ענף הביטוח עובר לשקיפות – ומה הם האתגרים הייחודיים בישראל ? - טלנירי










TLV  |  LDN  |  NY
 
מסחר בבורסה בורסה מסחר בבורסה תחרות המשקיעים מסחר בבורסה


> > חדשות כלכלה

ענף הביטוח עובר לשקיפות – ומה הם האתגרים הייחודיים בישראל ?


ג'יי בלומנרייך - מיה אנליטיקס. קרדיט צילום: יח"צ
תקן IFRS 17 מבטיח שקיפות בדו"חות הפיננסיים של חברות הביטוח והבנה מדויקת יותר של הרווחיות. טמון בו פוטנציאל צמיחה משמעותי לחברות הביטוח הישראליות אך עליהן להתמודד עם מספר אתגרים ייחודיים

מאת ג'יי בלומנרייך

תקןIFRS 17 שייכנס לתוקף ב-1 בינואר 2022 הוא בבחינת מהפיכה של ממש שתשנה את פניהם של ענף הביטוח, חברות הביטוח והשווקים הפיננסיים בכלל. אין מדובר בעניין למקצועני ביטוח בלבד, אלא לכל מקבל החלטות בכל מגזר במשק העולמי וכן למיליארדי מבוטחים ברחבי העולם. במועד זה ייכנס לתוקף גם תקן IFRS 9 המתייחס לנכסים פיננסיים.

התקן החדש משנה לגמרי את אופן החישוב וגובה ההתחייבויות הביטוחיות, וכן את הצגת הרווח בדו"ח הכספי. השינויים המשמעותיים ביחס למצב היום בישראל כוללים, בין היתר: הערכת התחייבויות לפי שיטת "best estimate", בדומה למה שקיים כיום בסולבנסי, בתוספת מרווח סיכון (שאינו לפי ההנחיות בסולבנסי) ובתוספת התחייבות חדשה המכונה "CSM" שמטרתה לפרוס את הרווח על פני תקופת הפוליסה באופן מכוון ומחושב. באלמנטרי, הכרה בפרמיה בחסר ברמה של "קבוצות חוזים" בשונה מן המצב היום, בו ההכרה היא לפי ענף ביטוח. רגישות משמעותית יותר לשינויים בריבית מחד, ומאידך פחות רגישות לשינויים בהנחות אקטואריות (לא פיננסיות) ולתנודתיות בתשואות ודמי ניהול בפוליסות משתתפות ברווחים. הצגה וגילוי בדוח הכספי של מקורות הרווח, רווח עתידי צפוי בתיק וממכירות חדשות, רמת השמרנות הגלומה בהתחייבויות והפרדה של רווח פיננסי ורווח חיתומי. השינויים דורשים הגדרה של חוזי ביטוח (שלא תהיה בהכרח זהה לפוליסה או כיסוי במקרים מסוימים), תיקים ו-"קבוצות חוזים" אשר להם תהיה השפעה עם אופן מדידת הרווח מתקופה לתקופה.

סדרת התקנות החדשות תשפר את השקיפות בדוחות הפיננסיים של חברות הביטוח באופן שיקל על אנליסטים ובעלי עניין אחרים להבין במדויק את רווחיותה של כל חברת ביטוח ומקורותיה (רווח חיתומי או כלכלי) ולקבל החלטות מושכלות מבוססות מידע מלא. יתרה מכך, יישום הוראות IFRS 17 יבסס תקן חשבונאי בינלאומי אחיד לכל חוזי הביטוח ויחליף מגוון רחב של תקנים לאומיים שונים לסוגי פוליסות שונות, שהיקשו על ניהול עסקי ביטוח גלובליים חוצי גבולות. לצורך היישום יידרשו חברות הביטוח, בין השאר, לבצע אינטגרציה בין הפעילות האקטוארית לבין הפעילות הפיננסית. מלבד המורכבות הטכנולוגית הטמונה במיזוג, נדרשת גם גישה ניהולית חדשה שתחתור להרמוניה ושיתוף פעולה אמיתי בין מחלקות שונות שכל אחת מהן חותרת לדומיננטיות בארגון.

להערכתי, כ-450 חברות ביטוח ברחבי העולם תושפענה מהתקן החדש ובשל מורכבותו והיקפו, עליהן להתחיל מייד בהיערכות ליישום. התקן החדש מחייב את מדינות האיחוד האירופי, כולל נורבגיה ואיסלנד, שלהן הסכמים עם האיחוד, וכן את ישראל. למרות שארה"ב ויפן אינן כפופות לתקני IFRS, חברות ביטוח רבות במדינות הללו שייכות לקבוצות ביטוח בינלאומיות ועל כן גם הן נערכות ליישום התקן החדש.

האתגר הטכנולוגי שניצב בפני חברות הביטוח הוא רב רובדי וכולל בין השאר יישום של מערכות חדשות לניהול נתונים, איכות נתונים, אחסון, ארכיטקטורה של מערכות, תהליכים אקטואריים ופיננסיים שיתמכו בתהליכי הדיווח החדשים ועוד. הפתרון הטכנולוגי המשולב חייב לאפשר למחלקות ה-IT, האקטואריה והפיננסים לעבוד יחד באופן הדוק, לבטל תהליכים ידניים, לאחסן נתונים ברמת פירוט גבוהה – ולבצע כל זאת במהירות גבוהה בהשוואה לעבר.

מפגישות רבות שערכתי בחודשים האחרונים בכל חברות הביטוח יחד עם סטפן דה לומברט, ראש תחום ניהול סיכונים ב-SAS, שביקר לאחרונה בישראל, התרשמנו שחברות הביטוח בארץ מבינות את גודל המשימה ונמצאות בשלבים שונים של היערכות, חלקן בפיגור של כשני רבעונים. כל אחת מהן תידרש להערכתי להשקיע עשרות מיליוני ₪ (כ-60 שנות אדם) בחידוש מערכות המידע, אינטגרציה בין מערכות והתאמתן לתהליכים העסקיים החדשים.

חברות הביטוח הישראליות ניצבות בפני מספר אתגרים ייחודיים שיאריכו את היישום ועל כן מומלץ כי יאיצו את התהליך. הראשון, רבות ממערכות הנתונים בארץ מבוססות על מערכות ישנות (לגאסי) שתהליך חידושן ושדרוגן הוא איטי ומורכב. השני, בניגוד לאירופה, כל מוצרי הביטוח בישראל צמודים ועל כן ידרשו תהליכי פיתוח נוספים וממושכים להתאמת המערכות לתקן החדש. שלישית, חברות הביטוח בישראל אינן שייכות לקבוצות בינלאומיות (אלא הן חברות 'סולו') והן תצטרכנה להמציא הכל בעצמן, ללא אפשרות להסתמך על ידע של קבוצות ביטוח גלובאליות.

חברות הביטוח הישראליות מתמקדות בחודשים האחרונים בבדיקת פערי הדאטה, דהיינו מיפוי הנתונים הקיימים בהשוואה לנתונים שיידרשו ובדיקת החלופות לסגירת הפער. בשלב זה הן טרם נכנסו לתכנון מערכות העיבוד הפיננסיות עצמן ולכן תידרש פעילות מואצת בחודשים הקרובים.

ב-IFRS 17 טמון פוטנציאל צמיחה משמעותי לחברות ביטוח שישכילו ליישמו ביעילות ובמהירות. השקיפות והזיהוי הברור של מקורות הרווח יכולים להשפיע לטובה על התפתחותן ארוכת הטווח של החברות, כולל השפעה על פיתוח מוצרים, תהליכי ליבה, תמריצים ומרכיבים רבים נוספים. חברות ביטוח יוכלו לשאול את עצמן האם המוצרים הקיימים הם הטובים ביותר לעתידן העסקי, תוך בדיקת הרווחיות של כל מוצר והפוטנציאל העתידי שלו. תמריצים לעובדים ולמנהלים עשויים אף הם להשתנות בהתאם לשינויים בהכנסות וברווחיות.

סביר להניח, שבשנתיים הקרובות חברות הביטוח בישראל ובעולם תתמקדנה בפרויקטים לעמידה בתקן החדש "בלבד", אך חלקן ינצלו את המומנטום ויחתרו לטרנספורמציה פיננסית מקיפה יותר אחרי 2022. בכל מקרה, ההשקעה תניב בשנים הקרובות את התשואה הגבוהה ביותר בתולדות ענף הביטוח.


הכותב הוא מנהל תחום סיכונים וביטוח בחברת מיה אנליטיקס נציגתSAS ישראל






טלנירי מציעה לך את מגוון השירותים תחת קורת גג אחת!

פתיחת חשבון למסחר בארץ ובארה"ב, שירותי איתותים לישראל, ארה"ב והמעו"ף, שירות החזרי מס, תוכנת ניתוח טכני ועוד... השאר את פרטיך ונחזור אליך בהקדם

שם מלא*: טלפון*: דוא"ל:


RSS

כתבות נוספות

- מידע פיננסי לפני כולם  © כל הזכויות שמורות  |  משרד ראשי: רח' היצירה 19 רחובות  |  08-9361736  |  info@talniri.co.il