אם ענקיות האינטרנט גזרו על עצמם מגבלות במדינות אלו, ראוי שהם יחילו אותם גם לגבי הצרכן הישראלי

ראש ראשות התחרות, עו"ד מיכל הלפרין: "הרשות תפעל כך שהצרכן הישראלי לא ימצא את עצמו בנחיתות יחסית לצרכן בארה"ב או באירופה"
כך אמרה עו"ד מיכל הלפרין, הממונה על התחרות, באירוע פתיחת השנה של המרכז למשפט וטכנולוגיה באוניברסיטת חיפה שנערך השבוע (27.12.20) בהובלתה של ראש המרכז, פרופ' מיכל גל, שגם הנחתה את האירוע וגם לקחה חלק בין דובריו. אירוע הפתיחה של המרכז עסק באחד הנושאים החמים ביותר בעולמות המשפט והטכנולוגיה, באסדרה של ענקיות האינטרנט, ובו השתתפו בכירי האקדמיה והרגולטור בישראל.

פרופ' מיכל גל, ראש המרכז למשפט וטכנולוגיה באוניברסיטת חיפה ונשיאת הארגון העולמי של חוקרים בתחום התחרות, פתחה את האירוע ואמרה: "נושא זה עומד היום בחזית הדיון העולמית בשל השפעתו מרחיקת הלכת על היבטים רבים של חיינו. אכן, רק לאחרונה אימץ האיחוד האירופי רגולציה שמסדירה היבטים תחרותיים של ענקיות האינטרנט, ומאז אוקטובר האחרון אנו רואים שינוי ברוחות הנושבות גם מכיוון ארצות הברית בדוגמת תביעות של הממשל ומדינות רבות נגד גוגל, פייסבוק, ודוח של ועדת הקונגרס."

"מה שמניע ניסיונות אלו היא המהפכה הדיגיטלית, שהביאה בגדרה שינויים מפליגים. האפשרות לאסוף, לשמור ולעבד נתוני עתק, כמו גם הקונקטיביות המהירה והאיכותית מאי פעם, שינו את הדינמיקה בשווקים רבים. עד כדי כך שיש שמשווים את עוצמת השינויים לאלו שהתחוללו במהפכה התעשייתית. שינויים אלו הביאו בחובם יתרונות גדולים, לרבות היכולת להתאים לנו באופן אישי מוצרים ושירותים, להתגבר על חלק מהבעיות הפעולה הקולקטיבית (דוגמת ערים חכמות); הורדת עלויות חיפוש; הורדת חסמים גיאוגרפיים ובעיות מידע, שיפור המצ'ינג בין יצרנים לצרכנים. אבל בצד יתרונות אלו יש גם חסרונות משמעותיים, לרבות פגיעה בפרטיות, שליטה ייחודית בדאטא, ופגיעה בחדשנות. חלק מהחששות נובעים מהכוח הרב של ענקיות האינטרנט GAFAM, ויש הקוראים להם GMAFIA."

כן היא ציינה ש"קיימת כיום הסכמה רחבה שהסנקציות שהושתו עד היום על חלק מענקיות האינטרנט בגין הפרת דיני התחרות לא היו יעילות. יש צורך לחשוב מחוץ לקופסה"

פרופ' אריאל אזרחי, מאוניברסיטת אוקספורד אמר: "בעוד שאנחנו טוענים שהשווקים יודעים ויכולים לתקן את עצמם, כיום קיימים כמה אלמנטים דוגמת דאטה ואנליטיקה, והם אלו שגורמים לשווקים להיות מוטים לטובת מספר חברות טכנולוגיה גדולות. בשווקים כאלה השוק לא יכול לתקן את עצמו. בשווקים כאלה ראינו שיש ריכוזיות ותוצאה מכך עלייה של אסטרטגיות שהן בעיתיות בהגנת הצרכן וגם מתחום ההגבלים העסקיים."

כאשר נשאל גיא רולניק, מאוניברסיטת שיקאגו ומייסד עיתון דהמרקר האם חברות הטכנולוגיה שונות מחברות אחרות שמייצרות מוצרים טובים יותר ולכן אנשים קונים אותם, ואם זה לא המצב כיום, ענה: "אני לא חושב שזה חשש, למרות שאנחנו אוהבים להשתמש בפוטנציאלי וחששות, זה כבר כאן וזה קורה יום יום, נגרמים נזקים יום יומיים ולכן זה לא חששות לדברים שיקרו בהמשך אלא דברים שקורים כבר היום."

עוד הוסיף רולניק: " האינטרנט היה אמור להיות פלטפורמה פתוחה והוא הפך להיות גן סגור. זה לא מקרי, מהתביעות עכשיו בארצות הברית עולה שהאסטרטגיה של גוגל ופייסבוק היא לחסל את האינטרנט."

הממונה על התחרות, עו"ד מיכל הלפרין הציגה את האתגר שענקיות האינטרנט מציבות בפני רשויות התחרות בכלל בעולם ואמרה: "אנחנו מדברים על מונופולים ששולטים בהיבטים רבים של חיינו, ממזון וקמעונאות, דרך תקשורת ואינטראקציות עם חברים שלנו, קשה לדמיין היום מקום שבו לפלטפורמות אין משמעות על חיינו. הרבה מהן הגיעו למקום הזה בזכות חדשנות והמצאתיות. זה לא אותם המונופולים הישנים דוגמת חברת חשמל, מלט ועוד. המונופולים החדשים הביאו לעולמות שלנו הרבה מאוד טוב והנאה, אז הדילמה לגביהם הופכת להיות יותר קשה."

אתגר נוסף עליו הצביעה עו"ד הלפרין הוא החינמיות של המוצרים: "צריך להבין שזה משבר מאוד גדול לכלכלני תחרות בעולם הניתוח שלהם. המחיר הוא הפרוקסי לניתוח כלכלי כאשר באים למדוד כוח שוק, פגיעה בתחרות ועוד. כל מיזוג מתחיל בשאלה "אם בעקבות המיזוג יעלו המחירים" כך גם ניתוח של מונופול. האם הוא יכול לגבות יותר ממתחריו ועדיין לא לאבד לקוחות. סיפורי המחיר הם בליבת הניתוח התחרותי, כאשר יש מוצרים חינמיים הניתוח צריך להמציא את עצמו מחדש, מגוון המוצר, כמה השירות שניתן לי שומר על הפרטיות שלי, כמה הוא דורש ממני מידע, אלו נתונים שלכלכלנים יותר קשה למדוד אותם."

בסיום דבריה, נשאלה עו"ד הלפרין לגבי הנעשה בישראל ענתה: "ישראל באופן מסורתי יותר קרובה לדין האירופאי, חוק התחרות הכלכלית נשען על הכלים האירופאים ועל המחשבה האירופית. רשות התחרות הישראלית בשנים האחרונות מאוד מאמינה בכלים מבניים על פני כלים התנהגותיים. לדברים אלו יש משמעות. הרשות שמה בשנתיים האחרונות כיעד אסטרטגי את נושא הכלכלה הדיגיטלית. בנוסף לזה הבנו שהעולמות של כלכלה דיגיטלית לא רק מציבים אתגרים תחרותיים אלא משלבים מספר אלמנטים ולכן יזמנו צוות בין משרדי לטיפול בסוגיות השונות."

הלפרין עמדה גם על מספר עקרונות אותם מחילה הרשות. ראשית, חשוב שהצרכן בישראלי לא ימצא את עצמו בנחיתות יחסית לצרכן בארה"ב או באירופה. בהתאם לכך, אם ענקיות האינטרנט גזרו על עצמם מגבלות במדינות אלו, ראוי שהם יחילו אותם גם לבי הצרכן הישראלי. שנית, ענקיות האינטרנט צריכות לפעול לפי חוקי התחרות הישראלים, גם אם הם שונים מאלו שמוחלים עליהם בעולם.

פרופ' מיכל גל סיכמה את האירוע באומרה ש"מה שלמדנו עד עתה הוא שיש להבין טוב יותר את דינמיקות השווקים הללו ומה השוק יכול לפתור ויש למצוא דרכים להגיב יותר מהר להתנהגות שעלולה לפגוע ברווחה החברתית."

המרכז למשפט ולטכנולוגיה באוניברסיטת חיפה הינו אחד המרכזים הוותיקים והמובילים בעולם בתחום, במסגרתו אורגנו עשרות רבות של כנסים מקומיים ובינלאומיים ונערכו מחקרים בקשת רחבה של נושאים הנוגעים להשקה שבין משפט לטכנולוגיה.