Biotipac של היזמית יפעת המר הוא המיזם הזוכה בתחרות Women of AgriFood Nation לשנת 2021

"65% מהמיזמים באגרי-פוד באקדמיה מובלים ע"י נשים, בעוד אחוז הסטארט-אפים המובלים ע"י נשים קרוב לאפס". התחרות היא יוזמה של ארגון ACT FOODTECH וקרן הון הסיכון הישראלית COPIA Agro and Food Technologies, המשקיעה בתעשיית האגריפוד טק
תל אביב, 7 ביוני 2021, המיזם Biotipac של יפעת המר הוא הזוכה בגמר תחרות Women of AgriFood Nation, תחרות הנשים היזמיות בתחום האגריפוד, שמתקיימת זו השנה השנייה. מטרת התחרות, להגביר את החשיפה למיזמים טכנולוגים בתחום המזון והחקלאות, המובלים על ידי נשים ולקדם השקעות במיזמים אלו. את הפרס לזוכה העניקו אוהד צוקרמן, שותף מנהל בקרן COPIA, וכרמית אורון, מנכ"לית ACT ויזמת משותפת של התחרות.
הזוכה בתחרות היא יפעת המר עם המיזם Biotipac. במסגרת המיזם פותחה טכנולוגיה להארכת חיי מדף של מוצרי צריכה ותוצרת חקלאית. הטכנולוגיה מעודדת גידול של חיידקים טובים שגדלים על חשבונם של חיידקים מזיקים, ממש כמו בפרוביוטיקה. במקום להרוג חיידקים מזיקים, ביוטיפק מספקת מצע מזון לחיידקים טובים שנמצאים באופן טבעי במוצר או בחלל האריזה. החיידקים הללו מתפשטים "על חשבונם" של גורמי קלקול המזון, כיון שהם למעשה מתחרים איתם. ייחודיות המוצר בכך שאין צורך להוסיף את החיידקים חיים, אלא גורמים להם לגדול באופן טבעי.
טכנולוגיה מהפכנית זו תביא בשורה חדשה לעולם האגריפוד בכל שרשרת הערך. היא מאריכה חיי מדף באופן טבעי, תוך צמצום התלות בכימיקלים, בנוסף, היא פותחת את הצוהר לשימוש באריזות ידידותיות יותר לסביבה ולמוצרים שהם קרובים יותר בתכונותיהם למזון טרי ביתי, ומאפשרת גמישות לכל אורך שרשרת האספקה.
צוות השופטים נימק את הבחירה במספר קריטריונים: ראשית, על היזמת להיות בעלת ידע מעמיק ברמה המדעית וברמה התעשייתית, לשלוט בפרטים ולהיות בעלת מומחיות גבוהה בתחום. שנית, על הפתרון להיות רחב ככל האפשר, ועם זאת, שיציג הבנה של השוק ומיקוד נכון על מנת שההתפתחות תיעשה בצורה מסודרת ומבוקרת. כמו כן, השופטים חיפשו גישה שונה לצורך שוק גדול שקיים, אשר תוביל לשינוי תפיסה. בנוסף, על המודל העסקי להיות ישים ומוכר, כדי שיתקבל על ידי השוק בקלות. על הפתרון להיות בעל פוטנציאל רווחיות גבוה, ואפשרות להגנת הקניין הרוחני. הנימוק האחרון הוא היכולת של המיזם לתמוך ולקדם קיימות – להיות ידידותי לסביבה ולהקטין בזבוז ופחת.
על פי הסברי השופטים, המיזם Biotipac עמד בכל הקריטריונים הללו בצורה מרשימה, היזמית ניתחה באופן מדויק את המתחרים בשוק והראתה כיצד היא עולה עליהם בצורה ברורה וחד משמעית, ולכן זכתה ברוב קולות השופטים.
הזוכה מקבלת השקעה של 200 אלף דולר מקרן COPIA טכנולוגיות חקלאות ומזון.
כרמית אורון, מנכ"לית ACT FOODTECH, מרכז חדשנות המתמקד בצמיחה העסקית של סטארטאפים המשנים את עולם המזון, ויזמת משותפת של התחרות: "אנו רואים ייצוג גבוה של נשים מבריקות באקדמיה, במיוחד בתחום האגרי-פוד, לכן אין סיבה שלא יהיו יותר מיזמים בתחום החקלאות והמזון שמובלים ע"י נשים. דו"ח שפורסם ע"י פורבס ב-2019 מראה שחברות טכנולוגיות שמובלות בידי נשים נהנות מהחזר השקעה גבוה יותר ב-35%. עם זאת, רק 3% מסך הכסף שהושקע בעשור האחרון, הושקע בסטארטאפים שהוקמו על ידי נשים. גם בצד ההשקעות קיים תת ייצוג נשי: בשנת 2021 רק 11 קרנות מתוך 106 שפועלות בעולם בתחום הפודטק מכילות נשים בצוות המשקיעים. ההסתברות שקרן הון-סיכון שיש בה שותפות נשים תשקיע בחברה שהמנכ"לית שלה אישה גבוהה פי שלושה בהשוואה לקרנות הגבריות. לכן אנחנו צריכים עוד נשים בעמדת קבלת ההחלטות."
"כקרן שמשקיעה גם בפרויקטי אגרי-פוד באקדמיה הישראלית וגם בחברות סטארט-אפ ישראליות. אנו רואים ש- 65% מהמיזמים באקדמיה מובלים ע"י נשים, בעוד אחוז הסטארט-אפים המובלים ע"י נשים קרוב לאפס" אמר אוהד צוקרמן, שותף מנהל בקרן COPIA Agriculture and Food technologies ששותפה לייזום התחרות. "קרן COPIA רואה את עצמה כמנוף לשינוי של האפליה המגדרית במגזר העסקי, שצריך ויכול להוביל את השינוי שמתרחש בעולם כולו. אנחנו רואים את ההשקעות שלנו בעולם האקדמיה ומאמינים שהשינוי יכול לקרות גם בעולם הסטארטאפים.
מתוך כלל הנרשמות לתחרות, לגמר העפילו שש יזמיות, שכל אחת מהן הציגה בפני השופטים מיזם ייחודי וחדשני:
Maolac – של היזמית מאיה אשכנזי-אוטמזגין- מפתחת חלבונים בהשראת חלב אם, כדי לתרום להגנה החיסונית, שיפור באורך ואורח החיים.
Incredibowl – של היזמית עדי פולק – מייצרת קערות וכוסיות צ'ייסר אכילות שמיוצרות מחומרי גלם מסורתיים אורגניים ושומרות על הסביבה.
Yo-egg – של היזמית יוספה בן כהן - ביצי עין מלאכותיות מהצומח, המדמות באופן מושלם את המרקם, הטעם והערכים התזונתיים של ביצת תרנגולת.
Biotipac – של היזמית יפעת המר - טכנולוגיה להארכת חיי מדף של מוצרי צריכה ותוצרת חקלאית באמצעות "חיידקים טובים" שנמצאים במוצר או באריזה.
Fermata – של היזמית ואלריה קוגן - טכנולוגיה לניטור מדויק של צמחים, שמטרתה להפחית את כמות הפסולת במזון שאנחנו אוכלים.
BugEra – של היזמית אנה מלקוב - פיתוח של זן חדש וייחודי של זבובים, שיכולים לסייע במחזור זבל אורגני והפיכתו לאנרגיה, ביו-דיזל.
המארגנים ציינו את היזמיות שהשתתפו בתחרות בשנה שעברה והגיעו להישגים שונים: רחלי וייצמן היזמת ומנכ"לית של SAVOR EAT הנפיקה את החברה בבורסה בתל אביב, יעל אלטר המנכ"לית של SOOS TECHNOLOGIES סיימה סבב A ופותחת בימים אלו פעילות בארה"ב, והזוכה של השנה שעברה, עדי יחקזאלי, היזמת והמנכ"לית של FABOMINE קיבלה השקעה מהמעבדה של פרוטרום (IFF).
ששת המיזמים הוצגו בפני שופטים בכירים מהאקדמיה, מתעשיית המזון והחקלאות ומההייטק, בהם: ד"ר תמי מירון, סמנכ"לית טכנולוגיות ב-Fresh start; ד"ר דורית רוזנר, סמנכ"לית טכנולוגיות ב- The Kitchen Food Tech Hub ; ד"ר מאשה זיו, הפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה, באוניברסיטה העברית; ד"ר ניצה קרדיש, מנכ"לית קרן הון סיכון טרנדליינס אגריפוד" וסגנית נשיא "טרדליינס אגטק גלובל, ושופטות ושופטים נוספים המייצגים גופים מובילים בתעשייה.
לאורך ההשתתפות בתחרות הפיינליסטיות זכו להכנה מקצועית וחבילת של שעות ייעוץ רבות בתחומי שיווק ואסטרטגיה, פיתוח מודל עסקי, עבודה מול תאגידים, כניסה לשווקים בינלאומיים, פרזנטציה ועמידה מול קהל.

בנוסף למימון של קרן COPIA, התחרות נתמכה על ידי שותפים רבים: שלוש החממות המובילות בישראל FRESH START, The Kitchen Food Tech Hub וטרנדלינס (TERNDLINES AGRIFOOD), Mondelēz- יצרנית החטיפים הגדולה בעולם עם המותגים כגון אוראו, טובלרון ומילקה, המשקיעה ומשתפת פעולה עם סטרטאפים ישראליים בתחום האגריפוד טק, Millennium Foodtech, בעמק טכנולוגיות, אמזון ישראל (AWS), מרכז פרס לשלום ולחדשנות , עו"ד פרל כהן צדק, וה-BRAIN EMBESSY - מתחם חללי עבודה משותפים, המארח את הפרויקט לאורך כל הדרך.