מחקר חדש: כלי סטטיסטי חדש ("מדד הסנטימנט") המתרגם את תוצאות סקר המגמות בעסקים להערכה בזמן אמת של קצב צמיחת התוצר

בנק ישראל

בחינה מקיפה של תוצאות סקר הערכת המגמות בעסקים של הלמ"ס מצאה כי שינויים שהוכנסו בסקר בשנת 2016 שיפרו את התאמת תשובות העסקים בסקר לנתוני אמת כמותיים של אותם העסקים, כפי שנמצאו בפועל בנתונים מנהליים של רשות המסים המתקבלים בפיגור רב.

"מדד הסנטימנט" הנגזר מתוך סקר המגמות מאפשר לחזות את צמיחת התוצר כמעט בזמן אמת, לעומת הפיגור המאפיין כלים אחרים המשמשים למטרה זו.

קצב הצמיחה הנאמד על ידי "מדד הסנטימנט" מתייחס למגמת הצמיחה המבוססת על הפעילות בענפי המשק, ולכן אינו נתון לתנודתיות המאפיינת את נתוני הצמיחה המדווחים על ידי הלמ"ס.

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה החלה לערוך בשנת 2011 את סקר המגמות בעסקים. סקר זה פונה מידי חודש לכ-1,400 עסקים בישראל ומבקש מהם להעריך באופן איכותני, כלומר בסקאלה של חמש דרגות, מ"ירידה ניכרת" עד "עליה ניכרת", את השינוי שחל בחודש האחרון במדדים מרכזיים של העסק כגון התפוקה, המכירות בשוק המקומי וליצוא, התעסוקה והמחירים. בסקר נשאלים העסקים גם לגבי ציפיותיהם לחודש הבא. סקרים מסוג זה, שנועדו לסייע לקובעי מדיניות להעריך בזמן אמת את מצב הצמיחה של המשק, מקובלים מאוד במרבית המדינות המפותחות.

יתרונם טמון בכך שתוצאות מצרפיות מהם מתפרסמות בסמוך למועד עריכת הסקר, והרבה לפני שנתונים כמותיים על הפעילות זמינים. התוצאות המצרפיות המפורסמות לציבור על ידי הלמ"ס מובאות בצורת "מאזן נטו" המודד את שיעור החברות שענו "עלייה" פחות אלה שענו "ירידה". מאז החלה הלמ"ס לערוך את הסקר, הוכנסו בו מספר שינויים משמעותיים כתוצאה מחוסר שביעות רצון מאיכות תוצאותיו.

מחקר שנערך על ידי ד"ר טניה סוחוי מחטיבת המחקר בבנק ישראל בשיתוף עם דניאל רואש מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בחן את התאמת תוצאות הסקר לנתוני אמת לגבי הפעילות של אותם עסקים, ואת טיב השינויים המתודולוגיים שהוכנסו בסקר במהלך השנים. כמו כן, החוקרים פיתחו כלי סטטיסטי המתרגם את תוצאות הסקר לאומדן לצמיחת התוצר ברבעון בו הסקר נערך ( בעוד שהאומדן הראשון של נתון הצמיחה הרבעוני מתפרסם רק 45 יום לאחר תום הרבעון).

המחקר בחן את מידת ההתאמה הפרטנית של תשובות העסקים בסקר לנתוני האמת הכמותיים שלהם, כפי שהם מדווחים בדיעבד לרשויות המס. בחינה זו הצביעה על קשר סטטיסטי מובהק בחתכי רוחב, כלומר בין חברות שונות, בחודש נתון. אולם, המתאם על פני זמן ברמה המצרפית החל להתקבל רק משנת 2016, כאשר הוכנסו בשאלון הסקר שינויים שנועדו לפשט אותו. השאלות מוקדו בחודש שעבר (ולא בשלושת החודשים האחרונים כפי שנעשה לפני השינוי) והוסרה הבקשה מהחברות לענות על מצב העסק תוך התעלמות מהשינויים הנובעים מהביקושים העונתיים הסדירים. השיפור במתאם הושג גם בניכוי האפקט העונתי.

המחקר מציע שני מדדים מצרפיים המבוססים על הסקר לשם הערכת מצב הצמיחה בזמן אמת. אחד מחשב ממוצע משוקלל של מאזני הנטו הענפיים (תוך פירוט לפעילות מקומית ויצוא), כאשר המשקלות נקבעו מראש על בסיס ההרכב הענפי של התוצר העסקי (איור 1). בתור אלטרנטיבה, המחקר מציע להשתמש במשקלות משתנים המכוונים להשגת המתאם המרבי עם נתוני התוצר. מודל זה מתבסס על רגרסיה מסוגPartial Least Squares המיועדת להתמודד עם מצב בו יש ריבוי משתנים מסבירים, המתואמים ביניהם, ומעט תצפיות.

השיטה מאפשרת לעדכן את המשקלות במהלך הזמן וכן להתחשב בקיומו של קצב צמיחה ארוך טווח שאינו קבוע. "מדד הסנטימנט" שמתקבל על בסיס מודל זה מספק טווח של אומדני זמן אמת לשיעורי הצמיחה החודשיים של התוצר שחזויים על ידי מאזני הנטו של הסקר, והוא נמצא מתואם עם קצב צמיחת התוצר בפועל, במיוחד באומדנים הראשונים של הלמ"ס, ועם המדד המשולב למצב המשק - אף ששני האינדיקטורים נשענים על מקורות מידע שונים (איור 2).

בחינה מחוץ למדגם של טעות החיזוי של קצב הצמיחה הרבעוני באמצעות "מדד הסנטימנט" החל מסוף 2015, מצביעה על כך שטיב החיזוי שלו לגבי האומדן הראשון לקצב הצמיחה שקול בקירוב לזה של מודל "חיזוי ההווה" (now-casting) המשמש את בנק ישראל. לעומתו "מדד הסנטימנט" מאפשר עריכת תחזית מספר שבועות מוקדם יותר בזכות מהירות הפרסום של הסקר עליו הוא מתבסס.

יתרה מזאת, המדד מאפשר לעקוב במהלך הרבעון אחר התפתחות התחזית עבור אותו רבעון כאשר מתקבלים סקרים חדשים. המחקר גם מראה שבתקופה שנבחנה "מדד הסנטימנט" הניב יכולות חיזוי של האומדן הראשון הגוברות במעט על הנחה פשוטה כי שיעור הצמיחה בפועל יהיה בהתאם לממוצע ההיסטורי. אולם, טיב החיזוי של "מדד הסנטימנט" יורד כאשר בוחנים אותו אל מול פרסומים מאוחרים יותר של הצמיחה. תוצאה זו משקפת את הירידה שחלה, בישראל ובעולם, בכושר החיזוי של התוצר באמצעות סקרים איכותניים.