TLV  |  LDN  |  NY
 
מסחר בבורסה בורסה מסחר בבורסה תחרות המשקיעים מסחר בבורסה

העמלות שלנו

העמלות שלנו

חדשות

הבורסה לניירות ערך מדווחת על התוצאות הכספיות לרבעון הרביעי ולשנת 2021

מערכת טלנירי | 22/3, 09:42
הבורסה מסכמת שנת שיא בכל הפרמטרים עם גידול של 23% ברווח הנקי . הבורסה תחלק דיבידנד העומד על כ- 50% מהרווח, בסך של כ- 22.7 מיליון ש"ח. תבצע רכישה עצמית של עד כ- 100 מיליון₪

אינרום מסכמת את שנת 2021 עם הכנסות של מעל מיליארד ש"ח

מערכת טלנירי | 21/3, 09:41
וצמיחה של כ-10% לעומת השנה המקבילה



הבורסה לניירות ערך מסכמת את המחצית הראשונה של 2022‎‎


המסחר במניות בתל-אביב הסתכם בירידות שערים, בדומה למגמה הכלל עולמית והתאפיין במחזורי מסחר גבוהים.


המסחר במניות בתל-אביב הסתכם בירידות שערים, בדומה למגמה הכלל עולמית והתאפיין במחזורי מסחר גבוהים.

המסחר בשווקים הושפע מהלחימה המתמשכת בין רוסיה לאוקראינה מזה כארבעה חודשים שגרמה להתגברות הקשיים בשרשרת האספקה, ומהמשך התפרצות הקורונה בגלים ומגבלות בסין. בעקבות זאת התגברה האינפלציה בשווקים ובנקים מרכזיים החלו בהעלאת הריבית, חרף האטה בפעילות הכלכלית.
בנוסף, המסחר בת"א הושפע מנתונים מקרו כלכליים חיוביים מחד, ומאי יציבות פוליטית שהביאה לכדי פירוק הממשלה, מאידך.

מדדי הבורסה המובילים ת"א-35 ות"א-90 ירדו בכ-6%, לעומת מדד נאסד"ק שירד בכ-26% ומדדי אירופה המובילים שירדו בכ-18% בממוצע.

יוצא דופן, מדד ת"א נפט וגז שזינק בכ-37% בהשפעת הזינוק במחירי הסחורות ובראשן הגז הטבעי והנפט, ובעקבות ביקוש ליצוא גז מישראל.

מחזור המסחר היומי במניות הסתכם בכ-2.5 מיליארד שקל במחצית הראשונה של 2022 – גבוה בכ-32% מהמחזור היומי בשנת 2021.

הגיוסים בשוק המניות הסתכמו בכ-14.3 מיליארד שקל, כ-55% מסך הגיוסים בשנת השיא 2021.
בלטו הבנקים הגדולים "לאומי" ו"דיסקונט" שגייסו כ-4.2 מיליארד שקל, סה"כ, בהנפקות מניות הגדולות ביותר ע"י בנקים זה יותר משני עשורים.

כ-1.4 מיליארד שקל גויסו ע"י 9 מנפיקות חדשות. בראשן חברת הנדל"ן מניב "קבוצת אקרו" שגייסה כחצי מיליארד שקל, והחברות - אימאג'סט, בית בכפר, בית וגג, גרייס ברידינג, יוזרוואי, יעקב פיננסים, ישראייר גרופ ומור גמל.

בנוסף, חברה חדשה – קרן הריט הזרה יו.אמ.איץ'- נרשמה ברישום כפול והנפיקה אג"ח, חברת הייפר גלובל פוצלה מחברה נסחרת ולארבע חברות בורסאיות הוכנסה פעילות חדשה- מיה דיינמיקס, טריא, גוטו וסילבר קסטל.

המסחר באיגרות חוב הושפע מהציפיות לעליית הריבית בארץ, שהתממשו ברבעון השני של השנה, והסתכם בירידות שערים במדדי איגרות החוב, בדומה למגמה הכלל עולמית. הירידות החריפו ככל שמח"מ איגרות החוב הינו ארוך יותר, והגיעו לשיא באיגרות החוב הממשלתיות שקליות ל-10+ שנים שירדו בכ-16.5%.
יוצא דופן, מדד תל בונד דולר שעלה בכ-7.3% בהשפעת התחזקות הדולר ביחס לשקל בכ-10.5%.

מחזורי המסחר באג"ח ממשלתי ירדו, בהשפעת הפסקת רכישות ע"י בנק ישראל, ומחזורי המסחר באג"ח קונצרניות עלו בהשפעת התנודתיות במסחר.

ירידה חדה בהיקף גיוסי החוב הסחיר ע"י הממשלה בהשפעת העלייה בהכנסות ממיסים והירידה בהוצאות במסגרת תמיכה במשק בעת קורונה.

הסקטור העסקי גייס כ-42.6 מיליארד שקל בהנפקות של איגרות חוב לציבור – גבוה בכ-92% מסך גיוס החוב מהציבור במחצית הראשונה של שנת השיא 2021, ובנוסף גייס כ-2.7 מיליארד שקל באג"ח TASE UPלעומת כ-12.3 מיליארד שקל במחצית הראשונה של 2021.

קצב הגיוסים ע"י הבנקים הואץ בהשפעת הגאות בענף הנדל"ן, גאות שנמשכה גם ברבעון השני של השנה אך בקצב מתון יותר. קצב גיוסי הסקטור הריאלי הואץ ברבעון הראשון בהשפעת הצמיחה והרצון למחזר פדיון אג"ח סחיר בעלות נמוכה והואט ברבעון השני בהשפעת שתי העלאות ריבית רצופות.

ענקית הפיננסים "אינבסקו" רשמה לראשונה למסחר מקביל בת"א 13 קרנות חוץ.
הציבור קנה קרנות סל על מדדי מניות בארץ וחו"ל בסך כ-3.8 מיליארד שקל, ובשוק קרנות הנאמנות הזרים כ-1.6 מיליארד שקל לקרנות הנאמנות המשקיעות במניות בת"א, וכ-1.9 מיליארד שקל לקרנות הכספיות.
***
נורית דרור, יחידת המחקר

המסחר בבורסות בעולם וגם בתל-אביב במחצית הראשונה של 2022 הסתכם בירידות שערים בשוקי המניות ואיגרות החוב.

ירידות השערים בשווקים הושפעו מהלחימה המתמשכת של רוסיה באוקראינה מאז ה-24 בפברואר 2022, שגרמה להתגברות הקשיים בשרשרת האספקה, וממדיניות "אפס קורונה" וסגרים בסין.
הסנקציות נגד רוסיה, צמצום היבוא ממדינות העימות וצמצום היבוא מסין בעקבות הסגרים, הביאו לעלייה חדה במחירי האנרגיה, חומרי הגלם והמזון. שיעור האינפלציה ברחבי העולם זינק והביא למדיניות מוניטרית מצמצמת ע"י בנקים מרכזיים, זאת במקביל לירידה בהיקף הפעילות.

בעקבות מלחמת רוסיה באוקראינה, הבנק העולמי צופה סטגפלציה והוריד את תחזית הצמיחה העולמית ל-2.9% בשנת 2022 לעומת תחזית קודמת של 4.1%, ולאחר צמיחה של 5.7% בשנת 2021.
בעקבות הלחימה במזרח אירופה מחירי האנרגיה חומרי הגלם והמזון ממדינות העימות נסקו, בראשם: מחיר גז טבעי שזינק בכ-84%, מחיר נפט ברנט שעלה בכ-46% הגיע לכ-113 דולר לחבית לקראת סוף יוני 2022, ומחיר החיטה עלה בכ-20%.

האינפלציה השנתית בארץ עלתה לכ-4.1% נכון לסוף מאי 2022, שיעור גבוה מהרף השנתי המקסימלי שהציבה הממשלה ועומד על כ-3% לשנה קלנדרית, אך נמוך משמעותית משיעור האינפלציה בבריטניה כ-9.1% (שיא של 40 שנה), בארה"ב – כ-8.6% (שיא של 41 שנה) ובאיחוד האירופאי – כ-8.1% (שיא כל הזמנים).

בעקבות זאת בנק ישראל העלה את הריבית לראשונה מאז נובמבר 2018, באפריל (ב-0.25%) ובמאי (ב-0.4%), לרמה של 0.75%, וצפוי להעלות אותה שוב ב-4 ביולי. זאת בדומה לבנקים מרכזיים בעולם: הפד שהעלה את הריבית בארה"ב לראשונה מאז דצמבר 2018, שלוש פעמים בשיעור מצטבר של 1.5% לרמה של 1.75% וצפוי להוסיף ולהעלות אותה עוד מספר פעמים עד סוף שנת 2022, הבנק המרכזי בבריטניה (BOE) שהעלה את הריבית בפעם הרביעית בשיעור מצטבר של 1% לרמה של 1% , והבנק המרכזי באירופה (ECB) שצפוי להחל בהעלאת הריבית לראשונה מזה כעשור ברבעון השלישי של 2022.

ביוני, חוסר היציבות הפוליטית הביאה להודעת הממשלה על פיזור הכנסת, כשנה לאחר כינונה, ועל בחירות בעוד ארבעה חודשים - בפעם החמישית מזה כשלוש וחצי שנים.

מנגד, השפעה חיובית על המסחר בארץ היתה לפרסום נתונים מקרו כלכליות חיוביים למשק, ביניהם: התוצר המקומי הגולמי ברבעון הראשון של שנת 2022 ירד אמנם בכ-1.9% בשיעור שנתי לעומת הרבעון הקודם שבו נרשמה עלייה חדה של 15.6%, אך עלה ב- 8.9% לעומת הרבעון הראשון של שנת 2021 - עלייה חדה שעדיין מביאה לידי ביטוי את ההתאוששות ממשבר הקורונה; שיעור הבלתי מועסקים במשק כולל הנעדרים זמנית בגלל הקורונה ירד לשיעור חד ספרתי של כ-3.5% במאי 2022 לעומת כ-10% בפברואר 2020; הגירעון הממשלתי הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים (יוני 2021 – מאי 2022) עומד על כ-0% מהתמ"ג – השיעור הנמוך ביותר מאז ינואר 2008, לעומת כ-12% בשנת 2020 בה הגיע משבר הקורונה לשיא.

גורמים אלו הביאו לאישרור דירוג האשראי של מדינת ישראל: A+ תחזית "יציבה" ע"י חברת הדירוג הבינלאומית Fitch, AA- עם תחזית יציבה ע"י חברת הדירוג הבינלאומית S&P. חברת הדירוג Moody's אישרה אף היא מחדש את דירוג האשראי של ישראל ברמה של A1 אך העלתה לראשונה מאז 2020 את תחזית הדירוג מ"יציבה" ל"חיובית".

שוק המניות

ירידות שערים בכל המדדים המובילים:

ביוני ירדו מדדי ת"א-35 ת"א-90 ומדד ת"א-SME60 בכ-1.5%, בממוצע.
בסיכום המחצית הראשונה של 2022 ירדו מדדי ת"א-35 ות"א-90 בכ-6% בממוצע, ירידה מתונה בהשוואה למדדי בורסות אחרות, כדוגמת: מדדי S&P 500 ו-Dow Jones בארה"ב שירדו בכ-18% ובכ-13%, בהתאמה, ומדדי EURO STOXX 50 באירופה ו-MSCI עולמי שירדו בכ-18% בממוצע.

ירידות שערים אפיינו את המדדים הענפיים:

מדד ת"א נפט וגז הוא המדד היחיד שעלה במחצית הראשונה של השנה – המדד זינק בכ-37%, בהשפעת העלייה החדה במחירי הנפט והגז, והביקוש ליבוא גז טבעי מישראל. ב-15 ביוני 2022 נחתם הסכם הבנות בין ישראל מצרים והאיחוד האירופאי, במסגרתו יורחב יצוא גז מישראל לאירופה דרך מצרים, ויתאפשר חיפוש והפקת גז טבעי ע"י חברות אירופאיות בתחומי המים של ישראל ומצרים.

את ירידות השערים בסיכום המחצית הראשונה של 2022 הובילו:

• מדדי חברות ההייטק, שהן חברות צמיחה, בראשם מדד ת"א גלובל-בלוטק שירד בכ-24%, ומדד טק עילית שירד בכ-20%, לעומת מדד NASDAQ 100 שירד בכ-26%.

• מדדי חברות הנדל"ן, שהן חברות המושפעות מאוד מעליית הריבית - המייקרת את עלויות המימון שלהן ומורידה את שווי נכסיהן, מחד, ופוגעת בביקוש לדירות עקב התייקרות המשכנתאות מאידך. ת"א-בנייה ירד בכ-19% ומדדי ת"א מניב ישראל ות"א מניב חו"ל בכ-15% ובכ-11%, בהתאמה.

המסחר בשוק המניות התאפיין במחזורים ערים. המחזור היומי, כולל קרנות סל, הסתכם בכ-2.3 מיליארד שקל ביוני. המחזור היומי במחצית הראשונה של השנה הסתכם בכ-2.5 מיליארד שקל - גבוה בכ-32% מהמחזור הממוצע בשנת 2021, ונמוך בכ-2% בלבד ממחזור השיא שנרשם בשנת 2007.

למחזורי המסחר הערים ברבעון הראשון של השנה תרמו : ציפיות לקראת החלטת MSCI בדבר כניסת ישראל למדדי אירופה - שבסופו של דבר לא התממשו, והעדכון החצי שנתי של מדדי המניות בת"א שחל ב-3 בפברואר 2022 ובמסגרתו מניית קנון הולדינגס התווספה למדד ת"א-35 ומניית פריגו נגרעה ממנו.

יצוין כי הבורסה הורידה את גודל הפקודה המינימלי החל ב-1 במרץ 2022, מ-5,000 שקל למניה במדד ת"א-35 ומ-2,000 שקל למניה במדד אחר, ל-500 שקל בכל מניה, דבר הצפוי לתרום להגדלת הנזילות בשוק.  למחזורי המסחר הערים ברבעון השני של השנה תרמה התנודתיות בשערי המניות, בהשפעת העלאת הריבית במשק.

סך הגיוסים בשוק המניות בתל-אביב ע"י החברות במחצית הראשונה של השנה הגיע לכ-14.3 מיליארד שקל, יותר ממחצית הגיוסים בכל שנת 2021 שהיתה שנת שיא (כ-25.8 מיליארד שקל).

ביוני גויסו כ-4.5 מיליארד שקל - מתוכם כ-2.8 מיליארד שקל גויסו ע"י בנק לאומי בהצעה לא אחידה למשקיעים מוסדיים בארץ ובחו"ל, וכ-0.7 מיליארד שקל שווי מניות חברת הבנייה דוניץ שהוקצו בעסקה לרכישת השליטה ב"אלעד מגורים".

כ-1.4 מיליארד שקל מסך הגיוס השנה בוצע ע"י 9 חברות חדשות שביצעו הנפקות ראשוניות (IPOs), זאת לאחר שיא של 94 מנפיקות חדשות שהנפיקו בשנה הקודמת.

המנפיקות החדשות גייסו כולן ברבעון הראשון של 2022, מלבד חברה אחת שהנפיקה ביוני - ישראייר גרופ.
 
בין המנפיקות החדשות השנה שלוש חברות גדולות - קבוצת אקרו עם שווי של כ-4 מיליארד שקל לאחר ההנפקה, והחברות בית וגג ואימאג'סט, בשווי של כ-1.3 ושל כ-1.2 מיליארד שקל, בהתאמה, לאחר ההנפקה.

ראוי לציין כי כל ההנפקות החדשות, מלבד אחת, בוצעו בדרך של הצעה לא אחידה למשקיעים מוסדיים (Book Building). בין המנפיקות אימאג'סט שביצעה הנפקה גלובלית (הצעה לא אחידה למשקיעים מוסדיים מקומיים ובינלאומיים) בהובלת החתם הזר UBS.

חמש חברות חדשות נוספות פרסמו תשקיף להשלמה, כשהן מתכננות לגייס סכום כולל של עד כ-2 מיליארד שקל. ביניהן, שלוש חברות גדולות בשווי של יותר מ-1 מיליארד שקל – חברת הבנייה קרסו נדל"ן, חברת האנרגיה המתחדשת שיכון ובינוי אנרגיה, וחברת הטכנולוגיה בינת.

בנוסף ל-9 המנפיקות החדשות, חברה אחת הצטרפה ברישום כפול וחברה אחת התפצלה מחברה נסחרת, ברבעון הראשון של 2022 וארבע חברות הכניסו פעילות חדשה לחברה נסחרת. כמפורט להלן:

- רישום כפול בת"א של יו.אמ.איץ' - קרן ריט זרה העוסקת בנדל"ן מניב למגורים בארה"ב, הנסחרת ב-NYSE ושוויה ערב הרישום הכפול היה כ-3.6 מיליארד שקל. ערב רישום המניות למסחר בת"א, החברה גייסה כ-329 מיליון שקל בהנפקה ראשונה של איגרות חוב בתל-אביב.

- פיצול מחברה נסחרת - פעילות חברת הטכנולוגיה הבורסאית אמת בתחום ה- OEM (איפיון, תכנון והרכבת מערכות ממוחשבות בהתאמה אישית) פוצלה ע"י חלוקת מניות חברת "הייפר גלובל" כדיבידנד בעין לבעלי המניות של "אמת" ורישומה למסחר בבורסה. שווי חברת "הייפר גלובל" נכון לסוף יוני הינו כ-437 מיליון שקל.

- ארבע חברות הכניסו פעילות חדשה לחברה נסחרת. בינואר הוכנסה פעילות חברת "סילבר קסטל" העוסקת בפיתוח אסטרטגיות מסחר בתחום המטבעות הדיגיטליים (קריפטו), לתוך חברת "איי.סי.בי", לפי שווי של כ-46 מיליון שקל. ביוני חברת "מיה דיינמיקס" העוסקת בפיתוח טכנולוגיה המשמשת כלי תחבורה חשמליים זעירים התמזגה עם חברת "גו.די.אם", לפי שווי של 122 מיליון שקל; פעילות חברת "טריא" העוסקת בהפעלת פלטפורמה לתיווך מקוון באשראי נרכשה ע"י חברת "לוזון נדל"ן", לפי שווי של כ-323 מיליון שקל; חברת "גוטו" העוסקת בהפעלת מגוון מערכי שירות של תחבורה שיתופית בארץ ובאירופה, שהתמזגה עם חברת "נרהטק", לפי שווי של כ-377 מיליון שקל.

המנפיקות הוותיקות גייסו במחצית הראשונה של השנה סכום כולל של כ-13 מיליארד שקל, מתוכם:

• כ-5 מיליארד שקל גויסו ע"י חברות הסקטור הפיננסי. כ-4.2 מיליארד שקל גויסו ע"י הבנקים הגדולים – לאומי (כ-2.8 מיליארד שקל) ודיסקונט (כ-1.4 מיליארד שקל) - בהנפקות מניות הגדולות ביותר ע"י בנקים זה יותר משני עשורים, וכ-0.5 מיליארד שקל גויסו ע"י כלל עסקי ביטוח בהנפקת מניות לציבור.

יצוין כי לנוכח הזינוק בהיקף מתן אשראי ע"י הבנקים, בעיקר לנוטלי משכנתאות, נאלצים הבנקים להגדיל את ההון המהווה כרית ביטחון כנגד האשראי שנתנו (הלימות הון). אחת הדרכים היא הנפקת מניות כפי שעשו לאומי ודיסקונט, דרך נוספת היא הקפאת חלוקת דיבידנד כפי שעשה בנק הפועלים, ודרך נוספת היא הנפקת אג"ח COCO הכולל מנגנון להמרה למניות כפי שעשו פועלים ולאומי (לפירוט ראה הנפקות איגרות חוב, להלן).

• כ-3.3 מיליארד שקל גויסו ע"י חברות ענף הנדל"ן, בראשן אמות וגזית גלוב שגייסו כ-666 וכ-471 מיליון שקל, בהתאמה.

• כ-1.6 מיליארד שקל גויסו ע"י חברות ענף הטכנולוגיה, בראשן: חברות האנרגיה המתחדשת אנלייט ואנרג'יקס שגייסו כ-385 מיליון שקל וכ-337 מיליון שקל בהתאמה.

• כ-1.3 מיליארד שקל – שווי מניות משק אנרגיה שהוקצו בעסקה לרכישת 41% מחברת "דליה אנרגיה" העוסקת ביצור ובאספקה של חשמל באמצעות תחנות כח.

החברות הדואליות גייסו בחו"ל במחצית הראשונה של 2022 סכום זניח בהיקף של כ-0.6 מיליארד שקל, כמחצית הסכום גויס ע"י חברת הביומד ליניאג תרפיוטיק.

בהקשר זה יצוין כי שתי חברות שנסחרות בת"א ביצעו רישום בנאסד"ק - מניות חברת הקלינטק ברנמילר החלו להיסחר ב-24.5.2022 גם ב- NASDAQ (סמל:BMRG), וחברת הטכנולוגיה סייברוואן גייסה כ-43 מיליון שקל בהנפקה לציבור בארה"ב ומניותיה החלו להיסחר ב-6.6.2022 גם ב- NASDAQ (סמל:SVRE).
כמו כן, מניות חברת הנדל"ן מניב בחו"ל אופטיבייס נמחקו מהמסחר בת"א ובנאסד"ק ב-13.4.2022 בעקבות הצעת רכש ע"י קרן משפחת קפרי, בעלת השליטה בחברה, וכיום נסחרות בתל-אביב 52 חברות דואליות.

שוק איגרות החוב

המסחר בשוק איגרות החוב התאפיין בירידות שערים של כ-6.5% בממוצע במרבית המדדים המובילים, במחצית הראשונה של 2022, זאת בהשפעת הציפיות להעלאת ריבית בנק ישראל ברבעון הראשון של 2022 שהתממשו ברבעון השני של השנה וצפויות להימשך.

עליית תשואות האג"ח בארץ הינה, בדומה למגמה הכלל עולמית. בעקבות זאת זימן האיחוד האירופאי כינוס חירום, ביוני, והודיע כי יחזור לרכוש אג"ח ממשלתיות (ישקיע מחדש פדיונות אג"ח) במסגרת תוכנית חירום, ויגבש מכשיר פיננסי חדש לטיפול בפערי חוב שונים של מדינות באיחוד האירופאי.

איגרות החוב הממשלתיות צמודות המדד והשקליות בלטו בירידה של כ-7.5%, ובראשן איגרות החוב הממשלתיות שקליות בריבית קבועה ל-10+ שנים שירדו בכ-16.5% במחצית הראשונה של השנה. התשואה לפדיון של אג"ח ממשלתי שקלי ל-10 שנים עלתה מכ-1.3% בסוף דצמבר 2021, לכ-2.2% בסוף מרץ ולכ-2.9% בסוף יוני. זאת בדומה לתשואה לפדיון של אג"ח ממשלת ארה"ב ל-10 שנים שעלתה מכ-1.5% בסוף דצמבר 2021 לכ-2.3% בסוף מרץ, ולכ-3.2% בסוף יוני 2022.

יוצאות דופן, איגרות החוב צמודות המדד ממשלתיות לטווח קצר של 2-0 שנים - שעלו במחצית הראשונה של 2022 בכ-1.5% בממוצע.

איגרות החוב הקונצרניות צמודות המדד והשקליות ירדו בכ-5.5% בממוצע במחצית הראשונה של 2022. ואילו איגרות החוב הקונצרניות צמודות המט"ח הכלולות במדד תל בונד דולר בלטו לחיוב בעלייה של כ-7.3%, וזאת בהשפעת עליית הדולר ביחס לשקל בכ-10.5% במקביל.

החל ב-30 ביוני תכנס לתוקף רפורמה במדדי איגרות החוב, שבמסגרתה יעודכנו מדדי איגרות החוב מידי חודש כמקובל בבורסות מובילות בעולם. מדדי איגרות החוב הממשלתיות יקראו תל-גוב.

המחזור היומי באיגרות חוב (כולל קרנות סל) הסתכם בכ-3.6 מיליארד שקל ביוני וגם במחצית הראשונה של השנה, לעומת כ-3.9 מיליארד שקל בממוצע שנת 2021. הירידה במחזורי המסחר נבעה מאיגרות החוב הממשלתיות – שהמחזור בהן הסתכם בכ-2.5 מיליארד שקל במחצית הראשונה של 2022 לעומת כ-3 מיליארד שקל אשתקד. הירידה הושפעה מסיום תוכנית רכישות של אג"ח ממשלתי ע"י בנק ישראל בסוף שנת 2021. באג"ח הקונצרניות נרשמה עלייה במחזורי המסחר (כולל קרנות סל) בהשפעת התנודתיות במסחר, והמחזור היומי בהן הסתכם בכ-1.1 מיליארד שקל במחצית הראשונה של 2022 – גבוה בכ-21% מהמחזור הממוצע אשתקד.

יצוין כי ההחלטה על הפסקת הנפקת אג"ח מיועדות ע"י הממשלה, שצפויה להסיט את השקעות קרנות הפנסיה מאג"ח אלה למניות ולאיגרות חוב קונצרניות ולנכסים זרים, נדחתה מיולי 2022 לאוקטובר 2022.
גיוסי האוצר בהנפקות של איגרות חוב בארץ ובחו"ל הסתכמו בכ-29.1 מיליארד שקל במחצית הראשונה של 2022, סכום המהווה כ-28% מסך הגיוס בשנת 2021. לירידה בגיוסים תרמה הירידה החדה בגירעון הממשלתי בהשפעת העלייה בהכנסות ממיסים והירידה בהוצאות במסגרת תמיכה במשק בעת קורונה.

הגיוסים בהנפקות של איגרות החוב ע"י האוצר בתל-אביב הסתכמו בכ-23.8 מיליארד שקל במחצית הראשונה של 2022, כ-76% מהסכום גויס באג"ח שקלי וכ-24% גויס באג"ח צמוד מדד. בנוסף האוצר גייס בחו"ל (בינואר 2022), לראשונה מאז אוקטובר 2020, 5.3 מיליארד שקל באג"ח צמוד אירו ל-10 שנים בריבית 0.625% - הנמוכה ביותר עד היום.

סך הגיוסים מהציבור בשוק איגרות החוב ע"י החברות במחצית הראשונה של השנה הגיע לכ-42.6מיליארד שקל, מתוכם כ-4.7 מיליארד שקל שגויסו ביוני. הגיוס במחצית הראשונה של 2022 גבוה כמעט פי שניים מהגיוס במחצית הראשונה של שנת 2021.

העלייה בגיוס במחצית הראשונה של השנה ,מקורה בגיוסי הסקטור הפיננסי, שהסתכמו בכ-19.2 מיליארד שקל במחצית הראשונה של 2022 – כ-73% מהסכום שגויס ע"י הסקטור הפיננסי בכל שנת 2021 ולעומת כ-3.8 מיליארד שקל בלבד במחצית הראשונה של שנת 2021.

עיקר העלייה בגיוס הסקטור הפיננסי נבעה מגיוס הבנקים הגדולים. הבנקים שצמצמו את פעילות מתן האשראי במחצית הראשונה של 2021 בעקבות התפרצות נגיף הקורונה וירידה חדה ברווחיות עקב הפסדי אשראי בשנת 2020, האיצו את פעילותם והגבירו את מתן האשראי בעיקר לרוכשי דירות החל במחצית השנייה של 2021. הבנקים גייסו כ-15.4 מיליארד שקל במחצית הראשונה של 2022, לאחר גיוס בהיקף של כ-18.3 מיליארד שקל במחצית הקודמת, ולעומת גיוס בהיקף של כ-1.7 מיליארד שקל בלבד במחצית הראשונה של שנת 2021.

חלק מגיוסי הבנקים כללו גם מרכיב הוני – אג"ח COCO הניתן להמרה למניות, זאת כדי לאפשר הגדלת כרית הביטחון כנגד אשראי שהבנקים נותנים. המגייסים הבולטים השנה הם:

- בנק לאומי שגייס כ-7.7 מיליארד שקל בשלוש הנפקות לציבור, מתוכם כ-0.7 מיליארד שקל גויסו באג"ח צמוד מדד מסוג COCO – הכולל מנגנון לספיגת הפסדים ע"י המרה למניות.

- בנק הפועלים שגייס כ-2.4 מיליארד שקל, מתוכם כ-0.4 מיליארד שקל גויסו באמצעות סדרה חדשה של אג"ח COCO הכולל מנגנון לספיגת הפסדים ע"י המרה למניות.

- בנק מזרחי טפחות שגייס כ-2.4 מיליארד שקל.

גיוסי החוב ע"י חברות הסקטור הריאלי הסתכמו כ-23.4 מיליארד שקל במחצית הראשונה של 2022 – גבוה מהגיוס במחצית הראשונה של 2021 שהסתכם בכ-18.4 מיליארד שקל.

עיקר הגיוס, בוצע ע"י חברות ענף הנדל"ן שממשיכות ליהנות מביקושי שיא מצד רוכשי דירות, ומביקוש לנדל"ן מניב עקב חזרה של עובדים למשרדים ולשטחי מסחר שחזרו לפעילות מלאה. חברות הנדל"ן גייסו במחצית הראשונה של השנה חוב סחיר בהיקף של כ-14.8 מיליארד שקל, לעומת כ-11.6 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד, ולעומת כ-32 מיליארד שקל בכל שנת 2021.

המנפיקות הבולטות הן חברות הנדל"ן מניב בישראל גב ים כ-1.2 מיליארד שקל, רבוע כחול נדל"ן וביג שגייסו כ-1 מיליארד שקל כל אחת.

שתי מנפיקות בולטות בהיקף הגיוס בסקטור הריאלי הן חברת החשמל וחברת המים מקורות שגייסו כ-2 וכ-1.2 מיליארד שקל, בהתאמה. חברת החשמל גייסה כ-1.6 מיליארד שקל נוספים באג"ח שנרשם ב-TASE UP.

בין המגייסות חוב במחצית הראשונה של 2022 שלוש חברות אג"ח חדשות שגייסו כ-370 מיליון שקל בהנפקה של אג"ח שקלי – אנקור הזדמנויות, מפעילה מרכזי רפואת חירום ומרפאות שיניים בארה"ב (כ-190 מיליון שקל), חברת המלונאות והתיירות פאי סיאם (98 מיליון שקל), וחברת הבנייה לוי (כ-82 מיליון שקל).
מאפיינים נוספים לגיוס באג"ח חברות מהציבור במחצית הראשונה של 2022: כ-56% מהגיוס בוצע באג"ח צמוד מדד, כ-43% מהגיוס בוצע באג"ח שקלי, רובו בריבית קבועה, וכ-1% מהגיוס בוצע באג"ח צמוד דולר. כ-87% מהגיוס בוצע באג"ח בדירוג גבוה מקבוצת "A" ומעלה, כ-5% מהגיוס בוצע בדירוג נמוך יותר, וכ-8% מהגיוס בוצע באג"ח ללא דירוג.

כ-2.7 מיליארד שקל נוספים גויסו במחצית הראשונה של השנה בהקצאות של אג"ח שנרשם למסחר
ב-TASE UP. עיקר הגיוס, כ-1.6 מיליארד שקל גויסו ע"י חברת החשמל ממשקיעים מוסדיים בחו"ל, באמצעות סדרה של אג"ח צמוד דולר, וכ-1.0 מיליארד שקל גויסו לראשונה ע"י רשות שדות התעופה - שגייסה את הסכום ביוני באמצעות אג"ח צמוד מדד בדירוג Aaa ע"י "מידרוג".

איגרות חוב מובנות

בחודש מרץ 2022, בוצעה הנפקה של איגרות חוב מובנות ע"י הראל פקדון סחיר שגייסה כ-64 מיליון שקל בהרחבה של אג"ח מובנה מגובה בפיקדונות בבנקים מקומיים.

שוק הנגזרים

המסחר בנגזרים במחצית הראשונה של 2022 התאפיין בתנודתיות במחזורי המסחר.
באופציות עד מדד ת"א-35 (חודשיות ושבועיות) הסתכם המחזור היומי בממוצע בכ-121 אלף יחידות במחצית הראשונה של 2022, גבוה בכ-13% מהמחזור הממוצע בשנת 2021.


המסחר הושפע מהתנודתיות במסחר במניות, כאשר מדד התנודתיות VTA35 עלה מכ-15 נקודות בסוף דצמבר 2021 לכ-31 נקודות באמצע חודש מרץ 2022, וירד לרמה של כ-17 נקודות לקראת סוף המחצית הראשונה של 2022. זאת בדומה למדד ה-VIX שעלה מכ-17 נקודות בסוף דצמבר 2021 לכ-36 נקודות באמצע חודש מרץ 2022, וירד לרמה של כ-28 נקודות לקראת סוף המחצית הראשונה של 2022.

באופציות הדולריות הסתכם המחזור היומי בממוצע בכ-41 אלף יחידות במחצית הראשונה של 2022, נמוך בכ-13% מהמחזור הממוצע בשנת 2021. הירידה במחזורי המסחר באופציות הדולריות הינה חרף התחזקות הדולר בכ-10.5% ביחס לשקל, תוך תנודתיות, והגעתו לשער של כ-3.44 שקל בסוף המחצית הראשונה של 2022.

קרנות סל וקרנות נאמנות

שווי השוק של 538 קרנות הסל שנסחרו בבורסה בסוף במחצית הראשונה של 2022 היה נמוך בכ-9.5 מיליארד שקל לעומת השווי בתחילת השנה והסתכם בכ-95.9 מיליארד שקל:

• עלייה של כ-0.6 מיליארד שקל בשווי קרנות סל על מדדי מניות בת"א – ירידת שווי הקרנות בכ-2.7 מיליארד שקל שמקורה בירידת שערי המניות, קוזזה במלואה ברכישות הציבור - בעיקר של קרנות על מדד ת"א-125 - בסכום של כ-3.3 מיליארד שקל נטו.

• ירידה של כ-6 מיליארד שקל בשווי קרנות סל על מדדי מניות בינלאומיים – ירידת שווי הקרנות בכ-6.5 מיליארד שקל מקורה בירידת שערי המניות, קוזזה במעט ברכישות הציבור – בעיקר של קרנות על מדד S&P 500, בסכום של כ-0.5 מיליארד שקל נטו.

• ירידה של כ-4.1 מיליארד שקל בשווי קרנות סל על מדדי איגרות חוב ממשלתיות וקונצרניות בת"א ואג"ח בחו"ל – כ-1.8 מיליארד שקל ירידה שמקורה בירידת מדדי איגרות החוב בעיקר אג"ח חברות בת"א, וכ-2.3 מיליארד שקל ירידה שמקורה במכירות הציבור בעיקר של קרנות סל על מדדי אג"ח חברות – בעיקר מדד תל בונד-60, ושל אג"ח ממשלתיות – בעיקר מדד ממשלתיות שקליות ריבית קבועה 2-5 שנים.

בקרנות החוץ

במחצית הראשונה של 2022 נרשמו למסחר בבורסה 13 קרנות חוץ ראשונות בת"א של תאגיד ניהול ההשקעות הבינלאומי אינבסקו, 12 קרנות על מדדי מניות בינלאומיים וקרן סל אחת על מדד אג"ח בינלאומי.
כיום נסחרות בתל-אביב 39 קרנות חוץ הנסחרות במקביל בחו"ל: 23 קרנות חוץ בניהולה של "בלאקרוק", 13 קרנות חוץ בניהולה של "אינבסקו" ו-3 קרנות חוץ בניהולה של "ליקסור".

שווי החזקות הציבור בקרנות החוץ מגיע לכ-2.3 מיליארד שקל, בדומה לשווי קרנות החוץ שנסחרו בת"א בסוף שנת 2021:

עלייה של כ-330 מיליון שקל בשווי החזקות הציבור עקב רכישות הציבור – מתוכם כ-60 מיליון שקל בקרנות החדשות שנרשמו השנה, קוזזה בירידת שווי קרנות החוץ בסכום דומה, שמקורה בירידת מדדי המניות בחו"ל.
בקרנות הנאמנות נרשמה במחצית הראשונה של השנה מגמה מעורבת, כאשר: הציבור הזרים כ-1.6 מיליארד שקל נטו לקרנות הנאמנות על מדדי מניות בת"א, בעיקר קרנות מחקות על מדד ת"א-125 ואינדקס מניות ערך ישראל.

בקרנות הכספיות הציבור הזרים כ-1.9 מיליארד שקל נטו לקרנות הכספיות ברבעון השני של השנה, לאחר פדיונות בסכום זניח ברבעון הראשון של השנה ופדיונות ענק בסך כ-12 מיליארד שקל נטו בשנים 2021-2020. לשינוי המגמה ברבעון השני של השנה תרמו העלאות הריבית.

מנגד, הציבור פדה קרנות נאמנות בעיקר קרנות אקטיביות המשקיעות באיגרות חוב בת"א בסך
כ-11 מיליארד שקל, זאת בעקבות העלייה בתשואות האג"ח, ופדה קרנות אקטיביות המשקיעות בחו"ל בסך כ-3 מיליארד שקל נטו.
 



טלנירי מציעה לך את מגוון השירותים תחת קורת גג אחת!

פתיחת חשבון למסחר בארץ ובארה"ב, שירותי איתותים לישראל, ארה"ב והמעו"ף, שירות החזרי מס, תוכנת ניתוח טכני ועוד... השאר את פרטיך ונחזור אליך בהקדם

שם מלא*: טלפון*: דוא"ל:


RSS
- מידע פיננסי לפני כולם  © כל הזכויות שמורות  |  משרד ראשי: יגאל אלון 94, תל-אביב  |  073-250-5855  |  info@talniri.co.il