לקראת יום העצמאות מפרסם משרד החקלאות את נתוני צריכת הבשר

אז מה קרה לנו בשנת הקורונה ביום העצמאות? הסגר גרם לרבים מאתנו לרכוש פחות בשר לחגיגת העצמאות המשפחתית המצומצמת, לעומת שנה "רגילה". בשבוע העצמאות בשנת 2020 (שנת הקורונה), נרשמה אמנם עלייה בהשוואה לשבוע רגיל בשנה זו, אך נמוכה יותר לעומת שנים עברו
בשבוע העצמאות בקורונה נרכשו רק פי 3 יותר בשר ברשתות, לעומת שנת 2019 בה הקנייה בתקופת החג הייתה כמעט פי 4 מהצריכה בשבוע רגיל

מה עוד קרה? הישראלים לא ויתרו על הבשר לאורך כל השנה, ולמרות הקורונה והסגרים צרכו את הבשר בביתם - בשנת 2020 חלה עלייה בקניית הבשר ברשתות השיווק של כ-7% ביחס לשנת 2019

אחד מהמנהגים המאפיינים את יום העצמאות של מדינת ישראל הוא ה"על האש" המסורתי עם המשפחה או החברים. מדי שנה מתכנסים הישראלים בין אם זה בגינות הפרטיות או בפארקים הציבוריים ופורסים את מיטב הנתחים על המנגל. את יום העצמאות ה-72 כולנו חגגנו בחיק המשפחה המצומצמת בעקבות התפשטות מגפת הקורונה בארץ ובעולם. המנגלים הצטמצמו, הפארקים התרוקנו אך ישראל עדיין לבשה חג. השנה הישראלים יכולים לחזור לנפנף מעל המנגל, כמיטב המסורת ביום העצמאות. אז איזה נתח בשר הישראלים הכי אוהבים? כמה בשר הישראלי הממוצע אוכל בשנה? וכמה בשבוע שנחגג יום העצמאות?
מניתוח של החטיבה למחקר, כלכלה ואסטרטגיה במשרד החקלאות עולה כי בשבוע העצמאות בשנת 2020 (שנת הקורונה), נרשמה עלייה של פי 3 בקניית הבשר ברשתות, בהשוואה לשבוע רגיל בשנה זו, זאת לעומת שנת 2019 בה הקנייה בתקופת החג הייתה כמעט פי 4 מהצריכה בשבוע רגיל. קרי, הסגר גרם לרבים מאתנו לרכוש פחות בשר לחגיגה המשפחתית המצומצמת, לעומת שנה "רגילה".

ומה לגבי צריכת בשר לאורך השנה? בשנת 2019 צריכת בשר הבקר בישראל לנפש עמדה בממוצע על כ-18 ק"ג בשנה לאדם. עוד עולה מהניתוח בכל שנת 2020 חלה עלייה של כ-7% בקניית הבשר ברשתות השיווק ביחס לשנת 2019. ניתן להסיק מכך שלמרות הקורונה והסגרים הישראלים לא ויתרו על מנת הבשר שלהם, וצרכו אותה בביתם. כמו כן ניתן היה לזהות ירידת מחיר במגוון בשרים הנמכרים ברשתות השיווק אשר מחיריהם הוזלו לקראת החג בשנת 2020 ביחס ל-2019, בין היתר: נקניקיות קפואות שמחירם הוזל בכ-14%, קבבים שמחירם הוזל בכ-10% והמבורגרים שמחירם הוזל בכ-2%.

ככלל, רוב הבשר הטרי מקורו בעגלים חיים המיובאים לישראל מחו"ל. יחד עם זאת חלה עלייה במגמת יבוא בשר טרי ומצונן מחו"ל, כך שרק במהלך 2019 חלה עלייה של כ-34% ביחס לשנה הקודמת לה. במהלך 4 השנים האחרונות עלו כמויות היבוא בהדרגה: במהלך שנת 2015, הובאו 1,550 טון; במהלך שנת 2016, הובאו 6,400 טון; במהלך שנת 2017, הובאו לישראל 10,200 טון; בשנת 2018 עלתה כמות היבוא ל- 13,700 טון; ובשנת 2019 עלתה ל-18,300 טון; לעומת זאת, בשנת 2020 הובאו כ-15,500 טונות. ירידה זו נובעת ככל הנראה תוצאה של הסגרים של הקורונה, והפגיעה של הקורונה בשוק המוסדי, כיוון שחלק לא מבוטל מהכמויות המיובאות של בשר טרי מגיע למסעדות, בתי מלון וכו' שפעלו חלקית או כלל לא במהלך 2020.

העלייה ביבוא הבשר הטרי והמצונן, וכן הירידה בכמות הבשר המיובא הקפוא, הם ככל הנראה תוצאה של שתי הרפורמות שמשרד החקלאות ומשרד הבריאות קידמו. האחת, פתיחת ייבוא בשר טרי ומצונן בכמויות גדולות מחו"ל אל ישראל, כדוגמת: פולין ואירלנד. הרפורמה השנייה היא הארכת תוקף חיי המדף המקסימאליים של בשר טרי מצונן שנשמר בוואקום, מ-45 ימים ל-85 יום. בכך נפתחה ההזדמנות עבור מדינות, כדוגמת: ארה"ב, ברזיל, ארגנטינה ואוסטרליה לייצא בשר טרי מצונן אל ישראל, אשר עד אז התאפשר רק באמצעות הובלה אווירית יקרה.

במשרד החקלאות מדגישים לצרכנים: כאשר מדובר בבשר, אל תאכלו כל מה שמוכרים לכם בחנויות. יש להקפיד ולקנות בשר רק במקומות מורשים, בעלי רישיון עסק הנמצאים תחת פיקוח. יש להקפיד על רכישת מוצר באריזה מקורית, כאשר היא סגורה, נקייה ונושאת תווית ובה גם תאריך ייצור ותאריך פג תוקף. בישראל, ישנם בתי עסק המוכרים בשר קפוא שהופשר ומציגים אותו כבשר טרי – זו עבירה על החוק. בשר "מופשר"- איכותו ירודה מבשר טרי. בנוסף, יש בתי עסק שמתגאים ב"בשר מיושן". בפועל, כל סוגי הבשר חייבים בתהליך יישון (למעט בשר טחון או נתחים שמנים במיוחד), אחרת הבשר לא יהיה אכיל.
משרד החקלאות מספק טיפים וכללי אצבע שיסייעו לצרכנים לוודא שהם רוכשים ואוכלים בשר בקר טרי:
בשר בקר טרי הינו אדום למראה אך חסר ברק (הברק הינו בד"כ סימן לתוספים כימיים שהוספו לבשר).
נתח בשר בקר טרי משובח הינו בעל מראה משוייש (דומה למראה השיש).
חשוב מאוד לשמור על שרשרת הקירור של הבשר. בשר טרי חייב להיות מוחזקים בטמפרטורת המקרר (4 מעלות). חשוב מאוד לא לתת לבשר להתחמם. לכן מומלץ לקנות אותם בסוף הקנייה, להגיע לבית ללא עיכובים ולאחסן אותו במקרר בהקדם האפשרי.
יש לבדוק את טמפרטורת המקרר הביתי מידי פעם, בתאי הצינון הטמפרטורה צריכה להיות פחות מ- 4 מעלות ובתאי הקפאה 18- מעלות.
אסור להקפיא מוצרים שהופשרו קודם לכן.
קיימים 4 כללי ברזל בהכנת המזון הביתי והם: ניקיון, הפרדה, בישול וצינון.
ניקיון: יש לנקות היטב את משטחי חיתוך הבשר, סכינים, וכלים אחרים שבאו במגע עם מוצרים שאינם מבושלים. כמו כן, חייבים לשטוף את הידיים בתדירות גבוהה במהלך הכנתם. לצורך הניקיון נשתמש בהרבה מים זורמים וסבון.
הפרדה: כלל חשוב מאוד הוא להפריד בין מוצרים גולמיים שלא עברו עדיין בישול למוצרים מוכנים למאכל כמו סלטים שנאכלים ללא טיפול נוסף או מוצרים מבושלים אחרי בישולם. ההפרדה יכולה להיות הפרדת פיזית, כלומר לחיתוך עופות ובשר נשתמש במשטח חיתוך אחד ולשם חיתוך ירקות נשתמש במשטח נוסף או לחלופין הפרדה של המוצרים יכולה להיות במועדים שונים כלומר קודם מכינים את כל הסלטים ומוצרים מוכנים לאכילה אחרים ורק אחרי זה נתחיל בהכנת בשרים גולמיים.
בישול: בשלב זה משמידים חיידקים שיכולים להימצא בבשר. חייבים לבדוק שבסוף הבישול הבשרים יהיו מבושלים היטב ללא חלק נא.
צינון: אסור להשאיר מוצרים, מבושלים או ללא בישול בטווח טמפרטורות שבין 4 ל-65 מעלות, יותר משעתיים, מכיוון שבטווח זה החיידקים מתרבים במהירות יחסית גבוהה. אחרי בישולם יש לצרוך את המוצרים או לאחסנם במקרר.