היכונו לשיבוש הגדול בשוק ההון - טוקניזציה של ניירות ערך והשטחת ההיררכיה הפיננסית בעולם

מדובר במהלך שיהפוך את הבורסות בעולם להרבה יותר נגישות וזולות לציבור המשקיעים

אורלי גרינפלד, סמנכ"לית בכירה ומנהלת מחלקת הסליקה

גופים פיננסיים משקיעים בשנים האחרונות משאבים עצומים בפרויקטים טכנולוגיים על מנת לשפר ולייעל תהליכים בעולמות הפיננסים. אבל הטכנולוגיה שייצרה את המטבעות הדיגיטליים היא זו שתביא את השינוי הגדול ביותר בעולמות של שוק ההון והמסחר בניירות ערך.

אין עוררין על כך, שבשנים הקרובות הבורסות והמסלקות בעולם יעברו תהליך מהפכני של טוקניזציה של ניירות ערך, וזאת לאור היתרונות המשמעותיים הטמונים במסחר בנכסים דיגיטליים, תהליכים שיקדמו את עולם המסחר בניירות ערך לעבר העולם החדש.

תחשבו על עולם שבו הבורסות תאפשרנה לסחור בנכסים דיגיטליים, המייצגים מניות, איגרות חוב וזכויות קניינות נוספות. אחזקת הנכסים הללו לא תבוצע בחשבונות ניירות ערך, כפי שאנחנו מכירים כיום, אלא באמצעים אפליקטיביים מתקדמים, כמו ארנקים דיגיטליים, כך שכל שינוי באחזקות ישתקף למחזיקים בזמן אמת בארנקיהם האלקטרוניים, מבלי שיהיה צורך להעביר להם את המידע. בדומה לכל אותן בורסות לא מפוקחות הפועלות היום שמעצם היותן לא מפוקחות הן גם המסוכנות ביותר.

המאפיינים הטכנולוגיים של הנכסים הדיגיטליים יאפשרו זיקה מוצפנת בין הנכס לבין בעליו, באופן שיזכה אותו בזכויות הנלוות לנייר הערך, כמו ריבית ודיבידנד. העסקה בנכס הדיגיטלי שתיקשר בבורסה תועבר לסליקה בסמוך למועד ביצועה, כך שיתייתר הצורך בנטילת בטחונות מהקונים והמוכרים.

תמורת העסקה תשולם גם היא במטבע דיגיטלי, אשר מייצג כסף המופקד בחשבון בבנק המרכזי או בבנק מסחרי, והסליקה של העסקה עצמה תבוצע בשיטה "אטומית", באופן המעלים לחלוטין את הסיכון שאחת הרגליים לעסקה לא תבוצע. המשמעות היא שיתרת הנכס שנקנה או נמכר, ויתרת הכסף שישולם או יתקבל, יתקבלו אצל הקונה והמוכר דקות ספורות לאחר קשירת העסקה בבורסה, במקום מספר ימים, כפי שקורה היום.

התהליכים החדשניים הללו יביאו לחיסכון בזמן, יצמצמו את הצורך במתווכים ובביטחונות ובכך יפחיתו משמעותית את העלויות עבור המשקיעים ויהפכו את המסחר בניירות ערך לנגיש, זול וידידותי יותר מאי פעם.
כיום, מרבית ניירות הערך מסוג מניות ואיגרות חוב נשמרים בפורמט אלקטרוני במסלקות או CSDs (Central Securities Depositories) ותכליתן "לשמור" על ניירות הערך הנסחרים בבורסות, לוודא את רישומם התקין ולתפעל אירועים בחיי נייר הערך, כמו תשלומי ריבית ותשלומי דיבידנד.

גם תחום הסליקה עבר שינוי משמעותי בשווקים הפיננסיים. בעבר, פרק הזמן שחלף בין קשירת עסקה בבורסה, ועד השלמת התהליך שבו נייר הערך הועבר מחשבון המוכר לחשבון הקונה, והכסף הועבר מחשבון הקונה לחשבון המוכר, ארך לעיתים חמישה ימי עסקים.

כנגזרת מכך שהמסחר בבורסות הינו אנונימי, הקונים והמוכרים אינם יכולים לתקשר זה עם זה אם סליקת העסקה נכשלת ולכן הבורסות מתחייבות להשלים את הסליקה של כל עסקה על אף פערי הזמנים. מהלך זה מחייב לקיחת בטחונות מהמוכרים והקונים בהיקפים המסתכמים בטריליוני דולרים מדי שנה.

אחת הדרכים שגיבשה המערכת הפיננסית במרוצת השנים להתמודדות עם הסיכון הזה היא לוודא שהעברת ניירות הערך מבוצעת בו זמנית להעברת הכסף, אך גם מנגנון זה, שהפך לסטנדרט בתעשייה הפיננסית, אינו חף מחולשות, מאחר והכסף וניירות הערך מועברים באמצעות פלטפורמות שונות, כך שהתהליך אינו יכול להתבצע בסנכרון מושלם.

טכנולוגית הקריפטו (DLT, או בשמה המוכר יותר - בלוקצ'יין) ותהליכי הטוקניזציה הנלווים אליה, מהווים פתרון לכל הסוגיות הללו. הטוקניזציה מאפשרת לנכס דיגיטלי, כמו נייר ערך או מטבע דיגיטלי, "לאחסן" נתונים, הן על המחזיק בנכס והן על תכונות הנכס, באמצעות "מפתח קריפטוגרפי", שהינו סוג של סיסמא מוצפנת.

השילוב של שניהם מאפשר מסחר וסליקה של טוקן דיגיטלי על גבי רשת הבלוקצ'יין, בצורה מבוזרת, בין מספר רב של משתתפים שרחוקים זה מזה גיאוגרפית. תפקידם של המתווכים, בעולם כזה, יופחת באופן משמעותי ויישאר בעיקר לצרכי זיהוי הלקוח (KYC).

הטוקניזציה גם תאפשר קיצור משמעותי של מחזור הסליקה בזכות ההתאמות וייעול תהליכי הסליקה של אחרי המסחר (Post trading). במצב כזה, ניתן יהיה לסלוק עסקאות בניירות ערך סמוך למועד קשירתן, להימנע מסיכוני צד נגדי, לבטל את הצורך בביטחונות ובכך להפחית משמעותית בעלויות ובהוצאות.

עסקה בניירות ערך בטכנולוגיה החדשנית מייצרת "חוזה חכם", שבו קונה ומוכר מתחייבים להעביר זה לזה, בהתאמה, כסף ונייר ערך המצויים ברשותם, בפורמט של טוקן דיגיטלי. עם קשירת העסקה, החוזה החכם מאפשר וידוי של תקפות העסקה, את הימצאות הטוקנים הדיגיטליים ברשות הקונה והמוכר, ובהינתן שכל התנאים התקיימו - מעביר את טוקני הכסף למוכר ואת טוקני נייר הערך לקונה, באופן סימולטני ובסנכרון מלא. אם אחד התנאים בחוזה לא מתקיים - הטוקנים נשארים ברשות בעליהם ולא מתבצעת סליקה.

התהליך הזה, שנקרא בשמו המקצועי "סליקה אטומית", כבר מיושם בתעשייה הפיננסית, הן בניסויים של בורסות ובנקים מרכזיים והן בעולם האמיתי. למשל, פרויקט ג'ספר (Project Jasper), פרויקט משותף של הבנק המרכזי של קנדה, הבורסה הקנדית TMX ומערכת התשלומים המרכזית של קנדה (Payments Canada), הוא אחד הפרויקטים החדשניים שבוצעו עד כה בעולם. הפרויקט נועד להדגים סליקת עסקאות בניירות ערך שבהן גם ניירות הערך וגם הכסף מיוצגים באמצעות טוקנים דיגיטליים על גבי מערכת אחת.

היישום של עולם הקריפטו במסחר בניירות ערך אינו חף מאתגרים. עיקר האתגרים שעמם מתמודדת התעשייה בשנים האחרונות אלו אתגרים טכנולוגיים - מדובר בטכנולוגיות צעירות, באופן יחסי, וכך גם תהליכי הפיתוח, האינטגרציה והתחזוקה שנלווים אליהן. מעבר לכך, קונספט הביזור, שנפוץ כל כך במטבעות הקריפטוגרפיים, ובראשם הביטקוין, אינו תואם את צרכיה של מערכת הירארכית כמו בורסה או מסלקה, ודורש התאמות ברמת הפרטיות, סינון המידע וההרשאות.

לצד הטכנולוגיה, התעשייה הפיננסית תצטרך להתמודד גם עם אתגרים רגולטוריים לא מעטים ושינויים של תהליכים עסקיים, הן פנימיים והן בינלאומיים. אני מניחה כי בשנים הקרובות יימצאו הפתרונות למרבית הסוגיות הללו, מה שעתיד להביא לשיבוש משמעותי בסדר הקיים היום בשוק ההון ויגרום למהפכה אמיתית בכלכלה ובמעורבות הציבורית בשוק ההון.