מאמרים

שווקים מהוססים – ולא בכדי.

אפשר להתהדר באופטימיות זהירה, אפשר להסתפק בזעירה.
שווקים מהוססים – ולא בכדי.


אפשר להתהדר באופטימיות זהירה, אפשר להסתפק בזעירה.
לא חשוב מאיזה צד נסתכל על הנתונים המתנקזים לשווקים, ריביות, מטבעות סחורות או מניות, בדבר אחד אפשר להיות לחלוטין בטוחים.
אף אחד לא ממש יודע מה יהיה.
טוב, לא מדויק.
אפשר להגיד בביטחון מלא שבסופו של דבר השווקים יתאוששו, כולם יבזבזו, והכל יסתדר.
השאלות הן מתי? מי ראשון? מה תהיה השורה התחתונה?

שיווי משקל בשווקים מהווה נקודה חשובה במיוחד, ולכל תחום שרק ניתן לחשוב עליו, וכמובן שכל נקודה שנמצא, תגרור אחריה אינדיקטורים אחרים, ומכאן שהכל כרגע תלוי על בלימת המתנה ו....חוסר וודאות.

חוששתני שככל שמתקדם הזמן מאז פרוץ משבר האשראי העולמי, מתגברים הקולות הספקניים ונשארים רק עם ספקולציות.
דוגמאות לא חסרות אבל מאוד אופנתי לדבר עכשיו על מחירי הסחורות כאשר תחת כל שיח יבש אפשר למצוא צקצקת האומרת "המחיר מנופח", "הכל ספקולציות".
אז אומרים.
עם מה נשאר העולם, עובדתית, נכון לרגע זה ואלה שיבואו בהמשך?

עם דולר קורס,
עם שקל רב כוח ועוצמה,
ריבית יורדת בארה"ב,
ספקות ותהיות בארה"ב,
אינפלציה דוהרת,
צמיחה בהאטה,
מחירי סחורות נטולי אוויר,
מחירי מניות מהוססים,
מחירי נדל"ן יורדים (במנהטן ולוס אנג'לס יש רק גמגום כרגע, לא מובהק),
אשראי אפסי,
עסקאות מידרדרות,
בנקים חנוקים,
זיהום אוויר,
רעב מתפשט,
עוני גם, (מתפשט),
ממגורות חירום בלחץ,
אג"ח בתשואות מחץ,

ונניח שלא שכחתי כלום (בטוח שכחתי...) אזיי יש לזה רק הגדרה אחת – פחד.
אז איך נראים שווקים מפוחדים תחת תנאי אי וודאות?
כפי שנראו אמש (30/04/08) בוול סטריט. לא ימינה, לא שמאלה, יאללה, למרתפים.
איפה הכי "בטוח" כשכולם מפחדים או מהוססים (משותקים מפחד??)? בסחורות.
איזה סחורות? בסיסיות. סחורות "חיים".
אורז, תירס, זהב ונפט.

שמתם לב שבשורה התחתונה קיבלה ארה"ב שתי בשורות מאוששות שווקים אמש, אבל המשקיעים בחרו להדיר כספם ממניות, ומחירי הסחורות האמירו?

כאן טמונה התשובה. בספקות העמוקים של המשקיעים בעודם שואלים "מה הלאה"?
כרגע, הניחומים הם במשהו בטוח מעט יותר מאשר שאלת רווחי הפירמות, ולא חשוב איזה חלק ספקולטיבי יש למחיר האורז או למחסור התמוה בתירס (אפשר להיפך, בקרוב יחסרו גם תפוחי אדמה ואז וודקה. ולמי איכפת? ).
נחמת טיפשים.

משהו על "מזון ניחומים" (איזה תזמון. על יום השואה זה מתלבש, ותראו איזו הקבלה).

לאחר האירוע הטראומטי שפקד את ניו יורק בספטמבר 2001, נכנסה מנהטן להלם, יחד עם כל אזרחי ארה"ב, גוררים את שאר העולם שלא תיאר לו אסון כזה במרכזה של גולת כותרת העולם, הלא היא מנהטן (מבית היוצר של "אל קאידה" מקורבו של הגמד האיראני ואולי של בכירי החמאס...).
אף אחד לא רצה להתעורר בבוקר. העיר הייתה נטושה, כוחות המשטרה והכיבוי באבל כבד, המשפחות ובתי העסק נכנסו לתקופת נכאים והרחובות, המסעדות ובתי המלון נראו נטושים כשהם מלינים רוחות רפאים.
או אז יצאו האמריקאים עם מרשמי פלא "לניחומים" וכולם שינו את הדיאטה שלהם.
אם נדמה לכם שאני מתלוצצת, אזיי תבדקו אותי.
האמריקאים "גילו" שבמקום לאכול עלי חסה, עגבניות וחתיכת סטייק סלמון מתובל בעשבי תיבול פלצניים, כדאי להם לחפש אוכל מנחם בדמות אורז, תירס (זה אני הוספתי לדיאטה) תפוחי אדמה, פסטות, ובכלל – "תעברו לפחמימות", זה מחמם ומנחם.
אז כבר אמרתי שאני רצינית, וזה אכן אירע, ודווח בכל כלי התקשורת "הנחשבים" שהאמריקאים קיבלו הוראת דיאטת ניחומים כוללת – אלא שאז דווקא צנחו המחירים.

וזה בכלל לא חשוב. מה שחשוב להבין זה שבכל תחום או שוק יש "סחורה מנחמת" ואם ניחומי אסון התאומים היה אורז ותפוחי אדמה אזיי מה הפלא שניחומי שוק האשראי והנדל"ן מתכנס אף הוא לאורז ותפו"א???