מאמרים

ברוח ט' באב: על הקשר בין אופציות מעו"ף לתורת הקבלה

ככל שאדם מתבגר, ובמיוחד אם רוצה להצליח במסחר בשוק ההון בכלל ובאופציות בפרט - עליו להיות מסוגל לעבור ל"מודעות עץ החיים" ולדלג מעל מצב רוח חולף של "טוב ורע" - לא להיות שמח מדי ברווחים ולא להשפיל מבט בהפסדים אלא ללמוד לחיות זאת כשיגרה, להתעלות מעל מצב-רוח-של-רגע, ובסופו של דבר להסתכל לטווח ארוך.
בשנת 1995 או קצת קודם נתוודעתי לאופציות על מדד המעו"ף וסמוך לכך באותו זמן גם לתורת הקבלה כפי שלימדו את עקרונותיה בצורה קלילה ושווה לכל נפש במרכז המפורסם בו מבקרת הזמרת מדונה ושאר מפורסמים (אך אני לא נסעתי עד LA אלא הסתפקתי בסניף המקומי בתל אביב ותקופה קצרה גם בחיפה...)
מצד שני גם לא הייתי צריך להרחיק עד שיקגו כדי לסחור באופציות... הכל היה כאן זמין, ממש אמריקה... ובשנים הבאות עם פרוץ האינטרנט בכלל הכל נהיה איזה כפר גלובלי צפוף והזוי...
נשמע אולי מוזר לקורא הממוצע אבל תמיד הייתי איש של קצוות... מחפש לשלב את שיא החומר עם שיא הרוח ובעיקר בעצם לאזן ולשלב אותם נכון...
ראשית, הערה קטנה כדי להרגיע את מי מהקוראים שהתעלפו בפיסקה הקודמת או במקרה הטוב צפויים לשרוד רק את זו הנוכחית: יש רבים שטוענים עד היום שאסור חו"ח להתעסק בקבלה אלא אם כן הגעת לגיל שאפשר להתחיל, יש לך כבר ילדים מקיר לקיר וכמובן אישה שתראה לך את המראה הקרובה כשתשכח את עצמך ותשכח להסתכל בה בעצמך, ותשלח אותך בדחיפות לפסיכיאטר המחוזי לפני שיהיה מאוחר מדי...
יש המגדילים לעשות ומייד שולחים אותי קודם כל לחזור בתשובה ולקיים ולשמור תרי"ג מצוות ברמ"ח אבריי ושס"ה גידיי והנה עוד רגע אני משתיק אותם (בתקווה) ולפחות גורם להם לעצור רגע ולחשוב...
אז יסלחו לי אני מקווה אלה שטוענים כך אך לדעתי זו דמגוגיה זולה... אני מגדיר את עצמי כבר הרבה שנים יהודי מאמין למרות שלא שומר מצוות (מלבד כמה בודדות) והרי גם כך לא הייתי שומר מצוות אז מה האלטרנטיבה? שאשאר בור ועם הארץ אם יש בכ"ז דרך לקרב אותי לזה קצת?... ולעניות דעתי זה להתערב באינטימיות ביני ובין הבורא ואני דורש מרעיי לא לעשות כך בדיוק כפי שמבחינתי ואהבת לרעך כמוך זה לא להתערב באותו עניין אצל רעיי - בבחינת חייה ותן לחיות, מעבר לכך כבר לפני 400 שנה אם לא יותר, נאמר על תקופתנו שכל אחד יוכל ללמוד קבלה - ואין הכוונה ל"עשיית קסמים" כלומר לא קבלה מעשית אלא הידע המקשר את עולמנו לעולמות של מעלה, שהיום בעידן גלי הרדיו, פלאפונים ושאר "קסמים" שהיו נראים ככישוף לכל דבר לנוסע בזמן שהיה בא מהעבר הרחוק - אך טבעי שהידע הזה יהיה זמין לכל המעוניין בכך ואני יכול להעיד מנסיון אישי שידע כזה רק עוזר להבין את העולם בו אתה חי ולחיות איתו יותר בשלום, ובהחלט אני יכול להעיד שהבנת העולם שבו אני חי - בין היתר עפ"י הכלים שקיבלתי מה"קבלה" - עזרה במידה רבה לעצב את אישיותי ולתת לי לא מעט מהרוגע המפורסם שלי - כולל בשעת מבחן כאשר הבורסה עצמה לא רגועה וסוחר מקצוען צריך "פוקר פייס" ולפעול משיקול דעת קר ולא מפחד או אופוריה...

נמשיך...
אם אין קמח אין תורה ואם אין תורה אין קמח כבר אמרו מזמן ולכן אולי מגיל צעיר לא הרגשתי סתירה בין השניים: למצות את יכולותיי בתחום החומרי כמו גם הרוחני במקביל - ובעיקר לנסות למצוא איזון ושילוב בין השניים שארגיש איתו טוב.
קורס מבוא לקבלה דוגמת זה שעברתי אני לפני שנים רבות למעשה מנסה לתת כלים פשוטים להתמודדות בחיי היום-יום, ולעניות דעתי זה כולל מסחר באופציות מעו"ף למי שבחר כך ומייד אני אסביר, וכל זאת מתוך הבנה רחבה יותר של הקשר בין עולמות של מעלה לעולם הזה שבו אנו נדרשים לפעול, להתגבר על חולשותינו ולהיות במיטבנו.
הקבלה מסבירה לנו למעשה כי בעבר הרחוק כולנו היינו במין מצב אנרגטי שבו בתור "הכלי האינסופי" כל תפקידנו בחיים היה לקבל את הטוב מ"אור אינסוף" כפי שמכונה הבורא (וגם מי שעלולים להתנגד לשם זה או אחר יסכימו בוודאי על התוכן ושבכל מקרה מדובר ביישות עליונה שבשר ודם אינו מסוגל לתפוס והמהות שלה היא נתינה).
כפי שכוס תה מתחילה להתחמם ולקבל את חום התה שנמצא בה, כך גם אנחנו מרוב קבלה (וזה למעשה מקור השם תורת הקבלה עפ"י הבנתי: ללמוד איך לתת ואיך לקבל בצורה מאוזנת) התחלנו להיות קצת דומים לנותן ורצינו גם אפשרות לתת למישהו - מה גם שהמצב המתמשך של קבלה בלבד ללא חופש בחירה ובעיקר ללא הצורך למאמץ מצידנו גרם שנתחיל להרגיש מה שנקרא בקבלה "לחם בזיון".
היה זה לכן רק עניין של זמן שיבוא מה שיש מכנים "המפץ הגדול" וגם לתורה יש את התאור שלה וממילא כנראה שכל התאורים מדברים על אותו דבר ולמעשה, כפי שלמדתי בקורס הנ"ל, בקבלה זה נקרא "שבירת הכלים" וזה מה שמתאר למעשה את השלב בו מ"כלי אינסופי" הפכנו לנשמות מפוצלות (מתוך אשליית עולם החומר שאנחנו נפרדים זה מזה), על מנת שתהיה לנו כאמור האפשרות לתת אחד לשני, וכמו כן גם נכנסנו בגוף ולא עוד אנרגיה טהורה - על מנת שנקבל על עצמנו כפי שביקשנו את מוגבלות החושים ונצטרך כאמור לטרוח כדי "להרוויח את לחמנו" שהיה כאמור לחם בזיון, ואין הכוונה כאן בהכרח ללחם אלא גם לכל דבר אחר שעד אז כאמור קיבלנו בלי מאמץ.
אז לפני שנמשיך עם החלק הרוחני אני מציע לקורא לעצור לרגע, לקחת נשימה עמוקה ועם יד על הלב לאמר לעצמו: מתי בפעם האחרונה הוא באמת ניסה להתאמץ על מנת להרוויח באופציות מעו"ף ובאיזה אחוז מהפעמים ניסה לעשות רווח קל (שמין הסתם לפי חוקי "לחם בזיון" הנ"ל סביר שהפך להפסד עוד יותר קל...)
וכך לאחר שהבורא או "אור אינסוף" ברא והחריב עולמות עד ש"ירא כי טוב" לגבי העולם הנוכחי שימלא את מבוקשנו לקבל מציאות זמנית שהיא מעין בי"ס לנשמות, שתאפשר לנו להתאמץ על מנת להיות ראויים לקבל ומאידך תאפשר לנו גם לתת לאחרים - מאז אנחנו למעשה כאמור במציאות הנוכחית שבין היתר מאפשרת לנו גם להתאמן על הקבלה עצמה.
למעשה גם הרצון לקבל שהוא לגיטימי כי בבסיס הדברים זו המהות שלנו, נחלק לכמה סוגי רצון לקבל וכל ההתמודדות שלנו כולה היא למצוא את האיזון הנכון: בין הרצון לקבל על מנת לתת לבין הרצון לקבל לעצמו בלבד. (למשל המילה "רשע" = רצון של עצמו ו"רע" = רצון עצמי...)
וכאן למעשה אפשר להשוות בין היהודי לסיני כאשר בעוד שלסינים יש את ה"יין" וה-"יאנג", היהודי כבר נדרש להפעיל כח שלישי שנקרא "כח התנגדות" והוא מדמה את הנגד במעגל חשמלי כיוון שהאנרגיה של היהודי כל כך גדולה שאם יסתפק רק בפלוס והמינוס או קבלה ונתינה בלי להשתמש בנגד אזי במקום זרם במעגל החשמלי מהר מאד יהיה קצר...
אחד האלמנטים הדומיננטיים בעולמנו הוא מימד הזמן: השהיית הזמן בין סיבה לתוצאה היא בדיוק מה שעושה את ההבדל לרוב בין "מידת הרחמים" ל"מידת הדין" אך חולשת האנוש שלנו היא כזו שבד"כ לא מאפשרת לנו להתמודד נכון עם מימד הזמן כך שלעתים קרובות במו ידנו אנו הופכים את מידת הרחמים למידת הדין ובכל הקשור לבורסה ולמעו"ף לא צריך להכביר במילים אני מאמין וכל אחד מבין ודאי מנסיונו האישי במה דברים אמורים...
לא רק הזמן הוא אשלייה של העולם הזה על מנת לאפשר לנו את חופש הבחירה מעצם הרחקת התוצאה מהסיבה לפרק זמן מסויים ולאפשר לנו לתקן את דרכינו, אם נסתכל טוב נראה שדברים רבים בעולם הזה בנויים לפי הכלל של "עולם הפוך"... כל גוף שניקח ואפילו את הגוף הפרטי שלנו - אם נדחוס את האלקטרונים ושאר חלקיקים שנעים שם למעשה בחלל די ריק ויוצרים אשלייה של מרחב, הרי שגוף של מטר שבעים גובה צפוי לקרוס לאיזו קוביה של סנטימטר או כמה סנטימטרים רבועים בלבד!
ולמעשה כלל זה של "עולם הפוך" עצמו והאשלייה שחוברת אליו מבלבלים את כולנו תדיר כך ששוב ושוב נתקשה להאמין ש"פחות שווה יותר" ולכן גם נטעה כל פעם מחדש ונחשוב שאם נהיה יותר זמן בשוק או בפוזיציה נרוויח יותר, שלא לדבר על מינוף יתר שכל סוחר - יומי או אחר - נופל בו לפחות פעם אחת בחייו...
מדוע ליהודי (או ישראלי?..) יש עיניים כאלה גדולות? שמעתי באותה תקופה ובאותו קורס הסבר יפה על סוגי נשמות, מה שעורר אח"כ כמובן את השאלה האם "עם סגולה" אומר שאנחנו טובים יותר? או שאולי נדרש מאיתנו יותר? ההסבר הפשוט והיפה מבדיל את סוגי הנשמות לארבעה סוגים לפי גודל ה"רצון לקבל" שלהם: מפשוטי העם, עשיר, גיבור וחכם.
פשוטי העם מנסים פשוט לשרוד ולהביא לחם הביתה ואין להם בד"כ אנרגיה ליותר מכך ולא מבקשים הרבה, לעשיר כבר יש מטרות גדולות יותר אך הן עדיין בתחום החומרי, הגיבור מובל ע"י איזו אידאולוגיה שהוא מוכן אף למות לרגליה, והחכם רוצה לדעת את האמת על העולם שהוא חי בו.
ניתן לראות די בקלות שכל "דרגה" ברשימה זו כבר מכילה בתוכה את הדרגות הקודמות... ולכן גם מסופר על שלמה המלך שכשנתבקש לבחור בין חוכמה, עושר והרבה נשים - כאשר בחר בחוכמה כבר זכה גם לכל שאר הדברים האחרים...
רובנו מתבלבלים בנסיון לעבור מלהיות מ"פשוטי העם" ל"עשיר"... אנחנו רוצים את התוצאה אבל לא מוכנים להשקיע את המאמץ הדרוש... ה"גיבור" בהקשר הנ"ל בד"כ יקטר על "משחק מכור" בשוק אבל בד"כ זה נובע מהעובדה המרה שציינתי קודם ולא מרצון אמיתי להתמודד שהרי מי שיהיה מוכן לקחת עליו את העול של ה"חכם" - ללמוד ולחקור כל מה שהוא צריך כדי לזכות כמו שלמה גם בחוכמה וגם בעושר הרי שאז יסתכל על אג`נדת הגיבור בגיחוך מסויים ובמקרה הטוב ישאיר את העבודה השחורה לרשויות ולא ינסה לתקן את העולם... (לא ממליץ להצטרף אליהם אבל אם אתה לא יודע לנצח אותם למרות הכל אז אל תשחק את המשחק... פשוט וקל...)
מכאן גם ההסבר הקבלי מדוע היהודים מהווים אחוז כה גבוה בין מקבלי פרס נובל למשל - קודם כל ולפני הכל בגלל הרצון הגדול לקבל ולהגיע להישגים בחקר האמת והנכונות להשקיע מאמצים לשם כך.
אם כן, היכולת לבצע "כח התנגדות" ולמעשה לרסן את הנטייה הטבעית שלנו וכך לחתוך הפסד קטן בסטופלוס אם אנחנו יודעים שאנחנו תמיד מחכים יותר מדי ודופקים את עצמנו, או לחילופין דווקא להתאפק ולחכות שהמצב ישתפר - אם אנחנו סוחרי סווינג (לא תוך יומי אלא ליומיים שלושה) או סוחרים לטווח ארוך יותר, וזאת במיוחד אם הפעלנו ריסון גם בגודל המינוף שלקחנו - היא היא גולת הכותרת לגבי שאלת התוחלת שלנו בשוק ומיוחד בשוק האופציות
לסיום, כדאי אולי לקשור את כל הקצוות ובמיוחד הנושא של הפעלת "כח התנגדות" וריסון עצמי לנושא של שנאת חינם או אהבת חינם ולשליטה ברגשות, ובמיוחד הרגשות השליליים וכך למעשה לעבור ממודעות של "טוב ורע" למה שנקרא מודעות "עץ החיים". לפי הקבלה ט` באב שהוא יום אבל על חורבן בית המקדש הראשון וגם השני וצרות נוספות שנחתו על עם ישראל יהיה בימות המשיח יום חג. נשאיר לפעם אחרת את הדיון האם "משיח" זה בהכרח איש כזה או אחר או אולי מדובר במצב תודעה אליו יעברו יותר ויותר אנשים כאשר ילמדו להפעיל טוב יותר את יכולותיהם הרוחניות ובעיקר יתגברו על רגשות שליליים יותר או שליליים פחות שמפעילים אותם, ונשאיר גם לקורא לענות בינו לבין עצמו האם במצב עתידי תאורטי לאחר שכולם יתגברו על חולשות האנוש של עצמם בתחום הרגשות השליליים המפעילים אותם, האם יהיה מקום למסחר באופציות או לבורסה בכלל... האם ייתכן מסחר בשוק ההון במצב היפותטי שבו כל הסוחרים כבר אינם מונעים כלל מפחד או אופוריה שרק בפרספקטיבת זמן מסוגלים לראות שהיו אשליה?...
רבים מלינים תכופות על חוסר יעילותו של השוק עד כדי שנאת חינם לעתים כלפי אלה המצליחים לשרוד בג`ונגל המניות והאופציות - האם במצב היפותטי בו יצליחו להפוך את נטייתם הטבעית לאהבת חינם ולהודות שמלבד אולי מקרים יוצאי דופן בד"כ מדובר בסערה בכוס תה ולמעשה בסה"כ היו צריכים לבדוק את עצמם ולחפש בתוכם כי שם האוייב האמיתי בדמות רגשות שליליים ששולטים בהם... - האם במצב תאורטי זה בו יצליחו כולם להתגבר על האוייב הפנימי, האם זה יהיה סופו של המסחר בבורסה?
בקבלה - כמו בתורה עצמה כי סה"כ הכל נובע מאותו מקור, נצטווינו "ובחרת בחיים" במובן זה (אם נשליך זאת למסחר במניות ובעיקר באופציות) שעלינו להסתכל גבוה והרחק מעל איזה גל הדף מקומי של פחד או אופוריה שגורם לנו השוק. מודעות "עץ הדעת טוב ורע" מתאימה יותר לילד קטן או נער מתבגר שמצב רוחו בד"כ יושפע באופן קיצוני מארועים חיצוניים. ככל שאדם מתבגר, ובמיוחד אם רוצה להצליח במסחר בשוק ההון בכלל ובאופציות בפרט - עליו להיות מסוגל לעבור ל"מודעות עץ החיים" ולדלג מעל מצב רוח חולף של "טוב ורע" - לא להיות שמח מדי ברווחים ולא להשפיל מבט בהפסדים אלא ללמוד לחיות זאת כשיגרה, להתעלות מעל מצב-רוח-של-רגע, ובסופו של דבר להסתכל לטווח ארוך.
ולסיכום נזכיר משפט מחץ בנושא "לחם בזיון" של ג`סי ליוורמור, גיבור "זכרונותיו של סוחר מניות מוול-סטריט" שטוען כי "רוב האנשים עצלנים מדי מכדי לספור את הכסף ורוצים רק להרים אותו מהריצפה"... והמבין יבין...
או בתרגום למעו"ף: רוצים להרוויח באופציות יותר ממה שמרוויח מהנדס או רופא אבל לא מוכנים להשקיע שנה-שנתיים בלימוד החומר ואימונים על יבש + רטוב בשעה שמהנדס או רופא משקיעים בלימודים 4 או 7 שנים כולל סטאז`...



לתגובות, שאלות או הצעות: roni1@talniri.co.il


אזהרה: הכותב אינו יועץ השקעות מורשה ע"י רשות נ"ע ויתכן כי מחזיק פוזיציה שונה מהמתואר לעיל, המתואר כאן לא מכסה את כל האפשרויות הקיימות ואינו מהווה תחליף ליעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם, אין באמור לעיל להוות המלצה לפעולה או אי פעולה בנ"ע המוזכרים, יש לזכור כי הפעילות בשוק הנגזרים טומנת בחובה סיכון לאבד את מלוא כספי ההשקעה ולעתים אף מעבר לכך