סיכום 2019 בשירות התעסוקה

רמי גראור מנכל שירות התעסוקה- קרדיט צילום: באדיבות שירות התעסוקה.

שיעור תובעי האבטלה מטפס בעקביות בשנתיים האחרונות
למרות אחוז האבטלה הנמוך - אחרי 6 שנים רצופות שבהן נרשמה ירידה במספר דורשי העבודה, בשנת 2019 עלה מספר דורשי העבודה בצורה מתונה והגיע ל-161.6 אלף מתייצבים בחודש בממוצע, לעומת 160.7 אלף, ב-2018

בשנת 2019 פוטרו והתפטרו כ-20,800 ישראלים בחודש. יותר ממחצית מהם פוטרו ממקום עבודתם. נתון זה מהווה עלייה של % 3.75 לעומת שנת 2018 שבה שיעור דורשי העבודה שפוטרו או התפטרו עמד על כ-20 אלף

שירות התעסוקה מפרסם לראשונה מדד חדש: הסיכוי של דורש עבודה למצוא עבודה בשנת 2019 בכל חודש וחודש במהלך השנה קטן ב-4%, בהשוואה לשנת 2018

יחד עם זאת בהשוואה עולמית, מצב שוק העבודה מוסיף להיות איתן, הודות לאבטלה נמוכה של 3.9% בהשוואה לממוצע ה-OECD שעומד על 5.3%, ושיעור גבוה של השתתפות בכוח שעומד על63.9% בהשוואה לממוצע מדינות ה-OECD שעומד על 60.5%

הצלחה לתוכנית מעגלי תעסוקה שעודדה תובעי הבטחת הכנסה להשתלב בשוק העבודה, בעיקר בקרב עובדים בגילאי העבודה העיקריים: שיעור מקבלי הבטחת הכנסה עמד בשנת 2019 על 1.47% מכוח העבודה ביחס ל-2.89% בינואר 2015; מ-110 אלף מתייצבים בחודש ל-62 אלף בלבד
בהיעדר תכנית "מעגלי תעסוקה" אחוז האבטלה במשק היה גבוה ב-1.5%

בשנת 2019 56,112 איש ואישה הושמו בעבודה באמצעות שירות התעסוקה
כ-48,544 מהמתייצבים בשנת 2019 השתתפו בתוכניות והסתייעו בכלי תמיכה בהשמה

רמי גראור, מנכ"ל שירות התעסוקה: "על אף סביבת האבטלה הנמוכה, אנו מזהים מגמות מדאיגות בשוק העבודה בכלל ובקרב תובעי דמי אבטלה בפרט, כפי שהצגנו בדו"ח. שירות התעסוקה הכין תכנית סיוע רחבה ומקיפה על מנת להתמודד עם מגמות אלו ובכך להימנע ממשבר שעלול לבוא. במסגרת התכנית יינתנו כלים תומכי השמה כגון: סדנאות מתקדמות, אימון אישי וליווי פרטני ומקצועי. כלים אלו יינתנו במיוחד לאלה שנמצאים זמן רב יותר בתקופת האבטלה. בנוסף לכך, אנו נמצאים בתהליך טיוב השירות הניתן לאזרח בלשכות. במסגרתו אנו מדייקים את המפגש בין מתאם ההשמה עם דורש העבודה, כל זאת על מנת לתת לו את הסיוע האיכותי והמתאים במיוחד לו. בכוונתנו להוציא את התכנית המקיפה לפועל בקרוב ובכך לשנות את כיווני המגמות שרוגשות מתחת לפני השטח."

שירות התעסוקה מפרסם את הנתונים והמגמות העיקריים לשנת 2019 בשוק התעסוקה הישראלי. בשנה החולפת התייצבו בלשכות שירות התעסוקה ברחבי הארץ כ-161.6 אלף איש בממוצע בחודש, לעומת שנת 2018 שבה התייצבו כ-160.7 אלף איש בחודש. זו עלייה קלה בלבד, אולם היא מהווה שינוי מגמה, אחרי הירידה בשיעור דורשי העבודה שאפיינה את ישראל בעשור האחרון (ולמעשה מאמצע שנות האלפיים, פרט למשבר הכלכלי העולמי).

בשנים האחרונות חל שינוי בתמהיל דורשי העבודה בישראל: אם בעבר שיעור האנשים אשר סבלו מאבטלה ממושכת היה גבוה משיעור האנשים באבטלה זמנית, בשנים האחרונות התמונה התהפכה.

מגמות בקרב המתייצבים בשירות התעסוקה 2015 – 2019
שיעור דורשי העבודה מתוך כוח העבודה, אשר מבוסס על נתוני שירות התעסוקה (איור 1) היה בירידה משנת 2015 עד ליוני 2018, אז עמד על כ-3.8%. אולם, במחצית השנייה של שנת 2018 ירידה זו התמתנה, ובמהלך שנת 2019 המגמה התהפכה ומתחילה עלייה מתונה בשיעור דורשי העבודה.

דורשי אבטלה
בין השנים 2015—2016 הייתה ירידה במספר תובעי אבטלה מ-110 אלף דורשי עבודה לכ-91 אלף ב-2016. החל ממרץ 2017, אז שיעור תובעי אבטלה עמד על שיא שלילי 2.17% מסך כוח העבודה במשק, חלה עלייה עקבית בשיעור תובעי אבטלה אשר הגיע בחודש אוקטובר באוקטובר 2019, לרמה של 2.5% מסך כוח העבודה, לראשונה מאז מרס 2015. העלייה בשיעור דורשי העבודה אמנם מתונה, אך המשך המגמה תחייב תשומת לב מיוחדת.

בשנת 2019, 45% מסך תובעי האבטלה השתייכו לקבוצת הגילאים 35 – 44, 34% משתייכים לקבוצת הגילאים 18 -34 ורק 20% הם בני 55+.

דורשי הבטחת הכנסה
התוכנית "מעגלי תעסוקה" שמופעלת על ידי שירות התעסוקה, הוכתרה כהצלחה גדולה: התוכנית אשר עודדה תובעי הבטחת הכנסה להשתלב בשוק העבודה והובילה לירידה מתמדת בשיעור המתייצבים מאוכלוסייה זו, מתמתנת בשנים האחרונות. קצב הירידה התמתן בשנים 2018 ו-2019 – מירידה של 14-15% בדורשי קצבת הבטחת הכנסה בשנים 2016 ו-2017 לירידה מתונה של 11% ו-5% בשנים 2018 ו-2019 (בהתאמה), ככל הנראה בגלל קשיים מרובים איתם מתמודדים המתייצבים הנוכחיים.

בשורה התחתונה, בין השנים 2015 ל-2019 ירד מספר המתייצבים, דורשי קצבת הבטחת הכנסה, בכ-44%, מ-110 אלף בחודש ל-62 אלף מתייצבים בחודש. זהו שיעור של 1.47% מכוח העבודה ביחס ל-2.89% בינואר 2015. בהיעדר תכנית "מעגלי תעסוקה" שיעור האבטלה במשק היה גבוה ב1.5% אחוזים.
"מעגלי תעסוקה", הפועלת מאז 2014, משלבת אימונים, סדנאות, השתלמויות וליווי לשכתי ממוקד, ותורמת באופן מוכח לשילובם של דורשי קצבת הבטחת הכנסה בעבודה ומניעת הידרדרותם לעומק האבטלה:

התוכנית הובילה לעלייה של 25% בשיעור התעסוקה בקרב משתתפיה, קפיצה של 200% בהכנסותיהם, וירידה של 27% בשיעור הזכאים לקצבת הבטחת הכנסה. תמהיל דורשי העבודה השתנה גם הוא לאור ההצלחה של תכנית ההשמה "מעגלי תעסוקה", בעיקר בקרב עובדים בגילאי העבודה העיקריים (25-54). כעת, עובדים מבוגרים (55 ומעלה) מהווים את מרבית דורשי קצבת הבטחת הכנסה: שיעור התובעים בגילאי העבודה העיקריים (24-54) יורד ומגיע עד לשיעור של כ-46% מכלל תובעי הבטחת הכנסה. לעומת, שיעור העובדים בגילאי 55 ומעלה מגיע עד לשיעור של של יותר מ-51% מכלל תובעי הבטחת הכנסה.
בחודשים האחרונים התרחבה התכנית מ-36 לשכות ל-66 לשכות הפרוסות ברחבי הארץ.

סיכום
בשנים האחרונות המצב התהפך. מאז החלה לפעול תכנית "מעגלי תעסוקה", חלה ירידה עקבית בשיעור דורשי העבודה בהבטחת הכנסה ועלייה מתונה, בעיקר בשנתיים האחרונות בשיעור דורשי העבודה, תובעי אבטלה. מספר דורשי קצבת אבטלה חצה ב-2019 את רף ה-100,000, והוא עולה על מספר דורשי קצבת הבטחת הכנסה שעומד כיום על כ-62 אלף בחודש.

מקור נתונים: שירות התעסוקה, 2015-2019.
עוד עולה מהנתונים כי בשנת 2019 56,112 איש ואישה הושמו בעבודה באמצעות שירות התעסוקה ו כ-48,544 מהמתייצבים בשנת 2019 השתתפו בתוכניות והסתייעו בכלי תמיכה בהשמה.

חשוב לציין כי שיעור הבלתי מועסקים של הלמ"ס ושיעור דורשי העבודה בשירות התעסוקה מצביעים על מגמות זהות. אולם, נתוני שירות התעסוקה מציגים תמונה יציבה יותר בגלל סוג הנתונים שנאספים על ידי שירות התעסוקה – קרי נתונים מנהליים המבוססים על מספר דורשי העבודה המתייצבים בשירות התעסוקה, אשר הינם תנודתיים פחות, בהשוואה לנתוני הלמ"ס המבוססים על סקר כוח אדם, שמושפעים, מטבע הדברים מבעיות נפוצות שאנו מכירים בסקרים.

יותר מפוטרים ב-2019
בשנת 2019 פוטרו והתפטרו בכל חודש 20,800 ישראלים בממוצע. נתון זה מהווה עלייה של 3.75% לעומת שנת 2018, אז היה הממוצע החודשי20,300 מפוטרים ומתפטרים.

בבחינת אוכלוסיית המפוטרים בלבד, בשנת 2019 פוטרו 12,300 ישראלים בממוצע חודשי. זו עלייה קלה של 2% לעומת שנת 2018, אז מספר המפוטרים עמד על 12,100.
ירידה של 4% בסיכוייו של מובטל למצוא עבודה

במטרה לאמוד את ההסתברות של דורש העבודה בשירות התעסוקה למצוא עבודה, חישב שירות התעסוקה לראשונה את היחס שבין מספר המשרות הפנויות למספר דורשי העבודה. יחס זה מהווה אומדן למספר המשרות הפוטנציאליות לכל דורש עבודה, שכן מחפש עבודה מועסק שהשתלב במשרה פנויה מפנה בעצמו משרה למחפשי העבודה האחרים, ובהנחה שמשרות אלה לא מתבטלות, היקף המשרות הפנויות בכל רגע נתון מהווה אומדן להיקף דורשי העבודה שניתן לקלוט בשוק העבודה.

מדד שירות התעסוקה לאומדן ההסתברות של דורש העבודה בשירות התעסוקה למצוא עבודה:

בשנת 2019 מספר המשרות הפנויות עמד על כ-97 אלף זאת לעומת כ-105 אלף בשנת 2018. בין ינואר 2015 לינואר 2018, טיפס הסיכוי למצוא עבודה ב-80%, מנתון של 35% ל-64%. לעומת זאת, החל מסוף שנת 2018 ישנה ירידה של 4% בסיכוי למצוא עבודה, מ-64% ל-60% בחודש נובמבר 2018. הגורם העיקרי לכך הינו מצד אחד עלייה בדורשי העבודה, ומצד שני ירידה במספר המשרות הפנויות.

תל אביב בראש הטבלה ובעלת הסיכוי הגבוה ביותר למצוא עבודה. שני המחוזות שהסיכוי בהם למציאת עבודה הוא הקשה ביותר הם הצפון והדרום, שם דורשי העבודה המחפשים מקום עבודה יתקשו לעשות זאת. הסיכוי למצוא עבודה באזור הדרום, בשנת 2019, עומד על כ-30% ובאזור הצפון הוא עומד על כ-28% - נתון זה מצביע על הצורך של רבים מדורשי העבודה בפריפריה לחפש עבודה במרכז הארץ והחשיבות הקיימת בחיבור תחבורתי בין הפריפריה למרכז.

הכלל לפיו יש יותר דורשי עבודה ממשרות פנויות חל בכל המחוזות, למעט מחוז תל אביב, שם המצב הפוך. מחוז המרכז הוא השני בקלות למציאת עבודה.

מקור נתונים: שירות התעסוקה והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 2015-2019.
איור 18 : הסיכוי של דורש עבודה למצוא עבודה לפי מחוזות
מקור נתונים: שירות התעסוקה והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 2017-2019.
בפילוח לפי משלח יד, ההבדל הקטן ביותר בין מספר דורשי עבודה למשרות הפנויות בשנת 2019, נמצא בקרב אנשי המכירות והשירותים, שלהם הייתה אפשרות למצוא עבודה בקלות יותר.
לעומת זאת, ההבדל הגבוה ביותר בין מספר דורשי העבודה למשרות, היה בשני "קצוות", שישראלים הכי התקשו למצוא בהם עבודה: תחומים בלתי מקצועיים, ומשרות ניהול.
איור 20: הסיכוי של דורש עבודה למצוא עבודה לפי משלחי יד

מקור נתונים: שירות התעסוקה והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה 2017-2019
מאפיינים דמוגרפיים של דורשי עבודה בשירות התעסוקה
שיפור אצל הנשים מול הרעה אצל הגברים לאורך שנים

הירידה בשיעור דורשי העבודה במהלך מרבית העשור הייתה כתוצאה מירידה משמעותית יותר אצל הנשים. העלייה בשנה האחרונה נובעת בעיקר מעלייה בשיעור דורשי העבודה הגברים (מ-72.1 אלף דורשים בחודש ממוצע ב-2018 ל-73.5 אלף - גידול של 2%), שעה שהנשים נותרו ב-2019 ללא שינוי (88 אלף דורשות) (איור 22-23).

מחוז ירושלים בראש הטבלה – עם מספר המתייצבים הגבוה ביותר בשנת 2019
בין השנים 2014-2018 ניתן לראות כי הירידה בדורשי העבודה חלחלה לכל המחוזות ולא ניתן לציין שינויים משמעותיים בתמהיל דורשי העבודה לפי המחוזות. עם זאת, במהלך שנת 2019 ניתן לראות כי עיקר הגידול בדורשי העבודה התרחש במחוז ירושלים, שבו הייתה עלייה מ-17 אלף דורשי עבודה במחוז לכ-18 אלף דורשי עבודה. במחוזות האחרים חלו שינויים מינוריים בממוצע המתייצבים בשנת 2019.
איור 21: ממוצע חודשי של דורשי עבודה המתייצבים בלשכות

מקור נתונים: שירות התעסוקה, 2015-2019
שיעור דורשי העבודה במגזרים המוסלמי, נוצרי ודרוזי השתפר משמעותית, אך עדיין נשאר גבוה ביחס למגזר היהודי

שיעור דורשי העבודה מהמגזר המוסלמי, נוצרי ודרוזי מוסיף להיות גבוה ביחס למשקלם באוכלוסייה. עם זאת, ניתן לראות ירידה משמעותית יותר של דורשי עבודה מהמגזר הלא יהודי ביחס לדורשי עבודה מהמגזר היהודי. בשתי הקבוצות, ובמיוחד במגזר היהודי, נרשמה עלייה בשנת 2019

ב-7 השנים האחרונות חלה עלייה במספר האקדמאים שהתייצבו בשירות התעסוקה
שינוי נוסף ניתן לזהות בקרב דורשי העבודה האקדמאים. על אף מספרם הנמוך יחסית, בין השנים 2013 ל-2019, חלה עלייה של 5% בשיעור האקדמאים מסך דורשי העבודה, עד לרמה של 15.7% בשנת 2019
רמי גראור, מנכ"ל שירות התעסוקה: "על אף סביבת האבטלה הנמוכה, אנו מזהים מגמות מדאיגות בשוק העבודה בכלל ובקרב תובעי דמי אבטלה בפרט, כפי שהצגנו בדו"ח. שירות התעסוקה הכין תכנית סיוע רחבה ומקיפה על מנת להתמודד עם מגמות אלו ובכך להימנע ממשבר שעלול לבוא. במסגרת התכנית יינתנו כלים תומכי השמה כגון: סדנאות מתקדמות, אימון אישי וליווי פרטני ומקצועי. כלים אלו יינתנו במיוחד לאלה שנמצאים זמן רב יותר בתקופת האבטלה. בנוסף לכך, אנו נמצאים בתהליך טיוב השירות הניתן לאזרח בלשכות. במסגרתו אנו מדייקים את המפגש בין מתאם ההשמה עם דורש העבודה, כל זאת על מנת לתת לו את הסיוע האיכותי והמתאים במיוחד לו. בכוונתנו להוציא את התכנית המקיפה לפועל בקרוב ובכך לשנות את כיווני המגמות שרוגשות מתחת לפני השטח."