לקראת גל עליה מאוקראינה

"מדינת ישראל לא ערוכה כלל לקלוט עשרות ומאות אלפי פליטים ועולים מאוקראינה ומרוסיה. אנחנו כבר במצב חירום"
"קברניטי המדינה מדברים כבר עשרות שנים על תנופת עלייה לישראל, ופתאום שהיא מתרחשת – המדינה לא ערוכה לכך "

"אם עכשיו מחירי הדירות מזנקים, במקרה של עליית ענק, עליית המחירים של לפני קצת יותר מעשור תהיה משחק ילדים "


בכירי ענף הנדל"ן קוראים למדינה להחיות את תוכניתו של רה"מ אריק שרון ולפעול מהר להכנת תשתית לקליטת העולים

הממשלה הצהירה היום כי היא החלה להיערך לקליטת עשרות אלפי עולים מאוקראינה ורוסיה, ומגבשת ביחד עם המועצה לביטחון לאומי (המל"ל) ועם התאחדות הקבלנים בוני הארץ תוכנית חירום לבניית עשרות אלפי דירות בטווח המיידי. לפי הערכות, יעלו לישראל כ-50 אלף עולים ממדינות אלה ולצורך כך הוקם צוות מיוחד בהשתתפות נציגי המל"ל, משרדי הקליטה, השיכון והבינוי, האוצר והבריאות, הסוכנות היהודית ורשות מקרקעי ישראל.

גם התגובות בשוק הנדל"ן לא איחרו להגיע. לדברי יגאל צ'ודנר, מנכ"ל חברת נתיבי הקמה המתמחה בניהול הליכי רישוי וסטטוטוריקה ועולה מהעיר קייב שבאוקראינה: "מדינת ישראל לא ערוכה כלל וכלל לקלוט עשרות ומאות אלפי פליטים ועולים מאוקראינה ומרוסיה. אנחנו כבר במצב חירום בהקשר זה, זו כבר לא רק בעיה של יוקר הדיור ומצוקת הדיור, זו בעיה קולוסלית וכוללנית של מאות אלפים שנאלצים לעזוב מיידית את המדינה שלהם ולעלות לישראל מבלי שנערכו לכך מראש, אנשים שהם בפוסט טראומה נוראית שלא מבינים את השפה ועם מנטליות אחרת. המדינה אמורה לספק להם פתרונות למגורים, אך בו זמנית גם לחינוך, רפואה, תעסוקה, ועוד. קברניטי המדינה מדברים כבר עשרות שנים על תנופת עלייה לישראל, ופתאום היא מתרחשת – והמדינה לא ערוכה לכך.

"ראשית, יוקר הדיור שתקופה ארוכה מעסיק את המדינה יחריף עם הגעת מאות אלפי תושבים חדשים. מערכת הרישוי בישראל עובדת בקצב גיאולוגי,הוועדות המקומיות טובעות בטיפול בבקשות להקלות וחריגות בנייה ולא פנויות כלל למצבי חירום כאלו. אני סבור שבמצב זה חייבים לפשט ולהקל על כל מהלך הנדרש לקליטה של אוכלוסייה זו.

"צריך לאפשר גמישות מקסימלית במתן אישורים, בפרשנות של תוכניות וחוקים. יש להכשיר מבנים נטושים בערים, להסב אותם למגורים או לשימושים אחרים שיידרשו, יש להקים מבנים בבנייה קלה ובהליכים מזורזים, להסב מאות אלפי מ"ר של מבני משרדים למגורים, לשכן את העולים במושבים או בקיבוצים – ולעשות את זה עכשיו ולאחר מכן לדאוג לבירוקרטיה. מדינת ישראל צריכה לשנות חשיבה, לשנות פרדיגמה. ראינו שכשבקורונה המדינה היתה צריכה לפתוח מוקדי בדיקות וחיסונים בכל הארץ, היא עשתה את זה מהיום למחר, ואני בספק אם דאגה לאישורים ולרישוי. כך צריך לעשות גם היום. שלא כמו בתקופת אריאל שרון, אנחנו נמצאים כיום בגירעון של מעל 100 אלף דירות בשוק, והגירעון הזה יתנפח למימדי ענק כשיגיעו העולים".


אלי אביסרור מנכ"ל אביסרור משה ובניו וממ נשיא התאחדות בוני הארץ : " בזמן אריק שרון המדינה נתנה מענקים ליזמים שקיצרו את משך הבנייה. על כל יחידת דיור שנבנתה בזמן מקוצר הם קיבלו מהמדינה 30 אלף שקל וכך נבנו המון דירות צמודות קרקע בשטח 60 מ"ר עם הכנה להגדלה, שהיום כבר שידרגו אותן לאחר שהעולים עזבו והפכו אותן לקוטג'ים של 120 מ"ר. נבנו כמובן גם בניינים בבנייה רוויה כשהמדינה התחייבה בפני היזמים לרכוש את הדירות וגם כאן ניתן מענק של 30 אלף שקל על כל דירה שבנייתה הסתיימה בזמן שהוגדר. זה עבד טוב מאוד אז, תוך זמן קצר מאוד בנו אלפי יחידות דיור ופינו את מתחמי הקרוואנים. אני סבור שצריך לאמץ כיום את אותה השיטה, שהמדינה תתחייב לרכוש מהקבלנים ולתגמל אותם על בנייה מהירה, היזמים והקבלנים ישמחו לקחת חלק בכאלה פרויקטים. אני חושב שצריך לשכן את העולים בערים פריפריאליות כמו שעשו בזמן שרון כדי לחזק את האזור כולו".


לדברי רוני זוהר, שותף ויו"ר חברת קפיטל פלטינום, העוסקת ביזמות נדל"ן ובמימון חוץ בנקאי לענף הנדל"ן, "אחד האתגרים לקצב בנייה מהיר הוא המימון הפיננסי לפרויקטים. אנו בתור גורם מממן שמלווה עשרות פרויקטי בנייה בהיקפים כספיים של מיליארדי שקלים, מסוגלים כבר היום לממן בנייה של אלפי יחידות דיור חדשות. ביכולתנו להעמיד מימון עבור פרויקטים בתוך מספר ימים בלבד – מהירות תגובה וגמישות המהווים יתרון משמעותי אל מול המערכת הבנקאית. כל שנדרש הוא נכונות מצד המדינה. בגל העלייה מרוסיה בשנות ה-90 של המאה הקודמת, המדינה רצתה לבנות דירות לכמיליון עולים בתוך זמן קצר מאוד. המדינה אמרה בזמנו ליזמים – 'תבנו, ואנחנו נקנה מכם'. אני סבור שהמדינה צריכה לפעול באופן דומה כיום – להעניק ליזמים ולקבלנים רשת ביטחון וודאות, כי לבנות הם יודעים, ויודעים לעשות זאת במהירות. החסם העיקרי הוא הבירוקרטיה ומסע התלאות בדרך להיתר בנייה – ואלה דברים שנמצאים בידי הממשלה והיא בהחלט מסוגלת לטפל בהם אם היא שמה זאת למטרה".


יקי בריגה מבעלי בריגה נדלן מספר כי בשנות ה90 עם העלייה הגדולה מרוסיה הייתה צפויה ולכן כולם נרתמו והייתה אחדות לגבי הוצאת היתרים, הכל קרה במהירות ובשיתוף כולם. עכשיו מדובר במצב חירום, הם בורחים מהמדינה שלהם, ועולים ארצה כמו פליטים ולכן אני חושב שצריך להקים מאחזים בכל מיני מקומות בארץ, למעשה ככה נולדה וגאס בארהב , אנשים עברו והיו צריכים מקום לעצור בו. בין אם בצפון ובין אם בדרום אפשר להקים שכונות ובקלות לבנות בבנייה קלה , מבנים של קומה אחת , כל יחידה כזו כולה בערך 40 אלף שקל שתכלול חדר, סלון ומטבח.


ערן לוי, מנכ"ל ובעלים משותף בחברת אלטנוילנד: "בתור חברה שפעילה בעיקר בתל אביב ובאזור השרון, אנו מרגישים כבר כיום את העלייה בביקושים לדירות באזורים אלה מצד הקהילה היהודית ברוסיה שבוחנת לעשות עלייה לארץ. מדובר באוכלוסיה איכותית וחזקה שתהיה מעוניינת לגור באזורי הביקוש הכי חמים בארץ והם יוכלו להרשות לעצמם רכישת הדירות. לכן אני סבור שהמדינה צריכה להיערך בצורה אסטרטגית לגל העלייה הזה ולייצר מספיק היצע של דירות - יש כיום תוכניות לכ-50 אלף דירות חדשות באזור תל אביב בלבד – בתוכנית תא 3700, שדה דב, גלילות ועוד, וזירוז שלהן יסייעו לייצר היצע דירות גדול עבור העולים מרוסיה. המדינה צריכה לפעול לקיצור הליכי הרישוי והאישורים של התוכניות עכשיו ומיד".


שמאי המקרקעין ישראל יעקב: "המלחמה באוקראינה עשויה להביא לגל של עולים חדשים הן מאוקראינה והן של יהודים מרוסיה שרוצים להימלט מהכלכלה הרוסית המדשדשת. העולים יפגשו שוק דיור ללא היצע מספק של דירות למכירה וללא היצע מספק של דיור להשכרה. אם עכשיו מחירי הדירות מזנקים, במקרה של עליית ענק, עליית המחירים של לפני קצת יותר מעשור תהיה משחק ילדים. הממשלה חייבת להחיות את תוכניתו של אריאל שרון – להקצות סל קליטה שנתי כדי שיוכלו בכל זאת לשכור דירה אפילו באזורי הפריפריה, להכין תכנית מגירה להכשרת מתחמי דיור זמניים ולהתחיל לבנות. לא להקים עוד ועדה בין משרדית. פשוט להתחיל להשתמש בתשתית הקיימת כדי לפרק כל בירוקרטיה ולתת ליזמים לבנות".


חיים פייגלין, מנכ"ל צמח המרמן: "מה שיפה היה בתקופה של שרון היא העובדה שהוא הצליח להוציא את כל הפקידים משלוותם ולקצר הליכי תכנון ובנייה על ידי כך שהוועדות עבדו יום ולילה. שרון יצר הרבה ועדות חדשות- ול"לים. היו מספר ועדות לבנייה ומגורים שיצרו הליכי תכנון ובנייה מאוד מהירים ובזכות זה אנשים לא ישנו פה ברחובות, נקלט גל עלייה של מיליון תושבים, כשבישראל היו כ-4 מיליון תושבים. אין ספק שזה היה יותר מסובך מאשר היום. היום יש יותר אמצעים מאשר בעבר, היום צריך רצון וחזון על מנת לקדם. יש להכפיל מיידית את מערכת התכנון בישראל, כולל יצירת ועדות מחוזיות, מקומיות וועדות ערר חדשות שיעבדו יום יום עד לאישור תכניות מפורטות ליתרת 2 מיליון דירות שנותרו מהחלטת קבינט הדיור משנת 2017 לתכנן 2.6 מיליון דירות.

מדובר במשימה מאתגרת של תכנון מרקמים עירוניים צפופים חדשים וותיקים בצפיפות המתחייבת כולל כל התשתיות, התעסוקה, מבני הציבור וכד׳. את התכנון המתארי יש להשלים בשנתיים ואת התכנון המפורט שיאפשר הוצאת היתרי בניה יש להשלים ב-3 שנים נוספות.

לצערי מאז ימי אריק שרון ז״ל איש ממקבלי ההחלטות לא פעל בדחיפות כזו תוך קריאת תמונת המפה הכוללת של הפיתוח הנדרש במדינת ישראל בכדי לתת מענה גם לגידול הדמוגראפי המהיר וגם לגלי העליה הצפויים. להערכתי שרת הפנים הנוכחית איילת שקד בגיבוי ראש הממשלה נפתלי בנט הם בעלי יכולת הן לקרוא את המפה והן לקבל את ההחלטות הנדרשות כדי להוביל ולנהל תהליך של הכפלת האוכלוסיה בישראל ל-18 מיליון תושבים לרבות הקמת 2 ערי ביקוש חדשות, מודרניות ואיכותיות ל-5 מיליון תושבים בגליל ובנגב".


לדברי רמי צרפתי, מנכ"ל ובעלים של קבוצת רמי צרפתי, " העולים יפגשו שוק דיור ללא דירות, במחירים מאוד גבוהים. על מנת להתמודד עם זה המדינה חייבת קודם כל להסיר כל בירוקרטיה שמעכבת הקמת דירות חדשות. ובינתיים, המדינה חייבת להכניס את היד לכיס ולממן שיפוץ מקיף של כל הדיור הציבורי ותקציבים להרחבת הדיור הציבורי. במקביל כמובן להמשיך ולהשקיע בפריפריה, הן בתשתיות והן באמצעות תמריצים למעסיקים במשק ולחברות הבנייה. בנוסף, לא צריך להמציא את הגלגל ולמנות ועדה שתבחן את הנושא. צריך להוציא מהמגירה את התוכניות של אריאל שרון משנות ה-90, לעדכן אותן ולצאת לדרך".