לקדוח או לא לקדוח? אנדי ברנהאם ניצב בפני הדילמה של הנפט בים הצפוני
לפני יומיים
מאת: דייוויד וולאס לוקהארט, כתב הפוליטיקה הסקוטית של BBC
השאלה האם לקדוח או לא לקדוח היא אחת ההחלטות הראשונות שיחכו לאנדי ברנהאם כאשר ייכנס לרחוב דאונינג 10 כראש ממשלת בריטניה.
חבר הפרלמנט ממייקרפילד צפוי להתמנות בימים הקרובים לראש הממשלה החדש של בריטניה, לאחר שזכה לתמיכתם של כמעט 350 חברי פרלמנט ממפלגת הלייבור.
ביום שלישי, יממה לפני המועד האחרון להגשת המועמדויות לראשות המפלגה, קיבל ברנהאם מכתב מתעשיית הנפט והגז ומהאיגודים המקצועיים, הקורא לו ולכל חברי הלייבור:
"לתמוך בנפט ובגז של הים הצפוני."
בקרוב תצטרך ממשלת בריטניה להחליט האם לאשר את פיתוחם של שני מאגרי נפט גדולים:
Rosebank
Jackdaw
מה אומר מצע הלייבור?
מצע הבחירות של הלייבור משנת 2024 היה נחרץ למדי:
"לא נעניק רישיונות חדשים לחיפוש מאגרים חדשים, משום שהדבר לא יוריד אפילו פני אחד מחשבונות האנרגיה, לא יחזק את ביטחון האנרגיה של בריטניה, ורק יאיץ את החרפת משבר האקלים."
אולם Rosebank ו-Jackdaw שונים מעט, מפני שתהליך אישורם החל עוד לפני שהלייבור עלתה לשלטון.
לכן, ההחלטה של ממשלת ברנהאם לגביהם תהיה אינדיקציה טובה למדיניותו העתידית כלפי הים הצפוני.
לחץ מכל הכיוונים
לא רק התעשייה והאיגודים מפעילים לחץ.
גם חברי מפלגתו.
ישנם חברי לייבור המבקשים לנקוט גישה ליברלית יותר כלפי הקידוחים.
הם מקווים שרקעו של ברנהאם – שגדל באזור שנפגע קשות מהתעשייה הכבדה שהתמוטטה – יהפוך אותו לאוהד יותר של תעשיית האנרגיה.
אחד מחברי הפרלמנט אף ציין כי ראש הממשלה החדש יעמוד תחת לחץ מצד גורמים רבים:
הציבור המודאג ממחירי החשמל והאנרגיה;
וגם דונלד טראמפ, הקורא שוב ושוב להגדיל את הקידוחים בים הצפוני.
המכתב שנשלח לחברי הלייבור
במכתב נכתב:
"תמיכה בתעשיית הנפט והגז היא איתות לכך שהמדינה עדיין מחויבת לייצור, לבנייה ולתעשייה."
עוד נכתב:
"זהו מסר שהממשלה עומדת לצד האנשים והאזורים שסיפקו את האנרגיה לבריטניה במשך דורות."
הכתב מציין כי אלו מילים שנראות כאילו נכתבו במיוחד כדי לפנות לברנהאם, שנוהג לומר כי הוא תמיד "שם את המקום והקהילה במקום הראשון".
מנגד – לחץ כבד מצד תומכי איכות הסביבה
במקביל, חברי לייבור המזוהים עם איכות הסביבה מפעילים עליו לחץ משמעותי.
לדבריהם, גל החום החריג שפקד את בריטניה הקיץ הוא דוגמה ברורה להשפעות שינויי האקלים.
לכן הם סבורים שהדרך הנכונה היא:
לא לאשר קידוחים חדשים;
ולהאיץ עוד יותר את ההשקעה באנרגיות מתחדשות.
אחד מחברי הפרלמנט סיכם זאת כך:
"אנדי מגלם את הדילמה."
מצד אחד, כראש עיריית מנצ'סטר רבתי הוא קידם מדיניות אקלימית ושיפר את התחבורה הציבורית.
מצד שני, הוא ראה מקרוב את הנזק הכלכלי שנגרם כאשר תעשיות שלמות נעלמות מצפון־מערב אנגליה.
שינוי בגישת הלייבור
לדברי הכתב, קיימת תחושה בקרב מספר חברי פרלמנט סקוטים ממפלגת הלייבור כי:
ברנהאם צפוי להיות פתוח יותר לקידוחים בים הצפוני מאשר הממשלה היוצאת.
בנוסף, יש דיווחים שגם אד מיליבנד — שבעבר כינה את רישיון Rosebank:
"ונדליזם אקלימי"
עשוי כעת לתמוך באישור מאגר Jackdaw.
גם ה-SNP משנה כיוון
גם המפלגה הלאומית הסקוטית (SNP) שינתה את גישתה.
בשנת 2023 ממשלת ניקולה סטרג'ן קבעה מדיניות של התנגדות עקרונית לקידוחים חדשים.
כבר בשנת 2021 היא אף הצהירה כי אין לאשר את מאגר Cambo.
באותה תקופה היה ברור שממשלת סקוטלנד מתנגדת להרחבת הפקת הנפט והגז בים הצפוני.
ואז המציאות השתנתה
מאז:
פרץ משבר יוקר המחיה;
המלחמה באוקראינה נמשכה;
חוסר הוודאות סביב מעבר מכליות במצר הורמוז גבר.
על רקע זה נראה שגם עמדתו של ראש ממשלת סקוטלנד ג'ון סוויני התרככה.
בתחילת השנה הוא אמר כי:
יש להביא בחשבון גם את ביטחון האנרגיה כאשר מקבלים החלטות לגבי קידוחים חדשים.
גם שר הכלכלה החדש של סקוטלנד, סטיבן פלין, הצהיר לאחר בחירתו כי יהיה:
"תומך נלהב" בעובדי תעשיית הנפט והגז.
גם בתוך ה-SNP נשמעים קולות ברורים
חבר הפרלמנט הסקוטי ג'ק מידלטון, המייצג את מרכז אברדין, קרא לאשר גם את Rosebank וגם את Jackdaw.
לדבריו:
"עלינו להפחית את התלות שלנו במדינות המזרח התיכון ובחבריו של ולדימיר פוטין."
גם השמרנים מקשיחים את המסר
מנהיגת השמרנים קמי בדנוק הבטיחה:
"להחזיר את בריטניה לקידוחים."
לפי הכתבה, המסר הזה התקבל היטב בבחירות האחרונות במחוז אברדין דרום.
ומה אומרת הממשלה?
עמדת הממשלה היא שבנוגע ל-Rosebank ול-Jackdaw:
"ההחלטות יתקבלו בבוא העת."
סיכום הכתבה
הכתב מסכם כי מיד עם כניסתו לתפקיד יצטרך ברנהאם להתמודד עם שורה של נושאים כבדים:
תקציב הביטחון;
הרווחה;
ההגירה;
ובתוך כל אלה —
גם עתיד הים הצפוני.
לדבריו, כמעט בלתי נמנע שכל החלטה שיקבל בנושא הזה תאכזב לפחות חלק ממפלגתו וחלק מהציבור.
התובנה שלי
זו אחת הכתבות המשמעותיות ביותר שראיתי לאחרונה בנושא הים הצפוני, משום שהיא מצביעה על שינוי בטון הפוליטי. לפני כשנה הדיון התמקד כמעט כולו באקלים. כיום, גם בתוך הלייבור וגם בתוך ה־SNP, עולים שיקולים של ביטחון אנרגטי, תעסוקה, יוקר המחיה והפחתת התלות ביבוא.
עבורך, שעוקב אחרי קבוצת דלק, איתקה והפיתוחים בים הצפוני, הכתבה מעניינת במיוחד משום שהיא מחזקת את ההערכה שכבר דיברנו עליה בעבר: שהאווירה הפוליטית בבריטניה הופכת בהדרגה לפחות עוינת כלפי המשך הפקת נפט וגז בים הצפוני, גם אם אין עדיין שינוי רשמי במדיניות.
.
אין לראות באמור לעיל משום עצה ו/או המלצה לפעילות כלשהי בניירות ערך.