתוח טכני

שלום אורח, לחץ כאן לכניסה למערכת

חיפוש הודעה בפורומים:

חזרה לפורום

07/03/24 14:02 הנה הכתבה במלואה: /ו איציק ה10

בדיון שהתקיים שלשום (שלישי) בוועדת הכספים של הכנסת ניסו חברי הכנסת להוציא מאגף התקציבים באוצר תשובה לשאלה: מה יהיו הכנסות המדינה אם מס הפחמן (בפועל העלאת מס הבלו) יחול גם על יצוא דלקים למדינות שבהן אין מס פחמן.

נכון לעכשיו, בשעה שמס הפחמן חל על כל צריכה של דלקים בישראל, כולל גז טבעי, הוא לא ימוסה במדינות שבהם אין מס פחמן. כך, בזמן שהציבור הישראלי ישלם מס על גז טבעי כשיצרוך אותו בישראל, צרכנים במצרים ובירדן יקבלו פטור — אף שהנזק הסביבתי דומה.

"כמה כסף אנחנו מאבדים אם אנחנו לא ממסים יצוא גז טבעי?" שאל ח"כ ולדימיר בליאק (יש עתיד) את סגן הממונה על התקציבים באוצר איליה כץ.

"ניסנו להתבסס על מושכלות בינלאומיות ומה קורה בעולם מסביב לתרחיש כזה. בדקנו את נורווגיה ובריטניה, שתי המדינות האלה דוגלות בשיטה הישראלית שדומה למס ששינסקי (רווחי יתר על הגז)", חמק כץ מהתשובה.

"ממה אנחנו מרווחים יותר, ממס ששינסקי או ממס הפחמן. עשיתם איזה ניתוח של זה?" הקשתה אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי).

ח"כ ולדימיר בליאק. "אתה לא נוקב במספרים"
הדיון במס הפחמן מגיע לכנסת, והאוצר ינסה לרכך את ההתנגדויות בכסף
מס הפחמן: במסגרת המו"מ עם האוצר, לובי התעשיינים הופך את הצו לאות מתה
"בהגדרה, אם מעלים את המס, ומתעלמים מהשפעות מסדר שני זה יביא עוד כסף", ענה כץ.

"אתה לא נוקב במספרים", ציין בליאק.

"אני לא נוקב במספרים כי אני לא יכול לקחת אחריות כאגף תקציבים בעת הזאת ביחס להצעה כי אכן יצוא הגז ישאר תחרותי ביחס לאלטרנטיבות אחרות שלא ממוסות, ושאכן פיתוח המאגרים ימשיך באותו קצב כמו שהוא היום וגם שהליך החיפוש הרביעי לפיתוח מאגרים חדשים ימשיך באותו קצב", ענה כץ במשפט אחד.

הכנסות ממסים על הגז יעלו על הכנסות ממסים אחרים

באגף תקציבים באוצר יודעים לתמחר כמעט כל דבר שתעלו על הדעת. וגם יודעים על אילו שאלות לא צריך לענות. התשובה היא 2.6 מיליארד שקל בשנה, כשהמס יגיע להבשלה מלאה ב-2030. לשם השוואה, המס הזה גבוה יותר מסך המס שלפי הערכות משרד האוצר יושת על כלל המשק הישראלי, שצפוי להיות 2.5 מיליארד שקל באותה השנה.

לפי המכון הישראלי לאנרגיה וסביבה, כל BCM (מיליארד מ"ק) שווה ערך ל-678 אלף טונה פחמן (מס הבלו חל לפי טונה). לפי נתוני משרד האנרגיה, ב-2023 ייצאו המאגרים כ-11.5 BCM. אבל לאחר הרחבת ההפקה ממאגר תמר בעוד 4 BCM החל מאמצע 2025, ואישור הרחבת היצוא למאגר לווייתן בלפחות 4 BCM בשנה (בהערכה שמרנית), בהערכה גסה עד 2030 יעמוד סך יצוא הגז הישראלי על כ-20 BCM. כך, עם מס של 192 שקל לטונה ב-2030, ההכנסות ממס על יצוא הגז יהיו כ-2.6 מיליארד שקל בשנה.

על מאגרי הגז מושתים שלושה סוגי מסים: מס חברות (שאותו משלמות כל החברות), תמלוגים - שנקבעים לפי המחיר שבו נמכר הגז ללקוחות, ומס רווחי יתר שנגבה רק לאחר שהמאגר מחזיר 150% מההשקעה שלו. היום המס הזה משולם רק על ידי מאגר תמר.

יש היגיון בטענה כי אין מקום למסות את יצוא הגז, מאחר שהוא עשוי להפחית ממסים אחרים שמשלמים המאגרים. אבל חברות הגז משלמות את המסים האלה גם על גז שנמכר בישראל, ועליו יתווסף גם "מס הפחמן" אותו ישלמו הצרכנים. כך שיוצא שרק בישראל נשלם על הנזק הסביבתי ולא במדינות היצוא. אם באמת אנחנו עוסקים במס שבו המזהם משלם, חברות הגז צריכות לתמחר אותו במחיר היצוא למדינות שבהן המס לא חל. הגז שמיוצא מישראל מגיע לירדן ולמצרים. חלק ממנו מיוצא משם למדינות אירופה — שם יש מס פחמן. ייתכן כי מיסוי זה היה דוחף את המצרים להחיל מס כזה גם במצרים כדי לקזז אותו מפה.

עיקרון "המזהם משלם"

התפיסה מאחורי מס פחמן לסוגיו היא פשוטה יחסית, ונשענת על העיקרון שלפיו "המזהם משלם". כלומר, אם שרפת גז כדי לייצר חשמל, תשלם לא רק על מחיר הפקת הגז — אלא גם על הנזק שגרמת לסביבה. במשרד להגנת הסביבה מצאו כי תמחור פליטות הפחמן באמצעות מיסוי הבלו על כלל הדלקים יכסה כ-80% מפליטות גזי החממה של ישראל. עם תמחור פליטות גזי חממה במגזר הפסולת (8% מסך הפליטות) והפחתת הצריכה של גזי קירור (7% מהפליטות), ניתן יהיה להגיע לכיסוי של כ-95% מפליטות גזי החממה בישראל.

המיסוי שנמצא על הכוונת של משרד האוצר הוא בעיקר על סוגי דלק מזהמים, שכיום המס עליהם נמוך. המס הגבוה ממילא על הבנזין והסולר לא צפוי להשתנות. כך למשל, הבלו על גז בישול, שמסתכם כיום ב-134 שקל לטונה, יעלה ל-176 שקל ב-2024, ויזנק ל-658 שקל ב-2028. המשמעות: מחירו של גז הבישול יעלה.

באופן עקרוני, ישראל הצהירה כי תפעל לצמצם את השימוש בגז בישול מכיוון שהוא מסוכן ומזהם, וגם כי זה ישרת את התוכנית לפנות את המפעלים הפטרוכימיים ממפרץ חיפה. מס הקנייה על התזקיק מזוט 1% — שמגיע ל-17 שקל לטונה — יסתכם ב-880 שקל לטונה ב-2024, ויעלה ל-1,739 שקל ב-2029.

הצטרפו עוד היום לשירות האיתותים! למה אתה מחכה? לחץ כאן

אין לראות באמור לעיל משום עצה ו/או המלצה לפעילות כלשהי בניירות ערך.

טוען....

•הודעה ראשית •תגובה להודעה օהודעה ללא תוכן ☼ הודעה חדשה הודעה שנצפתה

הודעה נעוצה
סימון משתמשים: משתמש מחובר מנהל מומחה מנתח טכני כותב מוערך אורח חדשות טלנירי