דברי נגיד בנק ישראל בתדרוך העיתונאים אודות המדיניות המוניטרית שהתקיים בבנק ישראל‎

על פי התחזית המקרו-כלכלית המעודכנת של חטיבת המחקר רמת התוצר בשנים 2021 –2022 צפויה להיות גבוהה יותר בהשוואה לתרחיש החיסון המהיר שהוצג בינואר. על פי התחזית, התוצר צפוי לצמוח בשיעור של 6.3% בשנת 2021, וב-5% בשנת 2022. ירידת התוצר ב-2020 הייתה מתונה יותר ממה שחזתה החטיבה בתחזית הקודמת
שלום לכולם,


אתמול והיום התקיימו בבנק ישראל דיוני הוועדה המוניטרית לצורך קבלת החלטת המדיניות. מאז החלטת המדיניות הקודמת שלנו, בסוף פברואר, ניתן לומר שתמונת המערכה מול נגיף הקורונה השתנתה לטובה. שיעורי התחלואה קטנו בצורה משמעותית, דבר המסייע למשק לחזור ולהיפתח ולשוב בהיבטים מסוימים למצב לפני פרוץ המשבר. אנו רואים זאת גם במספרי המאקרו והאינדיקטורים הכלכליים, וגם בסביבה הקרובה של כל אחד מאיתנו בחיינו הפרטיים. אלו דברים מעודדים מאוד ואני מקווה שמגמה זו תימשך בארץ ובעולם כך שהאור בקצה המנהרה ימשיך להתחזק. עם זאת, ההשפעות הכלכליות של המגפה עדיין איתנו, ועוד ילוו אותנו בהמשך. בנקודה בה המשק נמצא ראוי להיות ממוקדים בתהליכים המיידים, ההכרחיים ליציאה חלקה ככל האפשר מהמשבר תוך שימת דגש על שרידות עסקים והטיפול בתעסוקה. ארחיב על כך גם בהמשך. במקביל יש צורך מיידי בתכנון, התנעה ותקצוב, תוך אחריות פיסקאלית, של הרפורמות המבניות להן המשק זקוק על-מנת להיטיב עם צמיחת הכלכלה לשנים שלאחר המשבר— אלו צריכים להיות הדגשים של כל ממשלה שתקום. בתוך כך, הוועדה המוניטרית תצטרך לעצב את מדיניותה כדי שתמשיך לספק תמיכה מקרו-כלכלית ליציאה מהמשבר הכלכלי , ולוודא ששוק האשראי ממשיך לתפקד עם ריביות יציבות ונמוכות ושהיצע האשראי ממשיך להיות נאות. הוועדה ניתחה את ההתפתחויות הכלכליות של החודשים האחרונים ואת המדיניות הנדרשת בתקופה הקרובה והעריכה את ההשפעה הכוללת שלהם על הפעילות הכלכלית והאינפלציה, ובסופו של דבר, החליטה להותיר את הריבית על כנה תוך שבנק ישראל ימשיך להפעיל מגוון רחב של כלי מדיניות כפי שעשה לאורך המשבר. עתה אפרט את תמונת המצב שהוצגה בפני הוועדה ואת השיקולים שהובילו להחלטתנו.

בשנת 2020, המשבר והסגרים הובילו לכך שהתוצר של כלכלת ישראל התכווץ בשיעור עמוק וחסר תקדים של 2.6 אחוזים ושל 4.4 אחוזים במונחי תוצר לנפש. יחד עם זאת בראייה בינלאומית זוהי התכווצות תוצר קטנה יחסית, עובדה המצביעה על החוסן והדינמיות של הכלכלה הישראלית. תוצאה זו היא במידה רבה בזכות ענפי הטכנולוגיה המתקדמת שהמשיכו להוביל ואף להתרחב, לצד תמיכה פיסקלית בדמות סיוע ממשלתי במשבר שמנע התכווצות גדולה יותר, ומאידך מגבלות בריאותיות חמורות יחסית שהופעלו במהלך המשבר. שנת 2021 התחילה אמנם עם סגר נוסף, אך הנתונים הזמינים כעת מראים שבמהלך חודש מרץ רמת הפעילות המשקית הייתה הגבוהה ביותר מאז תחילת המשבר אשתקד, והתאוששות המשק כעת מהירה מאשר במרבית המדינות המפותחות.

כזכור, בתחילת ינואר פרסמה חטיבת המחקר שני תרחישים לתחזית המקרו-כלכלית, ונכון לעכשיו נראה שמתממש תרחיש החיסון המהיר לגבי קצב התחסנות האוכלוסייה, ובהתאם לכך הנתונים הזמינים לגבי הרבעון הראשון של השנה מעודדים. מאז היציאה מהסגר השלישי והתרת המגבלות ישנה התאוששות בפעילות הכלכלית גם בתחומים אשר נפגעו מהמגבלות באופן משמעותי כמו תיירות הפנים, המסעדות, המסחר, שירותי הפנאי והחינוך. נתוני סקר כוח אדם למחצית הראשונה של חודש מרץ מצביעים על ירידה של שיעור האבטלה הרחבה מרמה של כ-19% בפברואר לכ-12%. בהקשר זה אנו מצויים במרחק רב מהיכן שאנחנו רוצים להיות. אנו רואים שבחודש מרץ עלה בשיעור ניכר מספר המשרות הפנויות, ועלה שיעור העסקים המדווחים על קושי בגיוס עובדים. עם זאת, למרות העלייה בפעילות והחזרה ההדרגתית למעגל התעסוקה, החזרה של שיעור האבטלה לרמות הנמוכות שהיו ערב המשבר צפויה כנראה לארוך זמן ממושך. זאת לנוכח סגירה של עסקים לאורך השנה, המגבלות שנותרו ופעילויות שעודן סגורות כמו תיירות חוץ, ותהליכי התייעלות ודיגיטציה שעברו בתי העסק לאורך השנה האחרונה. לאור זאת חשוב לנקוט בצעדי מדיניות ממוקדים בתחום זה, לרבות הכשרות מקצועיות וטיפול ייעודי באוכלוסיות שנפגעו במיוחד.

על פי התחזית המקרו-כלכלית המעודכנת של חטיבת המחקר רמת התוצר בשנים 2021 –2022 צפויה להיות גבוהה יותר בהשוואה לתרחיש החיסון המהיר שהוצג בינואר. על פי התחזית, התוצר צפוי לצמוח בשיעור של 6.3% בשנת 2021, וב-5% בשנת 2022. ירידת התוצר ב-2020 הייתה מתונה יותר ממה שחזתה החטיבה בתחזית הקודמת. כתוצאה מכך, למרות שהתחזית ל-2021 לא השתנתה, רמת התוצר בסוף 2021 צפויה להיות גבוהה מזו שהייתה צפויה בתחזית הקודמת, והדבר נכון גם לרמת התוצר בשנת 2022. המשמעות של צמיחה זו היא שרמת התוצר בשנת 2022 צפויה להיות נמוכה רק בכ-1.4% מהרמה שהייתה צפויה טרם המשבר, כלומר, שעד סוף 2022 המשק הישראלי צפוי למחוק כמעט לחלוטין את השפעת המשבר על רמת התוצר. בחירת החטיבה להציג הפעם רק תרחיש אחד, מעידה על הירידה ברמת אי הוודאות הבריאותית בה היינו עד עתה, זוהי בהחלט התפתחות חיובית לאור אירועי השנה האחרונה והמשבר החמור שפקד אותנו. אך צריך לזכור שעוד ייתכנו "הפתעות" - כמו התפתחות מוטציה שתהיה עמידה בפני החיסון או שיתברר כי משך השפעת החיסונים קצר מההערכות הנוכחיות. לאלו כמובן תהיה השפעה שלילית על ההתפתחויות הכלכליות. בנוסף, התחזית חשופה לחוסר ודאות הנובע מאי היציבות הפוליטית והשלכותיה על תוואי המדיניות שתאמץ הממשלה הבאה בכל הקשור לקופסאות הקורונה, לתקציב, לגירעון ולמדיניות הכלכלית. לפיכך המשימה הכלכלית הראשונה במעלה לכל ממשלה שתקום היא להעביר את תקציב 2021, ולקדם את אישור תקציב 2022 במועדו, על מנת לקבוע את סדרי העדיפויות הכלכליים, ולהתניע את הרפורמות וההשקעות ארוכות הטווח הנחוצות להאצת הכלכלה.



סביבת האינפלציה ממשיכה לעלות במתינות על רקע ההתאוששות הכלכלית בארץ ובעולם, עליית מחירי הסחורות, והתייצבות שער החליפין. המדדים האחרונים הפתיעו כלפי מעלה, ועל פי התחזיות הנוכחיות כבר בחודש מאי האינפלציה צפויה לחזור לתחום היעד. הציפיות לאינפלציה נכנסו לתוך תחום היעד, כשהציפיות לטווחים הארוכים כבר מעוגנות במרכז התחום. בבואנו לנתח את התפתחות האינפלציה בהמשך, נצטרך להבין האם אכן מדובר בעלייה בסביבת האינפלציה, או שעליית המחירים רק מהווה תיקון זמני לרמות המחירים הנמוכות ששררו במהלך המשבר. כך או אחרת, כמובן שאין כאן התפרצות אינפלציונית והמדיניות המוניטרית המרחיבה תמשיך לתמוך בתעסוקה ובהתאוששות המשק מהמשבר.



באשר לשוק המט"ח, בסוף שנת 2020 ותחילת 2021 נוצר ייסוף חד בעקבות התעצמות זרמי המט"ח שנכנסו למשק. זאת, על רקע הגידול בהשקעות הישירות בישראל, מכירות מט"ח של מוסדיים כנגד רווחים בשוק ההון, עלייה בהשקעות גופים זרים באג"ח ממשלת ישראל, והגידול בעודף בחשבון השוטף שחלקו הושפע גם מגורמים זמניים. החלטת הוועדה המוניטרית על תוכנית הרכישות לשנת 2021 בהיקף חסר תקדים של 30 מיליארדי דולר תומכת בהמשך היציאה מהמשבר ובחזרת האינפלציה לתחום היעד. אנו נמשיך לעמוד בתוכנית כפי שהכרזנו ואף נרחיב אותה ככל שיידרש, בהתאם לתנאי הכלכלה והתפתחותה.



השווקים הפיננסים בישראל ממשיכים לתפקד בצורה תקינה. בשוקי ההון בארץ ובעולם נמשכת מגמת העלייה במחירי המניות והמדדים העיקריים בעולם נמצאים ברמות שיא. בשוק איגרות החוב הממשלתיות נרשמה עליית תשואות קלה ומרווחי האג"ח הקונצרניים המשיכו להצטמצם והם קרובים לרמתם טרום המשבר. קצב ההנפקות בשוק המניות ממשיך להיות גבוה וחלה עלייה חדה בגיוסי הון בתעשיית ההון סיכון ברבעון הראשון. שוק האשראי גם הוא מתפקד היטב ברמת ריביות יציבות ונמוכות, זאת בתמיכת מגוון הצעדים שנקטו בנק ישראל ומשרד האוצר. עדות נוספת לתהליך חזרת המשק לאיתנו היא שבחודשים פברואר ומרץ, לראשונה מתחילת המשבר, ירדה הרמה הממוצעת של הקושי בקבלת אשראי לרמות שנצפו ערב המשבר. החזרה לרמות של טרום המשבר נכונה לכלל הענפים פרט לענף המלונאות שבו עדיין מדווח על רמות גבוהות יחסית של קושי בקבלת מימון, זאת על פי סקר המגמות של הלמ"ס.

הכלכלה העולמית מציגה שיפור, והעלייה בקצב ההתחסנות בעולם מסייע להתאוששותה. קרן המטבע עדכנה את תחזיות הצמיחה כלפי מעלה בכל גושי הכלכלות המרכזיים ובשנת 2021 הכלכלה העולמית צפויה לצמוח בכ-6%. כך, שהתוצר הגלובלי צפוי להיות נמוך בכ-3% ביחס לתחזית מלפני המשבר. הסחר העולמי מוסיף לצמוח ורמתו גבוהה מערב המשבר. מדד מנהלי הרכש הגלובלי עלה לרמה שבה לא היה מאז 2018 (כ-55 נק'), רמה המעידה על התרחבות ניכרת בפעילות הכלכלית. ההתרחבות בפעילות באה לידי ביטוי הן ברכיבי השירותים והן ברכיבי התעשייה. האינפלציה עלתה בכל הגושים העיקריים ובציפיות לטווחים הקצרים חלה עלייה שצפויה להתמתן מעט בהמשך. עם זאת, מדדי הליבה נותרו נמוכים מיעדי הבנקים המרכזיים והמדיניות המוניטרית בבנקים המרכזיים העיקריים ממשיכה להיות מאוד מרחיבה.



בתום הדיונים החליטה הוועדה המוניטרית להותיר את הריבית על כנה. במקביל, בנק ישראל ממשיך להפעיל את כל מגוון הכלים המוניטריים שהפעלנו לאורך המשבר – רכישות אג"ח, תכניות הלוואות מיוחדות להגדלת היצע האשראי לעסקים קטנים, והתערבות בהתאם לתכנית רכישות המט"ח עליה הכריזה הוועדה. בכך, המדיניות המוניטרית המרחיבה תמשיך ללוות את היציאה של המשק הישראלי מהמשבר הכלכלי.



תודה רבה.​