מחקר ענק וחדש של ה-OECD קובע

הסתדרות

דו"ח מיוחד ומקיף שפרסם ביממה האחרונה הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי שבו ישראל חברה, מצביע על כך שעבודה מאורגנת ומו"מ קיבוצי מהווים רכיב מרכזי וחשוב להשגת צמיחה מכלילה, בה פירות הצמיחה הכלכלית מגיעים למרבית האוכלוסייה, תוך שמירה על רמת תעסוקה גבוהה, פריון גבוה ורמת אי-שוויון נמוכה

יו"ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד: "הדו"ח מחזק את התהליכים שקורים בשנים האחרונות בישראל במסגרתם מאות אלפי עובדים צעירים, מענפים שלא היו מאוגדים מעולם, בחרו להתאגד בהסתדרות ומבינים את יתרונות העבודה המאורגנת"

ה-OECD (הארגון לשיתוף פעולה לפיתוח כלכלי) פירסם דו"ח מיוחד ומקיף בנושא עבודה מאורגנת, תחת הכותרת Negotiating Our Way Up ("נושאים ונותנים בדרך למעלה"). הדו"ח, המתבסס על ממצאים אמפיריים שנאספו מ-36 מדינות הארגון, מראה כי עבודה מאורגנת ומו"מ קיבוצי מהווים רכיב מרכזי וחשוב להשגת צמיחה מכלילה, בה פירות הצמיחה הכלכלית מגיעים למרבית האוכלוסייה, תוך שמירה על רמת תעסוקה גבוהה, פריון גבוה ורמת אי-שוויון נמוכה.

הדו"ח עוסק גם בתרומה של מו"מ קיבוצי ליכולת של מדינות הארגון להתמודד עם אתגרי שוק העבודה העתידי, ומביא ממצאים חדשים על הקשר בין קיומם של מנגנוני ייצוג עובדים במקומות עבודה לבין איכות משרות.

דו"ח זה מגיע לאחר מחקר רחב ומעמיק שערך ה-OECD בנושא, ולאחר שבשלוש השנים האחרונות פרסם הארגון בדו"חות הדגל שלו בנושא תעסוקה (Employment Outlook) שלושה פרקים ייעודיים בנושא עבודה מאורגנת והסכמים קיבוציים.

הסיבה לפרסומים התכופים והעיסוק הנמרץ של ה-OECD בנושא, נובעת כנראה מתוך תצפיות אמפיריות לגבי טיב התפקוד הכלכלי – המתבטא בשיעורי תעסוקה גבוהים, אי-שוויון נמוך ופריון גבוה – בקרב מדינות בהן קיימת עבודה מאורגנת דומיננטית וכיסוי רחב של הסכמים קיבוציים (כגון הולנד ומדינות סקנדינביה).
לעלייה המחודשת בקרנה של העבודה המאורגנת בעיני ה-OECD תורמת גם היותה כלי הסדרה גמיש (ביחס לחקיקת עבודה), אשר צפוי להיות רלוונטי בהקשר של התמודדות עם אתגרי שוק העבודה העתידי.

הדו"ח מכיל מידע חשוב ומעניק ארגז כלים מועיל לקובעי-מדיניות ולשחקנים השונים בשוק העבודה, ובכלל זה הממשלה, ארגוני עובדים וארגוני מעסיקים. כותביו הוזמנו על ידי ההסתדרות לבקר ולהציג בישראל את הממצאים החשובים, וביקורם מתוכנן לחודש מרץ 2020.

יו"ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד, התייחס למחקר שפורסם ואמר: "הדו"ח מחזק את התהליכים שקורים בשנים האחרונות בישראל במסגרתם מאות אלפי עובדים צעירים, מענפים שלא היו מאוגדים מעולם, בחרו להתאגד בהסתדרות ומבינים את יתרונות העבודה המאורגנת. העובדה שמדי יום ביומו עוד ועוד עובדים מחברות שונות, קטנות כגדולות, בוחרים להתאגד, הינה הוכחה מנצחת לכך שהסכמים קיבוציים מגבירים את הביטחון התעסוקתי ומביאים לשיפור בתנאי העסקת העובדים במשק".

עוד הוסיף בר-דוד: "אני מברך על כך שארגון חשוב ובינלאומי כמו ה-OECD מוציא אמירה ברורה וחד משמעית שהסכמים קיבוציים וארגוני עובדים מביאים לאיזון טוב יותר, צודק יותר ובריא יותר לעובדים, למעסיקים ולמשק. ההסתדרות כבית של העובדים בישראל תמשיך לפעול למען שיפור מעמד האדם העובד ומצבם של העובדים המוחלשים בפרט, ורק באמצעות חיזוק העבודה המאורגנת וחתימה על הסכמים קיבוציים ענפיים ובמקומות עבודה, נוכל להמשיך ולעשות זאת לטובת כל החברה הישראלית".

יו"ר המועצה המייעצת למכון המחקר הכלכלי-חברתי בהסתדרות, פרופ' ירון זליכה, אמר: "כלכלני ה-OECD הבינו בשנים האחרונות את מה שאנחנו טוענים כבר זמן רב – עבודה מאורגנת חזקה, המאזנת את ההטיה המופרזת של המשק לטובת ההון על חשבון השכירים והצרכנים, אינה רק בסיס לחברה צודקת יותר, אלא גם תנאי הכרחי לכלכלה משגשגת, לפריון גבוה ולאיכות גבוהה של משרות".

אנדראה גרנרו, כלכלן במנהל התעסוקה, העבודה והרווחה של ה-OECD ואחד ממחברי הדו"ח: "בין אם נבחן סוגיות כגון התפלגות שכר, איכות משרות, הסתגלות מקומות עבודה לשימוש בטכנולוגיות חדשות, או תמיכה בעובדים המאבדים את מקום עבודתם עקב שינויים בתעשיות – הדו"ח שלנו מראה כי מו"מ קיבוצי ומנגנונים מוסדרים להשמעת קולם של עובדים, נותרו כלים ייחודיים המאפשרים לממשלות ולשותפים חברתיים למצוא פתרונות מותאמים והוגנים".

את הדו"ח המלא ניתן למצוא באתר ה-OECD: https://tinyurl.com/OECD-RESERACH