הכתבה המלאה למי שלא רואה את כל הכתבה:

הפוך לדף הבית

כלים לבעלי אתרים

תכנה לניתוח טכני

שלום אורח, לחץ כאן לכניסה למערכת

חיפוש הודעה בפורומים:

חזרה לפורום

02/10/19 07:32 הכתבה המלאה למי שלא רואה את כל הכתבה: /ו איציק ה10

ערן סער, מנכ"ל ישראמקו, מתמודד בימים אלה עם כאב ראש לא קטן, בטרם יסיים את תפקידו ויעבור לכהן כמנכ"ל אי.ד.בי. הוא נדרש לפלונטר פיננסי יוצא דופן, שבמרכזו עומדת השאלה כיצד תחזיר ישראמקו עד 120 מיליון דולר למשקיעים מוסדיים בשל גביית מס שגויה ב–2013–2016. הפתרון לפלונטר הפיננסי טרם נמצא - ועדיין לא ברור מה יהיו ההשלכות המלאות שלו על ישראמקו.

מקור הפלונטר הוא בנוהל גביית המס בישראמקו - שהיא שותפות חיפושים (להבדיל מחברה בע"מ). תשלום המס בשותפות נעשה בהתאם לסוג המחזיק: מחזיק פרטי משלם 47% מס מהרווחים המחולקים כדיווידנד, ומחזיק מוסדי משלם 23% (מס חברות). ניכוי המס נעשה במקור בידי השותף הכללי של ישראמקו (121.15 -1.26%) - חברת ניהול שבראשה עומד חיים צוף, מקורבו של קובי מימון - עבור כל מחזיק ביחידות ההשתתפות, עוד לפני ביצוע החלוקה.

המוסדיים סיבסדו את המשקיעים הפרטיים

בשנים הקודמות היו מחלוקות בין ישראמקו לרשות המסים על המס המשולם בחלוקת הדיווידנד ואופן גבייתו. ב–2013–2016 גבתה ישראמקו מהמחזיקים מס בשיעור של 35% — כממוצע בין שיעור הגבייה מהמשקיעים הפרטיים (47%), שהם מחזיקי מיעוט בחברה — לבין שיעור הגבייה ממוסדיים וחברות (23%), שהם עיקר המחזיקים. בפועל, המוסדיים באותן השנים סיבסדו את המשקיעים הפרטיים. כלומר, המוסדיים שאמורים היו לשלם 23% מס, שילמו שיעור גבוה של 35%.
ב–2017 קבע השופט מגן אלטוביה מהמחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב כי המוסדיים זכאים לפיצוי בדמות ביצוע חלוקה מאזנת של דיווידנד בגין גביית היתר. כלומר, בחלוקות הבאות המשקיעים ישלמו מס גבוה יותר, בעוד המשקיעים המוסדיים — מוסדיים שממשיכים להחזיק בישראמקו כיום או כאלה שכבר מכרו את נייר הערך — ייהנו מהטבה מיסויית, כך שייווצר איזון רטרואקטיבי.

ישראמקו עירערה על החלטתו של אלטוביה, ופנתה לבית המשפט העליון, שהחליט ביולי לדחות את הערעור. הפסיקה של בית המשפט העליון — שניתנה בידי השופטים יצחק עמית, ענת ברון ואלכס שטיין — היתה רלוונטית לשני תיקים שהתנהלו בעניין מיסוי הדיווידנד אצל המחוזי, הן של ישראמקו הן של שותפות דלק קידוחים. ואולם, דלק קידוחים מושפעת מההחלטה באופן שולי ביחס לישראמקו.

תשואות
לפי הגילוי בדו"חות לרבעון השני של 2019, ישראמקו נדרשת לבצע חלוקה מאזנת של עד 120 מיליון דולר (427 מיליון שקל) עבור 2013–2016. ב–2017–2018 השותפות ביצעה חלוקה מתאימה, כך שאין צורך בביצוע התאמות כלשהן; בעוד החלוקה המאזנת במחצית הראשונה של 2019, לפי אומדן ראשוני, עשויה להסתכם בסכום של עד 35 מיליון דולר. כלומר, השותפות צריכה להבין איך היא מחזירה למוסדיים 155 מיליון דולר — 17% משווי השותפות או 27% מההון העצמי.

הכרעת העליון בעניין הדיווידנד יצרה כדור שלג משמעותי, שהחל עתה לצבור תאוצה ועלול להתגלגל לתוך המאזן של ישראמקו. כללי החשבונאות מחייבים חברה להתייחס לאירועים ולהשפעותיהם החשבונאיות, גם אם התרחשו לאחר תאריך המאזן. ואולם, בדו"ח לרבעון השני של 2019, שפורסם ב–22 באוגוסט, ישראמקו, שסמנכ"ל הכספים שלה הוא איתן וולוך, בחרה שלא לרשום את ההוצאה הפוטנציאלית כחוב במאזן.

ישראמקו נימקה בדו"ח הכספי, אם כי באופן חלקי, את ההחלטה, וזאת "לנוכח חוסר הבהירות בדבר הדרך לביצוע איזון בגין 2013–2016 ועצם האפשרות לבצעו". השותפות ציינה כי היא "בוחנת את האפשרויות העומדות בפניה, לרבות פנייה לבית המשפט". בית המשפט העליון הבהיר בפסיקתו שאינו מתיימר להמליץ או לקבוע לגבי הטכניקה שבה יבוצעו תשלומי האיזון — ואם תתגלע מחלוקת בעתיד, ניתן יהיה שוב לפנות לבית המשפט.

דיווידנדים
לפי הערכות, החלטה של ישראמקו לרשום את ההוצאה הפוטנציאלית או חלק ממנה כחוב עשויה להתקבל ככל שתהיה פעולה אקטיבית של גופים מוסדיים בעניין ההחזר הכספי. ואולם, עד עתה ככל הידוע לא היה גוף מוסדי שהרים את הכפפה ודרש את שמגיע לו, כפי שהכריעו בתי המשפט. אחת השאלות הלא פתורות היא זהות המשקיעים המוסדיים שהחזיקו בנייר הערך של ישראמקו ב–2013–2016 — כלומר, מי בכלל זכאי להחזר הכספי ואיך הוא יקבל איך ההחזר בפועל.

לסוגיית החלוקה החסרה של הדיווידנד יש היבט נוסף — תפקוד המוסדיים. הגופים המוסדיים הגדולים שמחזיקים בישראמקו הם מגדל (16%) וחברת הביטוח הפניקס־אקסלנס (5%). יחידות ההשתתפות של ישראמקו גם מוחזקת בידי מוסדיים שנמצאים מתחת לרף בעלי עניין (5%) — ולפי הפירוט מהאסיפות האחרונות, אלו כוללים, בין היתר, את אלטשולר שחם, הראל, פסגות, אי.בי.אי ומיטב דש.

לא ברור מדוע הגופים המוסדיים לא פעלו בעניין החלוקה השגויה, שנעשתה לפני שלוש־שש שנים, ומדוע לא הרימו דגל בעניין בזמן אמת. בפועל, המוסדיים לא ערכו בקרה מספיקה על החלוקות, אלא הסתפקו ברישומן הטכני והוספתן לתשואה. ייתכן שהפסיביות של המוסדיים קשורה לחשש שכל פעולה מצדם תגרור לחץ על יחידות ההשתתפות במסחר.

בישראמקו טענו בעבר כי התשלום למשקיעים המוסדיים, אם יתבצע, צריך להסתכם ב–12 מיליון דולר בלבד, ולא יגיע עד ל–120 מיליון דולר — שהוא הסכום המקסימלי שצוין בדו"חות.

מאז 2015 ביצעה ישראמקו חלוקות דיווידנד נדיבות, שהסתכמו ביותר מ–4 מיליארד שקל. מקור הדיווידנדים הוא ברווחים העצומים ממאגר תמר — שהניב רווחים של כמיליארד דולר בשנה לכלל השותפות.

אם ישראמקו תבצע החזר מלא למשקיעים המוסדיים, עשויות להיות למהלך השפעות נרחבות על השותפות. נכון לסוף יוני 2016, לישראמקו היו יתרות נזילות של 32 מיליון דולר. לנוכח כל זאת, צצות כמה שאלות: האם השותפות תיאלץ להגדיל את המינוף כדי לגייס מקורות כספיים? האם תיאלץ לעצור או להקטין חלוק דיווידנדים? והאם יהיו לכך השלכות גם על פירמידת אקויטל, שביצעה באחרונה מהלכים למיזוג והשטחת הפירמידה, ולוותה חוב בהיקפים נרחבים?

בישראמקו סירבו להגיב לדברים.

שירות האיתותים למניות - חודש ניסיון - נסה אותנו - לפרטים והרשמה לחצו כאן

אין לראות באמור לעיל משום עצה ו/או המלצה לפעילות כלשהי בניירות ערך.

טוען....

•הודעה ראשית •תגובה להודעה օהודעה ללא תוכן ☼ הודעה חדשה הודעה שנצפתה

הודעה נעוצה
סימון משתמשים: משתמש מחובר מנהל מומחה מנתח טכני כותב מוערך אורח חדשות טלנירי