סקירות שוק

סקירה מבית אלטשולר-שחם

סקירה מקיפה על כלל השוק ע"פ ד"ר גד אריוביץ
אין ביטוח

הטבלה לא משקרת, ומה שנכון לתחום הספורט, נכון כנראה גם לשוק ההון. מדדי המניות ומיקומן מהווים למעשה טבלה. מדד המעו"ף הינו הטבלה הראשית, אם תרצו, ליגת העל. בשנה וחצי האחרונות איבדו שלושת נציגות מגזר הביטוח את מיקומן בליגת העל. תחילה הייתה זו מגדל אשר נפרדה מסיבות טכניות - אחזקות גבוהות מידי של בעלי העניין וחוסר רצונם למכור מניות ברמות הללו (רמות שהם וודאי מתגעגעים אליהן כיום), לאחר מכן הייתה זו הראל שנפרדה מהמדד בתחילת השנה הנוכחית ועתה תהיה זאת כלל ביטוח ש"תעזוב את האי" בתחילת חודש יולי.

למרות המלצות חוזרות ונשנות על מניות מגזר הביטוח בישראל, למרות התקוות שתלו בפרסום השווי הגלום בתיקי ביטוחי החיים (EV), אותו שווי שמראה ששווי תיק ביטוח החיים של חברות הביטוח גבוה משווי השוק שלהן, ולמרות שהתחום נחשב לדפנסיבי ובטוח יחסית, הרי שבשלב זה, המשקיעים גילו שאין ביטוח על מניות הביטוח ובינתיים הסקטור מתמודד על התואר "הענף המאכזב ביותר" בשנה האחרונה.

ייתכן שניתן למצוא סיבות מגוונות לחולשה, אך נראה שהסיבה העיקרית הינה גלובלית ומקורה בחוסר האמון שחש ציבור המשקיעים כלפי סקטור הפיננסים כולו. מדד מניות הביטוח איבד בשנה האחרונה כ- 32%, ירידה חדה למדי. משקיעים שהעדיפו מניות עולמיות מובילות מהתחום כגון AIG, הפסידו קרוב למחצית מההשקעה במונחים דולריים, במונחים שקליים המכה כואבת הרבה יותר. לעומת זאת, משקיעים שהעדיפו מניות אירופאיות מובילות מהתחום כגון AZ הגרמנית או AXA הצרפתית, סבלו מירידות מתונות הרבה יותר של בין 15%-20% (במונחים דולריים).

אם נתמקד במניות המקומיות הרי שבתוך הענף בלטו מגדל והראל עם ירידות של 24% ו- 16% בלבד (בהתאמה), לעומת ירידות של כ- 40% במניות מנורה, פניקס וכלל ביטוח.

בנוסף לבעיה הגלובלית סובלות החברות המקומיות מסביבה עסקית קשה, כפי שניתן היה ללמוד כבר מאזהרות הרווח שפרסמו החברות בענף ברבעון השלישי של 2007. האזהרות נבעו מפגיעה משולבת קשה של ירידת הדולר, עליית מדד המחירים והירידות החדות בשוק ההון אשר הובילו לפגיעה מהותית ברווחי החברות. כיום, יותר מחצי שנה לאחר פרסום האזהרות הללו, הדולר והמדד אף האיצו את המגמות שאפיינו אותם ברבעון השלישי ושוק ההון, לפחות ברבעון הראשון, לא היה מציאה גדולה.

חברות הביטוח שפרסמו את דוחות הרבעון הראשון של השנה, סבלו מירידה חדה בשורת הרווח. המשקיעים, שציפו לדוחות חלשים, וודאי מודאגים יותר מהעובדה שגם הרבעון השני מסתמן, בשלב זה, כרבעון חלש. אם כן, למרות הרמה הנמוכה בה נסחרות מניות חברות הביטוח והדיסקאונט העמוק המשתקף משווי השוק שלהן ביחס לשווי הגלום בתיקי ביטוחי החיים (EV), על הביצועים בטווח הקצר תמשיך כנראה להשפיע ההערכות של המשקיעים לגבי הסביבה העסקית והגורמים שהובילו את החברות הללו לתוצאות חלשות ברבעון האחרון.

מניות נוספות שיעזבו את מדד המעו"ף נמנות על סקטורים שלא האירו פנים למשקיעים, הטכנולוגיה והנדל"ן. וריפון יוצאת כמעט ודאית ואילו קרדן NV, צפויה להיאבק על מיקומה עד לרגע האחרון (ה- 15.6.08). וריפון אשר רכשה את חברת ליפמן הישראלית, ביצעה רישום כפול ונכנסה למעו"ף במסלול המהיר, יוצאת עתה הן בשל הבעיות החמורות שהתגלו בדיווחים הכספיים של החברה והן נוכח החולשה של מגזר הטכנולוגיה באופן כללי. קרדן NV, כמו מרבית חברות הנדל"ן, סבלה מתקופה קשה במיוחד וירידות שערים חדות ועתה עלולה גם היא לאבד את מקומה במדד.

אם היוצאות ממדד המעוף בשינויים האחרונים, היו מניות מסקטורים מאכזבים, הרי שהחברות שמצליחות לאחרונה להעפיל אליו הינן בעלות אופי דפנסיבי. לאחר שהאחרונה שעלתה למדד המעו"ף הייתה בזן, בעדכון הקרוב, החברות שיכנסו למדד הינן: פז נפט, דלק רכב וייתכן שאפילו אסם.

פז, המוכרת לכל נהג בישראל, הצליחה בשנים האחרונות לפתח את תחום המסחר באמצעות השקה מוצלחת מאוד של רשת חנויות הנוחות, Yellow, רשת המהווה מקור צמיחה ושיפור רווחיות לחברה. בנוסף, רכשה פז, לקראת סוף 2006 את בתי הזיקוק באשדוד, ובשנה האחרונה רכשה את יתרת האחזקות בפזגז. לא מעט אנשים הרימו גבה נוכח המחיר הגבוה ששילמה פז עבור בתי הזיקוק, אך עבור פז היתרונות הסינרגטיים של הרכישה יבואו לידי ביטוי היטב לאורך זמן.

בדוח האחרון שפרסמה פז, ניכר שיפור בכל הפרמטרים, אך הפרמטרים המרכזיים שהובילו לזינוק ברווח היו האיחוד המלא של פזגז והרווחים הגבוהים שגרפה החברה על מלאי הנפט שברשותה.

הנכנסת השנייה, הכמעט ודאית, למדד המעו"ף - דלק רכב, אומנם לא נהנית מעליית מחירי הנפט ואולי אף תסבול מכך בעקיפין, אך הינה בין החברות היחידות הנסחרות במדד ת"א 100 הנהנית באופן מהותי ממגמת התחזקות השקל, שכן החברה מוכרת בשקלים את המכוניות שרוכשת ביניים ובדולרים. גם היא פרסמה לאחרונה דוח יוצא מן הכלל.



הזמן הירוק

רכבים חשמליים - תעשייה חדשה בהתהוות


בשנה האחרונה ניתן לחוש בהתרגשות שסחפה את כל תעשיית הרכב, לאור התובנה כי בעשור הקרוב יותר ויותר רכבים יהיו מונעים בעזרת חשמל, חלקם עם מנועים היברידיים (רכב עם שני מנועים, האחד חשמלי והשני מנוע דלקים מסורתי) וחלקם עם חשמל בלבד. להתפתחות הנ"ל שתי סיבות, האחת האמרת מחירי הנפט והשנייה מודעות סביבתית גוברת.

מחירי הנפט הגבוהים, מלבד היותם משקולת על צוואר הכלכלה העולמית, גם יוצרים מתחים בין הכלכלות החזקות בעולם (כל יצרניות הרכב הגדולות שייכות למדינות שהן יבואניות נפט מוצהרות), כך שרכבים חשמליים שמקור האנרגיה להנעתם מגוון יותר (פחם, גז טבעי ומקורות אנרגיה חלופיים) יכולים "להרגיע" את המפה הפוליטית הגלובלית.
מלבד טויוטה, שזיהתה את המגמה כבר לפני למעלה מעשור (הדגם ההיברידי הראשון שלה, פריאוס, נמכר לראשונה ב-1997), תעשיית הרכב החלה לפתח דגמים היברידיים וחשמליים רק בשנתיים האחרונות, כך שמכירות מאסיוויות ראשוניות יהיו ב-2009/10. חוץ מטויוטה מסתמנות כרגע שתי חברות שיגיעו למכירות בקרוב, הראשונה היא ג'נרל מוטורס והשנייה היא ניסאן-רנו. רצוי לזכור כי בשנות ה-90 ג'נרל מוטורס כבר ייצרה רכבים חשמליים שנעלמו מהשוק באורח פלא תוך זמן קצר.
אלו הן החברות שכרגע מובילות במרוץ, אך אין יצרן רכב אחד בעולם שלא שוקד על תכנון ועיצוב של רכב חשמלי.


אז היכן כדאי להשקיע?


מצברים/ בטריות

במרוצת החודש האחרון הודיעו יצרני רכב רבים כי הם מקימים מפעלים לייצור מצברי LITHIUM-ION (אותו חומר שממלא את הסוללות בטלפונים סלולאריים ובמחשבים נישאים). הסיבה לשימוש בליתיום היא יכולת אגירה ופריקה של אנרגיה יוצאת דופן, מה שמאפשר תכנון מצבר קטן וקל יחסית. כל היצרנים חוברים לשם מטרה זו ליצרני בטריות, כך שיצרני בטריות אלו יכולים להוות השקעה מעניינת, במיוחד לאור העובדה כי יצרן הרכב מתחייב לקניית התוצרת, ומשקיע חלק ניכר מן ההון הדרוש להקמת המפעל.
פולסוואגן הודיעה על הקמת מפעל משותף עם סאניו אלקטריק ליצור מצברי Ni-MH (nickel metal hydride) עוד חומר יעיל ופופולארי. המפעל יחל במכירות לקראת 2010.
ניסאן מוטורס הודיעה על הקמת מפעל במשותף עםNEC CORPORATION (6701 JP) לייצור מצברי ליתיום. המפעל אמור להיות הגדול מסוגו בעולם ולהגיע לייצור של 60,000 מצברים בשנה.
טויוטה מוטורס הודיעה על הקמת מפעל במשותף עם MATSUUHITA ELECTRIC (6676 JP) שיעזור לה להגיע ליעד של מכירת מיליון רכבים היברידיים.
למיצובישי חברה חברת GS YUASA (6676 JP) אשר כלל עיסוקה הוא ייצור מצברים. המפעל יחל לייצר ב - 2009 וצפוי להשפיע רבות על פעילותGS .
במידה ורוצים להיחשף לתחום דרך יצרניות מן המערב, ישנו המיזם המשותף של JOHNSON CONTROLS (JCI US) האמריקאית ו SAFT (SAFT FP)- הצרפתית, חברת הבת של שתי החברות נהנית מהידע הרב של SAFT בתחום המצברים המתקדמים ומפלח השוק העצום בתעשיית הרכב שמוחזק ע"י JCI. לחברה כבר לקוחות רבים מבין יצרני הרכב במערב. אגב, SAFT רכשה בזמנו את תדיראן סוללות הישראלית, שלה ידע נרחב בתחום.


קבלים

קבל הוא רכיב אלקטרוני המאפשר אחסון אנרגיה בין שני משטחים מוליכים (בניגוד לבטרייה המאחסנת אנרגיה בתוך אלקטרוליט). הקבלים ששיכים לתעשיית הרכב החשמלי הם למעשה קבלי על או ULTRA-CAPACITORS בעלי יכולת טעינה ופריקה יוצאי דופן, מה שמאפשר לדוגמא לכידת אנרגיה הנוצרת בבלימת כלי הרכב ושיחרורה לשם הטענה . עוד יתרון בקבלים היא יכולתם לעבוד כמעט בכל טמפרטורה, בניגוד למצברים אשר מלאים בחומר כימי הרגיש לטמפ'. כיום מצטייר כי קבלי העל יתווספו למצברים המדוברים כטכנולוגיה משלימה שתוביל לאופטימיזציה של טווח הנהיגה בין טעינה לטעינה ברכבים החשמליים. חברה מעניינת למעקב היא MAXWELL TECHNOLOGIES (MXWL US) הנסחרת בנאסד"ק ונחשבת למובילה טכנולוגית בתחום. החברה אומנם רחוקה מרווחיות אך נראה כי הידע שצברה בתחום יכול להוביל לשוויים גבוהים.


חברות אנרגיה

יצרניות החשמל, אשר בבעלותן תחנות כוח, יהיו בבוא העת הנהנות העיקריות ממגמת המעבר לרכבים חשמליים, ובעצם יחלו לשרת את צרכן האנרגיה הגדול היחידי שלא היה במעגל לקוחותיהן עד היום (תחבורה אחראית לצריכת 20% מהאנרגיה בעולם). גם פה צפויים שיתופי פעולה רבים בין יצרניות הרכבים החשמליים ליצרני אנרגיה, סביר להניח כי יצרן חשמל שישתתף בהנחת תשתיות טעינה יוכל ליהנות מהספקת החשמל לאותה התשתית.
דוגמא לכך ניתן למצוא ב-PROJECT BETTER PLACE שמובילים שי אגסי והחברה לישראל. אחת המדינות הראשונות בה אמור הפרויקט להתחיל לפעול היא דנמרק שם חברת האנרגיה הלאומית DENG ENERGY תניח את תשתית הטעינה ותמכור את החשמל. היא אומנם לא חברה ציבורית, אך ניתן ללמוד מכך על מבנה השוק העתידי.


תשתיות ושירותים נלווים

בכדי לאפשר את התבססות הרכבים החשמליים יש צורך בשני שירותים נוספים שיתפתחו, האחד הוא רשת הטעינה, והשני הוא מערך מחזור למצברים.
רשת הטעינה תונח ע"י ענקיות האנרגיה ושותפים טכנולוגים (שיפתחו תוכנות בקרה וחיוב), דוגמא לכך ניתן למצוא כבר היום בלונדון שם החלו לפרוס נקודות טעינה EDF (יצרנית האנרגיה הגדולה בצרפת) יחד עם חברת ELEKTROMOTIVE (יצרנית נקודות טעינה). שתי החברות משלימות התקנה של 250 נקודות. סביר כי יתפתחו מספר טכנולוגיות שונות לטעינה שילוו במודלים עסקיים שונים. אחת האפשרויות המדוברות היא שיהיו נקודות בהן ניתן יהיה להחליף את המצבר בן רגע במצבר אחר (מעין תחנת דלק), זה בנוסף לנקודות טעינה פרטיות בבית ובעבודה.
השירות השני הנדרש הוא טיפול במצברים שיתבלו, שכן החומרים אשר ממלאים מצברים אלו רעיל לסביבה. סביר להניח כי יהיו צרכנים אשר ישתמשו במצברים לאגירת אנרגיה, כגון יצרני אנרגיה חליפית (אשר מתאפיינת בחוסר רציפות). אותם מצברים אשר לא יכולים יותר לעמוד בהתחייבות יצרן הרכב לקילומטרז' מינימלי בין טעינה לטעינה (כ - 150 ק"מ) עדיין יכולים לאחסן אנרגיה בכמויות גדולות. אחרי שיסיימו את תפקידם גם שם, יאלצו למצוא פתרונות מחזור לאותם המצברים. מייזמים שיעסקו בתחום, יהיו כאלו שיאפשרו לחברות הרכב לפעול אל מול הרגולטור, שלא מעוניין להחליף בעיה מזהמת אחת בשנייה.


חומרי גלם

כרגיל, אנחנו אוהבים לגזור לאחור ולגלות מי עומד בראש "שרשרת המזון", מי הם יצרני/מפיקי הליתיום? לאחר חפירה מעמיקה באינטרנט נראה שהנהנות העיקריות יהיו חברות הכרייה והכימיקלים, כגון כי"ל ופותאש. אם מצמצמים גיאוגרפית מרבית תוצרת הליתיום בעולם מיוצרת בצ'ילה. השחקן המרכזי שם היא SOCIEDAD DE CHILE (SQM US) שמניותיה נסחרות בניו-יורק, והיא אחראית כיום לייצור 31% מכלל הליתיום בעולם. ב-2007 היווה הליתיום כ-15% ממכירות החברה.


לסיכום

אותה כלכלה שיצרה מצב ציני של זהום מאסיבי ע"י ניצול התכולה האנרגתית הזמינה בנפט (ציני משום שהעלנו את רמת החיים מצד אחד אך משכנו אותה כלפיי מטה מהצד השני), היא זו שתדחוף את הטמעת הרכבים החשמליים. היתרונות הכלכליים שברכבים חשמליים נפרסים הרבה מעבר לחסכון שבאי תלות בנפט במחירים גבוהים. מספיק לדמיין את רחוב אלנבי, שאפילו רק האוטובוסים בו יהיו חשמליים, כדי להבין באיזה שינוי מדובר.



מעבר לים

מניית ADM

מחירי הסחורות החקלאיות ימשיכו להיות תנודתיים, אך ההערכות הן שמגמת ההתייקרות צפויה להיות ארוכת טווח. על רקע הערכה זו אנו מעריכים שמניית ADM, הינה מעניינת להשקעה.

חברת ADM מייצרת, מעבדת, מאחסנת ומשווקת מגוון רחב של מוצרים חקלאיים כגון: שמן סויה, סירופ תירס (ממתיק מלאכותי), קמח, אתנול חומצות חלב ולימון. החברה הינה בין המובילות העולמיות בתחומים רבים כגון: עיבוד תירס, מוצרי קקאו, עיבוד חיטה, זיקוק שמנים, ייצור אתנול, ייצור ביודיזל ועוד. לחברה פריסה גלובלית ורשת לוגיסטית משומנת המאפשרת לה להעביר סחורה ביעילות מכל נקודה בעולם.

שלושת החטיבות העיקריות של החברה הינן: חטיבת עסקי החקלאות, העוסקת במסחר והובלה של תבואות חקלאיות, אחראית כיום על יותר משליש מההכנסות וצומחת בקצב מהיר בזכות העלייה במחירי הסחורות החקלאיות. החטיבה השניה בגודלה הינה חטיבת התירס ומוצריו (בעיקר ממתיקים מלאכותיים ואתנול), שאחראית לכ- 28% מההכנסות בשנת 2007. חטיבה זו דווקא נפגעת מעליית המחירים שכן התירס משמש חומר הגלם לייצור מוצרי החטיבה. החטיבה השלישית בגודלה, האחראית על כרבע מההכנסות, הינה חטיבת זיקוק השמנים, הנפגעת גם היא מעליית מחירי הסחורות והקושי לגלגל עלייה זו למחיר הסופי.


הדו"ח הכספי:

ADM פרסמה לפני כחודש דוח שיא שעקף בקלילות את ציפיות האנליסטים. הכנסות החברה צמחו בכ- 64% לרמה של כ- 18.7 מיליארד דולר ואילו הרווח הנקי זינק בכ- 80% לרמה של 517 מיליון דולר, כ- 15% יותר מהציפיות. עיקר הצמיחה נבע מהזינוק החד ברווחי חטיבת החקלאות הודות לעליות החדות במחירי הסחורות, שהחברה אינה זוכרת כמותן. מנגד רווחי חטיבת מוצרי התירס נפלו בכ- 30% על רקע מחירי השיא של התירס. למרות התוצאות שהדהימו אף את החברה עצמה, מניות ADM הגיבו בירידה של כ- 4% לפרסום הדוח. ייתכן שהירידה נובעת ממימוש רווחים, ייתכן שנבעה מיום שלילי במיוחד במניות הסקטור החקלאי כולו ואולי מחששות המשקיעים שרווחים מסוג זה לא יחזרו בעתיד.

גורם נוסף שהינו בעל השפעה מהותית על החברה הינו מחירי האנרגיה ומחיר האתנול בפרט. החברה הינה יצרנית האתנול השנייה בגודלה בארה"ב ואחת מיצרניות הביו-דיזל הגדלות באירופה. נושא האתנול מעורר לאחרונה סערה ציבורית משום שלא מעטים מאשימים מגזר זה כגורם המחולל את עליית מחירי המזון המטאורית. הטענה היא שהסבסוד לו זוכה הענף מוביל מזון למכוניות במקום לפה שלנו. שינויים בחקיקה או בתמיכה בתחום הדלק הצמחי, עלולים להשפיע לשלילה על החברה וייתכן שהחשש משינויים כאלו שינבעו מלחץ מחירי המזון הגבוהים ישפיעו על מניות החברה לשלילה.

להערכתנו החברה, המגדירה את עצמה כסופרמרקט של העולם, מהווה אפשרות נאותה להיחשף לעליית מחירי הסחורות. פעילות החקלאות שלה בצמיחה חדה ואילו החטיבות האחרות מעניקות איזון, שכן ירידה אפשרית של מחירי הסחורות אשר תפגע בעסקי החקלאות דווקא תועיל לחטיבות השמנים והתירס.


לסיכום

נסיים במשפט של מנכ"לית החברה, מתוך שיחת הועידה, שאולי ממחיש טוב יותר את חוסר היציבות בה אנו מצויים בתקופה זו: "בכל פעם שחלק מסוים מהיבול העולמי נמצא ברמה נורמלית, נדמה שבמקום אחר צצה בעיה".



מחירי הסחורות לאן?

שוק הסחורות ממשיך להפתיע הרבה מומחים ולטפס מעלה. זהו אמנם, שוק לא הומוגני שבו פלחים שונים מושפעים מגורמים שונים, אבל באופן כללי, מדדי הסחורות נמצאים במגמת עליה תלולה במשך חמש השנים האחרונות.

העלייה התלולה במחירי הסחורות באה לאחר קיפאון של כמעט עשרים שנה וזאת במחירים נומינליים. במחירים של דולרים אמריקנים קבועים, כלומר בנטרול האינפלציה ובכוח קניה זהה על פני השנים, מחירי הסחורות ירדו מאד בין השנים 1975 ל2005!

נהוג לחלק את שוק הסחורות לארבע קבוצות: (א) סחורות חקלאיות -כגון חיטה, תירס, סורגום ובשר; (ב) מינרלים של אנרגיה - כגון נפט, גז, פחם ואורניום; (ג) מינרלים בסיסיים - כגון ברזל, נחושת, ניקל ואבץ; ו(ד) מינרלים אצילים - כגון זהב, כסף, פלטינה ויהלומים.

כל קבוצות הסחורות נמצאים בחמש השנים האחרונות בשוק שורי מובהק. במשך חמש השנים האחרונות עלו בממוצע מחירי המתכות הבסיסיות יותר מכל קבוצה אחרת כולל אפילו יותר ממינרלים של אנרגיה.

לדעתנו, העובדה שמחירי הסחורות של מינרלים בסיסיים עלו יותר מהמחירים של קבוצות הסחורות האחרות, מרמזים שהביקוש הנמרץ מהארצות המתפתחות, וסין במיוחד, הוא הגורם הדומיננטי לעליה החזקה במחירי הסחורות. תהליך התיעוש הנמרץ, העובר על חלקים ניכרים מעולם המתפתח וסין במיוחד, הביאו לביקושים גדולים למינרלים ומתכות בסיסיות המהווים את אבני היסוד של הפיתוח הכלכלי מסוג זה.


תחזית לשוקי הסחורות

ראוי לציין מלכתחילה שתחזיות כלכליות ועסקיות מוגבלות ביותר ביכולתם לנבא במדויק את ההתנהגות העתידית של שווקים ומחירי סחורות במיוחד. רבים סבורים ששוקי הסחורות הם משוכללים (efficient) ולכן לא ניתנים לניבוי - כלומר כל האינפורמציה הקיימת והזמינה על הסחורה כבר מגולמת במחירה הנוכחי. למרות האמור לעיל, משקיע הרוצה להצטיין ולהשיג תשואות הגבוהות מביצועי השוק, צריך לנתח תרחישים עתידיים.

תחזית לשוק הסחורות יכולה לכלול שלושה טווחי זמן: הזמן הקצר - למשל, לשלושת החודשים הבאים, לזמן בינוני של עד השנתיים הבאות, והטווח הארוך של למעלה מחמש שנים.

בטווח הקצר נראה שמחירי המינרלים עלו לאחרונה מהר ורחוק מידי בהשוואה לעליית המגמה ארוכת הטווח. לכאורה, עליות מחירים חדות של סחורות מעל קווי המגמה שלהם יכולים להוות תמרור אזהרה שהמחיר נמצא למעלה מהשווי הבסיסי של הנכס. הספרות הפיננסית, לעומת זאת, עשירה בדוגמאות של בועות פיננסיות שנמשכות זמן מה גם כשמחיר הנכס עולה על ערכו הבסיסי. ואכן, חברת המחקר הידועה BCA מאמינה שמדד הסחורות בכללותו ורבות מהסחורות הפרטניות נמצאים במצב בועה. אולם חברת מחקר נודעת הזו מאמינה שהבועה תמשיך ואף תתנפח יותר ותגיעה לגבהים נוספים לפני שתתפוצץ. כך, שלפי ה BCA ,יש סבירות טובה, שמשקיעים לטווח הקצר/ ספקולנטים אמיצים יכולים להנות מעליות מחירים נוספות בסחורות, כי עדיין אין סממנים לקץ הבועה. ראוי לציין, כי ארגון מחקר זה קרא היטב את התנהגות של בועות פיננסיות אחרות כגון את התנהגות המניות בסין בשנה האחרונה בבורסות של שנחאי ושנזן.

לטווח הבינוני, נראה שיש להיות זהיר במחירי הסחורות. הפעילות הכלכלית של המשקים המפותחים מתקררת, בעיקר בארה"ב ששם הכלכלה בהאטה מובהקת אם לא על סף מיתון. גם הכלכלה הסינית כנראה מאיטה במידת מה את מרוצתה, כתוצאה מירידת היצוא לשווקים המפותחים, עלייה בדרישות הלימות ההון בבנקים, הנחיות לצמצם אשראי ודאגה הולכת וגוברת להתפשטות הזיהום התעשיתי והנזק הסביבתי, אי שוויון בהכנסות והאינפלציה הגבוהה שהיא תוצאה של עליה במחירי מזון ואנרגיה (אינפלציית הליבה עדיין מתחת לשני אחוזים). האטת הפעילות הכלכלית הריאלית בסין ולו גם לרמות של 8% או 9%, יכולה להביא לתקון במחירי סחורות רבות, הנמצאות כנראה, כפי שכבר ציינו, גבוה מדי מהמגמה הבסיסית של המחירים.

לטווח הארוך יותר, ומעבר לחולשה זמנית מחזורית, נראה שהביקוש למחצבים ימשיך לגאות וזאת כל עוד העולם המתפתח ימשיך בצמיחה הכלכלית הנמרצת ובתהליך התיעוש במיוחד. בהקשר זה תהיה הצמיחה הכלכלית בהודו ואופייה אחד המשתנים הקריטיים ביותר לביקוש למחצבים. והיה והודו תגשים צמיחה כלכלית דרך תיעוש נמרץ בדומה למודל הסיני, הביקוש למחצבים יהפוך להיות קריטי. במקרה זה פריחת של סקטור המחצבים מובטח לפחות לעוד עשור אם לא לעוד דור. הביקוש לטווח הארוך לאנרגיה נראה מבטיח במיוחד.


--
ד"ר גד אריוביץ הנו יועץ להשקעות בינלאומיות, בעל ניסיון של יותר מ- 30 שנה בכלכלה והשקעות פיננסיות בינלאומיות. עבדתי שנים רבות ככלכלן ראשי, מנהל יחידת מחקר בבתי השקעות מובילים וסמנכ"ל הרשות לניירות ערך של דרום אפריקה. בארבע השנים האחרונות, שימשתי כיועץ להשקעות בינלאומיות באחד מבתי ההשקעות הוותיקים בישראל והייתי מרצה אורח באוניברסיטאות בדרום אפריקה ובישראל בבית הספר למינהל עסקים של אוניברסיטת ת"א ובמרכז הבינתחומי בהרצלייה כיום. הוא משמש יועץ אסטרטגי לאלטשולר שחם.