מאמרים

כסף פולימרי חיים בטעם פלסטיק

לי אין כלום נגד כסף עשוי פלסטיק, נהפוך הוא - הגיע הזמן שנוכל לכבס את הכסף במכונת כביסה
לי אין כלום נגד כסף עשוי פלסטיק, נהפוך הוא - הגיע הזמן שנוכל לכבס את הכסף במכונת כביסה, אחרי שעבר עשרות ידים מטונפות, ממוכר הדגים, ועד המכונאי.
תחשבו על רייח כסף בניחוח זפת, או בניחוח דגים רקובים.
אז זהו! שמעכשיו, נוכל להגיע הבייתה, להכניס את הכסף למכונת הכביסה, ולקבל רייח ורדים, או סחלבים.
חדל הרייח החמצמץ של הנייר הסופג, שמי יודע מה עוביו של רובד החיידקים, או חלילה הוירוסים שוכן בין סיביו ?

תחשבו על פרסומת למכונה השוטפת כסף.
הגעתם לחנות דגים, הכנסתם מצד אחד שטר 100 ש"ח, ועל המסך יהיה רשום, עודף : שטר 50 ש"ח ברייח דובדבנים, שטר 20 ש"ח ברייח לימון, ושלושה מטבעות שקלים חסרי רייח.
אז במקום שמוכר הדגים שניגב את ידיו בסינור המטונף ומגיש לכם שתי שטרות מנוזלים, המכונה פולטת שטרות נקיים ומגוהצים עם ניחוח טרי.

בכלל, אם לא תהיה מגבלה על עניין הריחות, אפשר לעשות עם זה עסקים מצויינים.
אתם יכולים לתאר לעצמכם, שמהכיס שלכם, נובע רייח של פלפל - עודף שקיבלתם אתמול, או סתם רייח של סטייק על האש, שקיבלתם במסעדה.
זה מייד משפיע על בלוטות הרוק שלכם, ומפתה אתכם ללכת ולהשקיע בקצת קלוריות.

אני מניח שיהיה חוק בעניין, והרייחות המקובלים יהיו ריחות של פרחים סטנדרטים, ממש כמו של מטהרי הריחות שבשרותים.
סה"כ עד כמה אפשר להיכנס לתוך כיסו של אדם, עם פרסומות.
או שבעצם, כן !.
אם מסתכלים על הפרסומות בטלווזיה, ואני לא מתכוון לפרסומות בערוצים המסחרים שקוטעות לנו את התוכנית הפלסטיק האהובה על כל המשפחה אחרי חמש דקות של צפייה חינמית, ואז אנו משלמים בחמש דקות צפייה בקליפים רועמים של מחול פרסומות.
אני מתכוון לערוצים הממלכתיים המעניקים חסות.
אז מה הבעיה, לתת חסות לשטרות פולימרים - נגיד שכל פעם שתשלוף שטר פולימרי מהכיס, הוא ינגן את הסיסמה " שטר זה הנו בחסות עלית - יצרנית ממתקים "

בכלל החיים בעשור האחרון מתחילים להתקרב לגבול מסויים, בו הם נראים קצת יותר ויותר פלסטיקיים.. לא ?
מעניין מה השלב הבא, שיועיל לציבור.
אולי פרחים פולימרים ( מישהו צועק לי, שיש כבר )
אולי כבישים פולימרים... נראה לי אחלה, בעצם שיתחילו עם המדרכות בעיר - כל יום שישי, יעשו כביסה למדרכה.