בג"צ הוציא צו על תנאי כנגד המדינה

התאחדות בוני הארץ

בצעד נדיר ואחרי שבג"ץ נתן למדינה שהות לקדם את התקנת התקנות לצורך החלת חוק חובת המכרזים על תאגידים מקומיים אך היא לא עשתה כן, בג"צ נענה לעתירת ארגון אמון הציבור והתאחדות בוני הארץ והורה על מתן צו על תנאי כנגד המדינה וחייב אותה לנמק מדוע אינה מתקינה את התקנות האמורות כמצוות המחוקק וזאת עד 1 באוגוסט 2018.

את העתירה לבג"צ הגיש ארגון אמון הציבור נגד שר הפנים, שר האוצר, יו"ר הכנסת ויו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת. אל העתירה הצטרפה התאחדות בוני הארץ ובמסגרתה ביקשו שני הארגונים מבג"צ לחייב את הממשלה להתקין תקנות שיחילו את חוק חובת מכרזים על התאגידים העירוניים בהתאם לתיקון 14 לחוק.

במהלך הדיון שנערך בינואר השנה הציגו באי כוחה של התאחדות בוני הארץ, עוה"ד איה רייך-מינא וינון חימי ממשרד עמית פולק מטלון ושות' בפני בית המשפט את הפגיעה הקונקרטית הקשה הנגרמת מדי יום לחברי ההתאחדות בגין אי התקנת התקנות. באותו דיון שהתקיים בפני הרכב בית המשפט העליון בראשות חנן מלצר, הצביע בג"ץ על חוסר הסבירות הקיצוני באי התקנת התקנות מזה 15 שנה. בתום הדיון קבע בית המשפט כי על המדינה לעדכן בתוך 3 חודשים בדבר ההתקדמות של הסדרת התקנות ובהתאם בית המשפט ישקול את המשך ההליך.

לאחרונה הגישה המדינה לבג"ץ עדכון, ממנו עלה שבפועל לא נעשתה התקדמות משמעותית להתקנת התקנות. בהתאם לכך, ולבקשת ההתאחדות- הורה בג"צ על מתן צו על תנאי כאמור.

תיקון מספר 14 פורסם כבר בנובמבר 2002, לאור הבנה כי מאות התאגידים העירוניים שפועלים בישראל מצויים בשליטת הרשויות המקומיות, בעלי זיקה מוסדית אליהן ומבצעים את התפקידים המוטלים עליהן ולכן אמורים לפעול בהתאם לחוק חובת המכרזים. כניסתו לתוקף של התיקון הותנתה בהתקנת תקנות על ידי שר הפנים, לאחר התייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת, בתוך 90 ימים ממועד פרסומו של התיקון לחוק. למרות שחלפו למעלה מ-15 שנים ממועד פרסומו של התיקון לחוק, שר הפנים טרם התקין את התקנות.

בתגובה שהוגשה על ידי התאחדות בוני הארץ לבג"ץ באמצעות עוה"ד איה רייך-מינא וינון חימי ממשרד עמית, פולק, מטלון ושות' נטען כי אי תחולת חוק חובת המכרזים מובילה לכך שמאות התאגידים המקומיים (עירוניים) יכולים להתעלם מההוראות בחוק, למנוע התמודדות של קבלנים קטנים ובינוניים ולקבוע תנאי סף בלתי סבירים ובלתי מידתיים, ובכך לפגוע בתחרות בשוק תוך בזבוז כספי הציבור.

מהתגובה עלה עוד, כי במהלך השנים התעלם שר הפנים ממספר דוחות של מבקר המדינה בנושא. כמו כן, ארגון אמון הציבור כבר הגיש עתירה בג"צ בנושא זה בשנת 2011 ובה התבקש בית המשפט, כמו בעתירה הנוכחית, לחייב את שר הפנים להתקין את התקנות. בשנת 2012 הגישו שרי הפנים והאוצר הודעה לבית המשפט שלפיה, הליכי התקנת התקנות בעיצומן ולכן בעצת בית המשפט משך הארגון את העתירה. מאז הגשת העתירה הקודמת חלפו כשבע שנים והתקנות טרם הותקנו.

לאורך השנים פנו גם נציגי התאחדות בוני הארץ פעם אחר פעם לנציגי משרד הפנים, בבקשה לקדם את הליכי התקנת התקנות בהתאם לציווי המחוקק אך פניות אלה לא הולידו דבר.

גרא קאושנסקי, סמנכ"ל תשתיות ובניה חוזית בהתאחדות בוני הארץ ציין בעקבות פרסום ההחלטה כי : " מדובר בהחלטה חשובה ובעלת משמעות עבור התאחדות בוני הארץ וחבריה. התאגידים העירוניים מפרסמים אלפי מכרזים בשנה לבניית מבני ציבור וחינוך, ביצוע תשתיות, הקמת מתקני טיהור ועוד... כיום התאגידים העירוניים מתעלמים מחוק חובת המכרזים בחסות שרי הממשלה ויוצרים סביבה לא תחרותית ואת המחיר משלם הציבור והקבלנים הקטנים והבינוניים. כך לדוגמא אי תחולת תיקון מס' 19 לחוק על תאגידים מקומיים מצמצמת בפועל את מספר הקבלנים שיכולים להשתתף במכרזים ומאפשרת לתאגידים המקומיים, המקשיחים את תנאי הסף, להתאים מכרזים למידותיהם של מציעים מסוימים. מצב זה פוגע בעיקר בזכות ההשתתפות של מציעים קטנים ובינוניים ראויים. אני מקווה שבעקבות ההחלטה התמונה הזו תשתנה. להחלטה יש חשיבות רבה בעיקר עכשיו לקראת מימוש הסכמי הגג שכן במסגרת הסכמי הגג כל מכרזי הפיתוח והתשתיות בשכונות החדשות בערים יעברו לטיפול התאגידים העירוניים ובמידה והם יהיו מחוייבים לחוק חובת המכרזים אנחנו נראה שינוי לטובה שישפיע לטובה על הקבלנים וגם ובעיקר על הציבור הרחב שעושה שימוש בתשתיות ובמבני הציבור".