כשמחזורי המסחר מתכווצים-האם לבחור בבנק או בית השקעות?

כשמחזורי המסחר מתכווצים-האם לבחור בבנק או בית השקעות?

null
מי לא מכיר את הדילמה שבין בחירה לעבור לבית השקעות שנותן עמלות נמוכות מאוד לעומת להישאר בבנק שמעניק לנו שקט נפשי שהכסף שלנו בטוח אך גם לוקח עמלות גבוהות.
מי שמכיר אותי בוודאי שואל את עצמו מדוע עכשיו נזכרתי לדבר על נושא כל כך עתיק יומין..

ובכן קצת רקע מקדים.

אני משקיע בשוק ההון כבר 16 שנים וגם אבי היקר שיזכה לחיים ארוכים משקיע בבורסה. גם לי וגם לו יש תיק ניירות ערך בבית השקעות ואני מנהל את התיק שלי ואת התיק שלו כאמור באמצעות בית ההשקעות..
לפני כמעט שנה סבתי האהובה הלכה לעולמה והורישה לאבי סכום לא גדול אך גם לא קטן. הסכום נכנס לחשבון העו"ש שלו בבנק.
סגן מנהל הבנק דאג מיד לתת לחשבון מעמד של VIP עם עמלה מופחתת של 0.3 אחוז, דמי משמורת שנתיים של 0.4 אחוז.
יועצת ההשקעות שכנעה את אבא שלי שחשובים יחסים טובים עם הבנק ושאלה עמלות מצויינות.
כל הויכוחים שלי עם אבא שלי לא עזרו והוא סירב להעביר את כספו לבית ההשקעות .
הטיעון המרכזי של יועצת ההשקעות היה שאיך אדם בגילו שם את כל הביצים בסל אחד ועוד בבית השקעות שעלול לפשוט רגל רחמנא לצלן וזאת לעומת בנק שחזק כמו פלדה ושממילא הוא קיבל הפחתה בעמלות.
כאמור אבא שלי קיבל את הטיעון שלה שהוא לא מעוניין שהכל יהיה בבית השקעות. מתוך חשש שאולי באמת כספו יירד לטימיון.

המהפך בגישה וגילוי האמת

חלפה לה חצי שנה (כשבתוך אותה תקופת זמן על כל קניה ומכירה של מניות אני עוקץ אותו על גובה העמלות) ואבא שלי קיבל דוח חצי שנתי של העמלות. אין ספק שלקבל במכה אחת את העמלות המצטברות נתן לו בום גדול. מאות שקלים בגין דמי משמורת, עמלות מינימום של 25 שקלים רק בגלל שנקנו 2 הכרזות וכמובן העמלה המופחתת עדיין גבוהה מעמלה של בית השקעות.

אז מי יותר בטוח בנק או בית השקעות?

אבא שלי זעם כשהוא חש פיזית את עוצמת העמלות ושוב דיבר עם יועצת ההשקעות שמצידה שוב טענה שהוא מקבל עמלות מצוינות ושבנק פיננסית הרבה יותר חזק מבית השקעות.
החלטתי לעשות בדיקה בנושא ולמען האמת חלק מהנתונים הפתיעו אותי.

1. בית השקעות מעולם לא פשט רגל בארץ וזאת לעומת בנקים שנקלעו לקשיים וניצלו בזכות המדינה.
2. בעת רכישת ניירות ערך, הניירות נרשמות על שם רוכש המניות ולא על שם בית ההשקעות ולכן אם בית השקעות פושט רגל, הנושים/בית ההשקעות אינם רשאים לגעת בניירות הערך.
3. בעקבות סעיף 2 ניתן לטעון ובצדק שלא תמיד אנו מושקעים בניירות ערך אז מה יקרה אם דווקא יהיה לנו מזומן בחשבון כשבית ההשקעות יפשוט רגל? התשובה היא שכספי הלקוחות מופרדים מחשבון בית ההשקעות באמצעות חשבון נאמנות שנמצא בבנק. במילים אחרות הכסף יכול להיות בסכנה רק אם הבנק עצמו יפשוט רגל ולא בית ההשקעות!

המסקנה המתבקשת היא שבנקים מצליחים לשמר לקוחות אצלם באמצעות הסתמכות על בורות הלקוח ולא באמצעות נתוני אמת. אומנם נכון שבנק חזק מבית השקעות אך לא נקודתית בנושא הזה.

מה הקשר בין מחזורי מסחר מתכווצים לבחירה בין בנק לבית השקעות?

מי שמשקיע בשוק ההון בוודאי חש שמחזורי המסחר מתכווצים. ניתן גם לראות זאת בפקודות המכירה והקניה (3 הפקודות של הצעות המכירה והקניה) אשר הסכומים בהן קטנים מבעבר.
במצב שכזה שבו פקודות המסחר דלילות, אם נרצה למכור או לקנות בסכום גדול של כסף, נצטרך קרוב לוודאי למכור/לקנות מממספר קונים או מוכרים בשערים שונים. בבנק יש פקודת מינימום כך שבמידה ונבצע פעולה שכזאת, יתכן ונשלם גם עמלת מינימום בגין פקודה ראשונה ולאחר מכן גם את העמלה הרגילה של הבנק בגין הפקודה השנייה.
דבר שכזה איננו קורה במרבית בתי ההשקעות שאינם לוקחים עמלת מינימום או שלוקחים עמלת מינימום מזערית.

מסקנות

אין ספק שבנק חזק יותר כלכלית מבית השקעות. עד כאן יועצת ההשקעות אמרה את האמת. יחד עם זאת מאחר וניירות הערך רשומים של שם המשקיע והכסף המזומן מופרד מחשבון בית ההשקעות, רמת הסיכון בין בנק לבית השקעות זהה!
עקב כך עודף תשלום עמלות בבנק לעומת בית השקעות נובע מבורות של משקיע שחושש שלא בצדק לכספו.

מחזורי המסחר שהולכים ויורדים באים לידי ביטוי גם בפקודות המסחר המתכווצות מה שגורם ליותר פעמים להפעלת עמלת המינימום של הבנק פלוס העמלה הרגילה של הבנק פלוס דמי משמורת . כל אלה עולים הרבה כסף, דבר שאיננו קורה בבית השקעות הן מבחינת עמלת מינימום והן מבחינת התעריף הרגיל.