פרופ' ליאו ליידרמן, היועץ הכלכלי הראשי של בנק הפועלים

פרופסור ליאו ליידרמן בכנס מיסים ועסקים. צילום אושרי סבן

פרופ' ליידרמן הוסיף: "מגמת הייסוף הריאלי אינה תופעה חדשה. בעשור האחרון השקל התחזק במונחים ריאליים בשיעור מצטבר של בין 25 ל-30 אחוזים מול סל המטבעות. מגמה זאת משקפת שיפור בנתוני המשק ואינה נובעת מפעילות ספקולטיבית של הטווח הקצר. ככל שיידחה מועד כינון הממשלה הבאה והעברת התקציב לשנת 2020/21, כך תגדל ההסתברות להעלאת מסים כגון המע"מ ומסים ישירים. כל עוד שנתוני המשק ימשיכו להיות טובים, לא יהיה צורך כלכלי בהפחתת הריבית הנומינלית, כאשר ממילא הריבית הריאלית כבר נמצאת ברמה שלילית".

רו"ח מיקי בלומנטל, שותף מנהל בפירמת רואי החשבון פאהן קנה ושות' Grant Thornton Israel: "לפני העלאת מסים יש לנקוט בכל פרקטיקה חלופית מוכחת כמו יוזמת 'מס דיבידנד מוטב' שהניבה הכנסות נוספות של 2 מיליארד ₪ ב-2017".

בלומנטל הוסיף כי "הגידול בעסקאות M&A בשנת 2019 בישראל הם עדות לעוצמת המשק, במיוחד על רקע ירידה של עשרות אחוזים בהיקף עסקאות מסוג זה באירופה"

פרופ' ליאו ליידרמן, היועץ הכלכלי הראשי של בנק הפועלים, הרצה הבוקר (28.11) בכנס המסים והעסקים 2020 שערכו פירמת רואי החשבון פאהן קנה ושות' ומשרד עורכי הדין ש. הורוביץ ושות'

לדברי פרופ' ליידרמן, "שנת 2020 מבטיחה להיות מעניינת ומאתגרת בתחום המסים. במישור הגלובלי, עיקר המוקד יהיה בארה"ב, סביב הבחירות לנשיאות בנובמבר. האירוע המרכזי צפוי להיות הפחתת מסי הכנסה, בעיקר על מעמד הביניים. היועץ הכלכלי של הנשיא טראמפ, לארי קודלו ((Kudlow אישר לפני כשבועיים שבבית הלבן מכינים חבילה חדשה של צעדי רפורמה במסים, שתוכרז במהלך 2020".

בכל הנוגע לישראל סבור פרופ' ליידרמן כי "במסגרת תקציב המדינה לשנת 2020/21, משרד האוצר ישאף להימנע עד כמה שיתאפשר מהצעות להעלאת מס ההכנסה, מס החברות, והמע"מ. ברור הוא, שיהיה צורך בהתאמות תקציביות מרסנות על רקע החריגה של הגרעון הממשלתי מהיעד. ברור, שלא יהיה מנוס מהאטה בתוואי הגידול בהוצאות הממשלה, ומהגדלת ההכנסות, בראש ובראשונה ע"י ביטול פטורים שונים והטלת אגרות חדשות. רק אם כל אלה לא יספיקו, ייתכן ויוחלט להמליץ על העלאת המע"מ ומסים אחרים".

בהקשר הפוליטי ציין פרופ' ליידרמן כי "ברור הוא שההחלטות בנושא התקציבי יהיו במגרש של הממשלה שתקום, ולעת עתה קיימת אי-ודאות לגבי פרטי הצעדים שיינקטו. סביר להניח, שככל שיידחה מועד כינון הממשלה הבאה והעברת התקציב לשנת 2020/21, כך תגדל ההסתברות להעלאת מסים כגון המע"מ ומסים ישירים".

בתחום מדיניות הריבית של בנק ישראל סבור פרופ' ליידרמן כי, "כל עוד שנתוני המשק ימשיכו להיות טובים, לא יהיה צורך כלכלי בהפחתת הריבית הנומינלית, כאשר ממילא הריבית הריאלית כבר נמצאת ברמה שלילית".

פרופ' ליידרמן התייחס גם לסוגיית שער החליפין ולדבריו, "זה כבר עשור שישראל עוברת תהליך של ייסוף ריאלי בשער החליפין האפקטיבי של השקל (כלומר, מול סל המטבעות). הייסוף הריאלי המצטבר של השקל בעשור האחרון מגיע לכ- 25-30%. לכשעצמו, שינוי זה פוגע ברווחיות היצוא. עם זאת, כפי שבנק ישראל בעצמו מדגיש בפרסומים שלו, הייסוף הריאלי משקף את השיפור בנתוני המקרו של המשק. השנה, למשל, העודף בחשבון השוטף צפוי להגיע ל- 14 מיליארד דולר, נתון המהווה שיפור ניכר יחסית לעודף של 9.5 ו- 8.3 מיליארדי דולר ב- 2017 ו- 2016 בהתאמה. וזאת, למרות הייסוף הריאלי המשמעותי של השקל. במצב כזה, האתגר עבור המגזר היצרני הוא להתמודד עם ייסוף השקל ע"י התייעלות ושיפור בפריון, במטרה לצמצם את הפגיעה בתחרותיות".

רו"ח מיקי בלומנטל, שותף מנהל בפירמת רואי החשבון פאהן קנה ושות' Grant Thornton Israel: "אני מסכים עם הגישה כי יש להימנע ככל שיתאפשר מהעלאות מסים נוספות לאור רמות המסוי הגבוהות שכבר מיושמות במשק. יש ליישם תחילה כל פרקטיקה מוכחת או חדשה כחלופה להעלאת מסים ישירה.

לדוגמה: יוזמת מס דיבידנד מוטב משנת 2017 הציעה חלוקת דיבידנדים במיסוי מופחת של 25% (לעומת 30% + 3%). חברות רבות נענו ליוזמה והיא הניבה הכנסות נוספות בהיקף של 2 מיליארד ₪. (5 מיליארד ₪ לעומת 3 מיליארד ₪ בשנה שלפניה). נדרשות יוזמות מקוריות נוספות מסוג זה שאמנם עשויות להטיב עם החברות אך הן גם תזרמנה לקופת האוצר הון שאחרת לא היה מגיע אליה".

רו"ח בלומנטל הוסיף כי "אחת העדויות הבולטות למצבו הטוב של המשק היא ההיקף הצומח של המיזוגים והרכישות (M&A) בשנת 2019 ובעשור האחרון. "המחקר השנתי שלנו בנושא זה מעיד כי בשנת 2019 התבצעו 263 עסקאות מסוג זה בהיקף כספי כולל של כ-14 מיליארד דולר – המשקפים צמיחה של 4% בהשוואה ל-2018. זאת בהשוואה לצניחה של עשרות אחוזים במספר העסקאות במדינות כמו גרמניה, צרפת, ובריטניה. על עוצמתה של ישראל בהקשר זה תעיד גם העובדה שבמהלך העשור האחרון התבצעו 1,873 עסקאות בהיקף כספי של למעלה מ-100 מיליארד דולר, עם צמיחה רציפה מאז שנת 2012".

עו"ד ליאור נוימן, שותף ומנהל תחום מיסים במשרד ש. הורוביץ: "יש לאזן בין המלחמה בהון השחור שתפסה תאוצה אדירה עם הכניסה לתוקף של חילופי המידע במסגרת ה- CRS והגשת צווים של ה-IRS בבית המשפט בארה"ב לבנקים אמריקאים לקבלת מידע על חשבונות של ישראלים לפי ה-FATCA לבין ההיסטריה של המערכת הבנקאית שמקשה על פעילות של עסקים לגיטימיים כולל תשלומי מס למדינת ישראל מכספים כשרים בחו״ל".