מאמרים

המשמעות האמיתית של התייקרות הסחורות בשוקי העולם.

המשמעות האמיתית של התייקרות הסחורות בשוקי העולם.

כל תופעה בתחתית הכללה מביאה איתה תוצאות. מידי פעם מתבלבל הציבור נוכח שפע השינויים התוקפים את סביבת הכלכלה שלו והוא מתקשה לעכל את משמעות הנתונים גם כאשר התוצאות מוגשות לו בכפית, או במקרה הנדון, בחשבון הבנק שלו.

כולנו מכירים וזוכרים את צעקותיהם של התעשיינים והיצואנים במהלך השנים, על שערו הנמוך של הדולר, כאשר טענתם היא שדולר נמוך פוגע ברווחי הייצוא.

נכון.

במדינה/כלכלה מתוקנת, מתיישרים במקרים כאלה, על פי כלכלת העולם המודרני דרך עלויות הייצור, כוח עבודה, התייעלות.

זה תמיד כואב, במרבית המקרים נותרים עובדים ללא פרנסה, אבל בטווח הארוך, התהליך מתכנס לרווחיות  והכי חשוב, ההתכנסות היא אל מול התחרות בעולם.

ככלל, קשה לשמור על רווחיות ייצוא כאשרה התוצאות רגישות לשערי מטבע. כך זה בכל העולם, ובישראל ה"מתקדמת", קשה פי כמה.

המאמר הקצר שלי הבוקר דן בחלק אחר של המחירים, אבל הוא נוח במיוחד להבנה, משני צידי המטבע.

ההתייקרויות בשוקי הסחורות.

נתנתק לרגע מהעיסוק בשוק ההון כדי להבין שלא כל אזרחי העולם יכולים ליהנות מעליית מחירי החיטה, הכסף או הזהב והנפט, שכן, תתפלאו לדעת, כי מרבית העולם אינו יושב מול מסכי המחשבים לקבל מידע זורם ועדכני על הנעשה בעולם, וגם אם נדמה כי לכל העולם ואישתו יש השקעות בשוקי ההון כך או אחרת, הרי שזה כלל לא דומה למה שאנחנו כאן, בפורום הזה ודומיו, עושים.

האזרח הפשוט מרגיש ויודע מה קורה בכלכלה, דרך כיסו (כוסו וכעסו...ומיד תבינו למה).

חברות האנרגיה ויצרניות המתכות נהנו מעליית מחירי הסחורות והובילו את וול סטריט לעליות.

זוהי כותרת בנוגע להתנהלותה של וול סטריט אמש, והיא כמובן נכונה. (אתמול = 06/11/07 ).

לפני כן עוד הספקתי לשמוע בחדשות אצלנו כי בנוסף להתייקרויות הדלק (לאחרונה בפעם השלישית בתוך כ-4 חודשים), החשמל (ממש קטסטרופה), והלחם, הרי שגם החלב ומוצריו יתייקרו וכמובן שעוד רגע יגיע הגל הבא, כפי שכתבתי לכם לפני חודשיים שלושה שיתרחש.

איך זה עובד ולמה זה רע, למרות עליות בשערי המניות הנגזרות להתייקרות הסחורות, ועליית רווחי החברות הרלוונטיות?

משני כיוונים, כמו תמיד, ובסופו של התהליך, נשאלת השאלה הקלאסית בכלכלה – איזה משני התהליכים יהיה חזק יותר וישפיע על הכלכלה לטווח הנראה לעין.

מכיוון אחד, כה מובהק וברור, הרי שהמשקיעים קמו בבוקר וראו ירוק בעיניים, ושמחה רבה בליבם בעודם "סופרים את הכסף".

וזהו אינו סוף התהליך, כי כרגע עליית מחירי הסחורות אינה נעצרת ולא רואים את סופה, כך שייתכן שלפחות עוד רבעון או שניים נראה תוצאות דומות.

מהצד הזה יש לזכור כי לא לעולם חוסן הן בגלל שהיכן שהוא העליות במחירי הסחורות ייעצרו בפני עצמן (אם העלייה במחירי הסחורות תיפסק, הרווחיות עשויה להישאר על כנה או לרדת, תלוי במקרה), והן בגלל שהביקושים הנגזרים למוצרים המתומחרים מעלייה זו, יקטנו (כאן שני גורמים ישפיעו והרווחיות עלולה לצנוח בהתאם).

זהו תהליך כלכלי נטו, שרק מי שמתעמק בו יקבל בסופו של דבר את משיק הבית והאזרח הקטן.

מצידו השני של התהליך, נמצאים כולנו. משלמי החשבונות ורוכשי המוצרים הרלוונטיים.

לפני שאכנס לזה אציין כי אין מנוס מהעלאת מחירי הלחם, מאחר שמחיר החיטה טיפס השנה בכ-90%, ולא ברור לי כלל כיצד המאפיות עדיין שורדות את השינוי (מה שמעלה בי חשד שעד כה הרוויחו משהו כמו 90% על חשבון הציבור.....ההגזמה מכוונת).

בהינתן מצב סטטי של הכנסות שאינן צמודות לשום מדד התייקרויות או מחירי סחורות (מרבית העולם מן הסתם), הרי שהאזרח הקטן כבר עכשיו מרגיש בחסרון כיס ולרשותו פחות ופחות הכנסה פנויה.

בסופו של התהליך, כל אזרח באשר הוא ירגיש את ההתייקרויות שיפגעו ברמת חייו, והוא ייאלץ לקצץ היכן שניתן (תמיד מלמעלה), ובשרשור הכלכלי המוכר לכולנו, יקטנו כל הביקושים במשק,  ויכניסו אותו להאטה. (או צמיחה מואטת, תלוי עד כמה מחמיר הכלכלן "חמור הסבר" המתאר את המצב).

אין פתרונות פלא. חלק מהמצב הנוכחי בישראל לדוגמא, כלל אינו נתון בידיה, ולמזלנו – חלקנו במשבר הסאב הינו קטן יחסית, ואת מחיר הדלק והסחורות, השטות של הדולר והדיור, נשלם כי אין ברירה.

מחיר החיטה הוא חיצוני, כך גם הנפט. הלחם והקמח נגזרים מכך, והדלק והחשמל כמובן. ואז מגיע כל השאר, ואין מה לעשות כנגד זה, אלא להעלות מחירים.

עם זאת, ראוי כי נזכור שלאור ההתייקרויות שעדיין לא הסתיימו, אל מול הכרזתו של הנגיד כי הוא מעוניין להעלות את רף האינפלציה (מעניין מי משלם לו את חשבון החשמל או קונה עבורו את הלחם), הרי שאנחנו צפויים לשלם הרבה יותר כסף עבור מחייתנו החיונית בשנה הבאה, בנוסף לכך שאנחנו משלמים היום הרבה יותר ביחס לשנה קודמת.

בשורה התחתונה, למעט עשירים מופלגים, ירגיש כל אחד (גם בעולם כבר מרגישים את זה) את ההתייקרויות, וכל אחד ייאלץ לחשוב על מה לוותר, ומה לא לקנות, וזוהי הדרך הבטוחה להאטה.

מי ייתן לחם, חלב, גבינה וביצים לעניים, מי ישלם משכורות למורים, ומה ייעשה בעודף התקציבי הענק של הממשלה??  לא לי הפתרונים.

ורדה גולן