שילמתי ביוקר על מה שחשבתי שאצליח לגנוב בחינם:
פרפרים על 1960...
לקחתי לכיס כ 100-110 שח על כתיבה של C1960 ולעומתם קנייה של C1970.
התוצאה, מרווח עולה שהוסב לפרפר על 1960 במחיר של עושק 130 לסט בממוצע.

כן כן זה המחיר של חוסר תגובה בזמן (כבר היה אופ' לעשות את המהלך במחיר של 40-50 שח)... אבל נתמודד כמו גיבורים.
יאללה, בשורות טובות.

null

לא כל הנוצץ הוא זהב
אין לראות באמור לעיל משום עצה ו/או המלצה לפעילות כלשהי בניירות ערך.

כל הנתונים הללו מסבירים עד כמה הגז שמפיקה ישראל ומייצאת לשכנותיה יכול לשמש ככלי וכאמצעי לחץ מדיני, שכיום לא נעשה בו שימוש כמעט בכלל. היו כבר פרשנים שהעירו כי במצרים חששו מכך על רקע המחלוקות בעניין פעולה צבאית ברפיח, והחשד שישראל עלולה לנצל את התלות המצרית בה כדי ללחוץ עליה לקלוט פליטים פלסטינים בשטחה. בה בעת, חשוב לזכור כי ישראל משחקת פה על איזון עדין מאוד: יש לה אינטרס ברור בשימור השלטון המצרי הנוכחי, ויש לה גם אינטרסים חופפים רבים איתו, כולל הרצון לראות את נפילת חמאס. באותו זמן, ישראל לא יכולה לקבל תכתיבים מצריים, ובהחלט יכולה יותר לעמוד על שלה מול קהיר, ואולי אפילו מדי פעם לנופף בקלפים החזקים שהיא מחזיקה בידיה, כולל ייצוא הגז.

חשיבות ההערכות המדויקות
מלבד העניין המדיני, ישראל צריכה להסתכל על הסיפור המצרי ולהפיק לקחים גם במובן הכלכלי והאנרגטי: משרד האנרגיה העריך בשנה שעברה, אחרי האישור להגדלת הייצוא למצרים, כי יש במאגרים הנוכחיים די גז לתצרוכת עצמית עד שנת 2048 – וכי מדובר ברזרבה, שכן החלטות הממשלה חייבו לשמור די גז לצריכה עצמית עד 2043 בלבד. בנוסף, כפי שקרה בתחילת המלחמה, ניתן להסב את הגז שמיועד לייצוא לשוק המקומי, מה שיפחית את ההכנסות אך יגדיל את הרזרבות של המאגרים. כמו כן, משרד האנרגיה מקיים הערכות תקופתיות כדי לוודא את הזמינות המרבית של הגז הישראלי ולמנוע מצב של חוסרים.

אלא שהקביעות הללו מבוססות למעשה על ההערכות ביחס לכמויות הגז שקיימות במאגרים. אם ההערכות הללו גבוהות מדי מהמצב בפועל, כפי שקרה במקרה המצרי, ייתכן שישראל תמצא את עצמה מול שוקת שבורה. כמו כן, ההערכות מתבססות על מצב צריכת החשמל בישראל היום. בדומה למצרים, צריכה זו צפויה לגדול עוד ועוד, והגדלת הייצוא יכולה לבוא על חשבון אספקת החשמל המקומי. מסיבה זו נדרשת ישראל להתנהל בצורה מבוקרת, זהירה ומדודה. ראש אגף התקציבים במשרד האוצר יצא בשנה שעברה נגד המהירות שבה אושרה הגדלת הייצוא על ידי שר האנרגיה דאז, ישראל כץ, ואמר כי יש לבחון את המצב בזהירות כדי לא לסכן את הביטחון האנרגי של ישראל.

נקודה חשובה נוספת היא הייצוא העקיף של הגז הישראלי דרך מצרים. מדוע בכלל ישראל אינה מייצאת את הגז בעצמה לאירופה – ובמיוחד על רקע הדיווחים שעדיין אין, נכון לשבוע שעבר, שום תאריך יעד לקידום מיזם בניית צינור הגז הגדול מישראל לאירופה, דרך יוון, קפריסין וכרתים? וכל זאת, כאמור, לאור מצב השוק האירופי, שמחפש חלופות לרוסים? אומנם החורף האחרון היה יחסית מתון, ואירופה לא חוותה משבר אנרגטי, אבל היבשת מחפשת לגוון את משענותיה האנרגטיות ולהיערך לימים קשים בעתיד.

התשובה פשוטה: לישראל אין פשוט יכולת כזאת. אם ישראל רוצה לייצא גז ולא דרך צינורות, היא נדרשת לבנות או לשכור מתקן הנזלה. אפשרות אחת היא לבנות מתקן כזה ביבשה, אך שיקולים של איכות סביבה ככל הנראה יסכלו קידום של מיזם כזה. אפשרות שניית היא הקמת מתקן הנזלה צף במים הכלכליים של ישראל, בעלות של מיליארדי דולרים. בחודש שעבר הורה שר האנרגיה אלי כהן לבחון את האפשרות הזאת לעומק.

יש לכיוון חשיבה כזה כמה יתרונות, כולל ביזור סיכונים בהסתמכות על מצרים כמשענת היחידה לייצוא לאירופה, וגם המחיר שגוזרת קהיר על חשבון ישראל כשהיא מוכרת את הגז בוודאי במחיר גבוה יותר. יש לכך גם יתרונות מדיניים, שכן ישראל תוכל לנצל את הגז לצורך צבירת נקודות בכמה בירות נוספות ביבשת הישנה.

כך או כך, ישראל אולי נדרשת לחשוב מחדש על כל התחום, לעקוב אחרי ההתפתחויות השונות, ולחשוב מה היא יכולה לעשות כדי להפיק את מירב התועלת ממרבצי הגז שמצאה בשטחיה. יש כאן פוטנציאל כלכלי ומדיני, ואנחנו רק צריכים להוציא אותו ממעמקי הים ולנצל אותו בתבונה.

אלי קלוטשטיין הוא חוקר במכון משגב לביטחון לאומי

הצטרפו עוד היום לשירות האיתותים! למה אתה מחכה? לחץ כאן

אין לראות באמור לעיל משום עצה ו/או המלצה לפעילות כלשהי בניירות ערך.

מה לעשות ?
- קל. ללמוד ולהפנים. שער המניה לא נקבע בארץ ולא מושפע מעדכון המדדים.
כמו שכתבתי, השער נקודתית בשעה 17:35 בתום יום המסחר של העידכון, אינו מייצג. עלייה/ירידה נקודתית יכולה להתקיים. אין על כך עוררין.
בכול שאר הזמן השער הוא התאמה מדוייקת אחת לאחת של שער המנייה בארה"ב.

הצטרפו עוד היום לשירות האיתותים! למה אתה מחכה? לחץ כאן

לא כל הנוצץ הוא זהב
אין לראות באמור לעיל משום עצה ו/או המלצה לפעילות כלשהי בניירות ערך.

וגם בעבר הייתה השפעה. היות ואני עיקב אחריה שנים חד משמעית יש היו וגם יהיו השפעות. מה שכן, ביום העידכון בדרך כלל לא רואים שינויים כי מכינים את יום העידכון הרבה לפני.

הצטרפו עוד היום לשירות האיתותים! למה אתה מחכה? לחץ כאן

יחד ננצח!!!
אין לראות בנכתב המלצה לבצע כל פעולה וכל העושה על דעתו בלבד !
אין לראות באמור לעיל משום עצה ו/או המלצה לפעילות כלשהי בניירות ערך.

ולפתור את הבעיה.
הרצה למעלה אם השווי לא מוצדק, לא תחזיק מים.

הצטרפו עוד היום לשירות האיתותים! למה אתה מחכה? לחץ כאן

אין לראות באמור לעיל משום עצה ו/או המלצה לפעילות כלשהי בניירות ערך.